גם הגר"ע שליט"א לא התיר לכתוב הקטורת על קלף.

שמעתי שהרב אליהו זצ"ל התיר, לא יודע למה..

ובכלל, איזה ערך יש לסגולה שאינה "חלקה" הלכתית?

לא ידעתי שהוא העלה את זה שאלתי אותו במייל לפני יומיים והוא ענה לי אבל יותר בקצרה 

תודה

שאני מטבעי לא מחבב סגולות, ואולי הדברים של הרב ויינר טובים והגיוניים הלכתית.

אבל מה נעשה שגדולי עולם ענקים שבענקים התירו בזה, הם לא ידעו ללמוד?

עיין בספר סדר היום, לרבנו משה בן מכיר, שחי בתק' האר"י ומרן הבית יוסף בצפת, כתב (סדר העבודה) : "החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בעל עת בעניין הזה לכתוב כל עניין הקטורת בקלף כשר כתיבה אשורית וכו'

והביא דבריו בספר מעבר יבוק (ענן הקטורת סופ"ב)

כף החיים (לרבנו חיים פלאג'י) סימן יז אות י"ח: ובס' מ"צ כתב דיכתוב פרששת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה וכו' עיי"ש.

וכן כתב בספרו רוח חיים על שו"ע אור"ח סי קל"ב סק"ד 

ובעקבות כל אלה התיר רבנו מרדכי בשופי ללא שום חכמות (ללא ניקוד ולא כתיבה לא יותר משלוש מילים) וכן לא מזמן שמעתי ברדיו מהרב אופיר מלכה שאמר שהעולם נוהג להקל בזה. וכן שמעתי בשם הרב יעקב הלל שהרב זצ"ל היה קורא לו "מקובל ליטוואק" שמתיר גם לכתוב.

לכן בעקבות הדברים האלה, לעניות דעתי אי אפשר לחתוך באיסור גמור בדבר הזה, אע"פ שנכון שזה צורם שיש כאן סגולה שאינו חלק, מצד שני ידוע שהתיר לנו אפילו הרמב"ם וביקבותיו שו"ע במקום פיקוח נפש ללכת לחכם כדי שיכתוב קמיע. היה צריך לשאול מה יועיל קמיע שנכתב בחילול שבת?   

אני לא אוהב את השיטת פסיקה שלא משאירה מקום לדעות אחרות.

מה הבעיה לכתוב בבירור שיש עוד דעות, במיוחד שהם לא בטלות כלל?

אז מי שיותר נוטה אחרי חכמת הקבלה - אין בעיה לכתוב, ומומלץ.

מי שנוטה יותר עפ"י פשט שו"ע - זה בעייתי.

(אפשר לקרוא לזה - הגר"מ זצ"ל מול יבלחט"א הגר"ע)

אולי לרוח הפסיקה, אבל אין פה שום נימוק קבלי להכריע לכאן או לכאן.

השאלה מי הכותב ואיזה קמיע...

בכל אופן, למעשה לא ידוע לנו על חכמי הדור הקודם שנהגו בקטורת על קלף.

וצריך עיון...

אני באמת לא יודע מה הנימוק ההלכתי של המתירים (מה גם שלא נימקו).

כנראה סמכו על המנהג.

אולי גם אלה שהתירו לא התירו לכתוב שם השם בשלמותו אני ראיתי כמה שכותבים אבל משאירים פסיק או ד במקום ה או פעמיים י אבל לא ליכתוב אותו בשלמותו ?

אולי זה קשור לעניין שלא לכתוב שמות שלא בספר בגלל שהם עלולים להתבזות. נראה לי שמובא בקה"ס סי' י"א סעיף אחרון.

בעקרון בעיה בכתיבת פיטום הקטורת לא קשורה לכתיבת שמות קודש אלא לכתיבת פרשיה עצמה.  

ד"א גם לדעת מי שאומר שכן מותר לכתוב קטורת לא מקדשים את השמות, כמו שהבאתי את זה בעבר בשם הרב יעקב הלל.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.