את צודקת זה באסה מצת אחד אתה רוצה ליגמור ת'שנה אבל מצד שני אתה לא רוצה ליפרד מחברים שלך

במיוחד מי שהולך לאולפנא או ישיבה שרחוקים מהבית

אוייי שונאת פרידות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וזה באמת רוצים לעבור לישיבה, מצד שני לא רוצים לגמור עם החברים...

המעבר לכיתה ט (אם הוא כרוך בעזיבת מקום הלימודים הקודם למקום מרוחק) הוא באמת מציאות קשה מאוד. בעיקר בגלל עזיבת החברים הקודמים.

חוויתי את ההרגשה הזו בשנה שעברה, וההמלצה שלי - הישארי בקשר עם כ-ל החברות הקודמות שלך. זה הרבה יותר קל במוסד שעד עכשיו למדת יש המשך (ט-יב), שזה מה שהיה אצלי, אבל גם אם זה לא כך - תתאמצי כדי שהקשרים לא ינתקו.

בהצלחה.

אבל לא נורא

סה"כ:

• זז 3 ק"מ צפונה.
• עובר עם חצי מכיתה.

נ.ב.:

• הישיבה בישוב ליד.
• כל הכיתה=6 תלמידים.

בס"ד

בסופו של דבר זה רק ההתחלה כואבת, אבל לאט לאט רוכשים חברות חדשות ומתאקלמים עד שבאיזה שהוא שלב את מרגישה כאילו הכרת אותן שנים והייתן חברות כל הזמן (במיוחד עם את בפנימייה, שאז חיים אחד בתוך השני)

וזו שנה מלחיצה לא פחות..זה מגמות יחידות בגרויות..מש תיכון!!וזה מפחיד...אפילו מאוד מאוד אבל מתמודדים עם הקשיים בסופו של דבר...לוקחים נשימה ו...'קופצים למים'...את לא צריכה לדאוג מהמעבר,הקב"ה יעזור למצוא חברות מדהימות מאלו שהיית איתם עד עכשיו...גם בכללי החוויה הזאת של אולפנה,כל הצוות והחברות עוטפים אותך בחום ואהבה...את בהתחלה תרגישי קצת זרה אבל זו תחושה נהדרת של כוווולם ביחד...זה ממש הבית השני שלי..זה ממש משפחה חמה ואוהבת..בעזהי"ת תעלי ותצליחי

גם בקשר לט' וגם בקשר לי' וגם המעבר למקום חדש מפחיד וקצת קשה אבל הוא נותן המון. באמת.

ובקשר לי'- סתם עושים מזה ענין. אני לא יודעת כמה בגרויות יהיו לך שנה הבאה אבל אני מסיימת י'- בבגרות הראשונה הייתי ממש בלחץ לפני. אחרי הבגרות הראשונה רואים שבגרות זה כמו כל מבחן אחר. אין מה להיות בלחץ. וגם יש חופש לפני בגרות ומתכונת ויש זמן ללמוד (גם אחרי שאת לומדת למתכונת- אם תלמדי עוד לבגרות תהיי מוכנה מעולה).

בהצלחה לכולם! תנשמו עמוק ותחייכו- יהיה טוב בעז"ה!

בהצלחח לנו!

"אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"

ואני מזה מזה עצובה כי אני עכשיו לומדת בבית ספר מזה טוב וגם יש לי שכבה ממש טובה ואנחנו מזה מגובשות..

וביום האחרון בבית ספר כולם בכו והיו מזה עצובות... אני מזה בבאסה בגלל שגמרנו את השנה ולא באלי להתחיל כיתה ט'!! ולעזוב את כל החברות!!!!

אבל בעז"ה ה' יהיה טוב ואני יכיר חברות חדשות ויהיה לי מחזור טוב!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....