בס"ד
אני חושב להתחיל לצאת.
יש לי בראש שנורא חשוב לי שהיא תהיה יקית. לא גזענות או משהו כזה, פשוט חשוב לי לשמור על מנהגים ומנגינות שלנו, שאם אתחתן עם מישהי אחרת הם בטח ייעלמו להם. וגם ככה יש ממש מעט אנשים שעוד שומרים עליהם, וזה ממש עצוב לי.
זה נורמלי?
ועוד שאלה: אני פטור משירות צבאי. מה השלב הכי מאוחר שאפשר להגיד בו את זה? כמין שאני מדמיין דייטים אהיה חייב להגיע לזה אחרי חמש דקות בערך, בשאלה מה קורה איתי, ישיבה גבוהה או הסדר, ומה הלאה (הרי יש נ"מ גדולה אם אני מחויב להישאר בישיבה עוד כמה שנים או שאני כבר יכול לצאת אם צריך). אני מדמיין נכון? ואם כן - יש דרך להתחמק מזה? ובאופן כללי, באיזה שלב טוב להעלות בעיות ומשברים נפשיים שהיו לי? (אלה לא דברים נוראים, לא אשפזו אותי או משהו כזה, ובכל זאת..)
אני חושב להתחיל לצאת.
יש לי בראש שנורא חשוב לי שהיא תהיה יקית. לא גזענות או משהו כזה, פשוט חשוב לי לשמור על מנהגים ומנגינות שלנו, שאם אתחתן עם מישהי אחרת הם בטח ייעלמו להם. וגם ככה יש ממש מעט אנשים שעוד שומרים עליהם, וזה ממש עצוב לי.
זה נורמלי?
ועוד שאלה: אני פטור משירות צבאי. מה השלב הכי מאוחר שאפשר להגיד בו את זה? כמין שאני מדמיין דייטים אהיה חייב להגיע לזה אחרי חמש דקות בערך, בשאלה מה קורה איתי, ישיבה גבוהה או הסדר, ומה הלאה (הרי יש נ"מ גדולה אם אני מחויב להישאר בישיבה עוד כמה שנים או שאני כבר יכול לצאת אם צריך). אני מדמיין נכון? ואם כן - יש דרך להתחמק מזה? ובאופן כללי, באיזה שלב טוב להעלות בעיות ומשברים נפשיים שהיו לי? (אלה לא דברים נוראים, לא אשפזו אותי או משהו כזה, ובכל זאת..)
שנון.
)