שלום,
בננו בן ה-7 וה-5 עדיין מרטיבים בלילה. בתנו בת ה-3 נגמלה. ניסינו עם הגדול את הזמזם אך זה לא עזר. מה אפשר לעשות?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
מהניסיוןירוק זית
אכתוב לך מהניסיון שלי.
יש לי ילד שהיה מרטיב עד גיל גדול.ואחרי שנים של כל מיני ניסיונות (לא אפרט כי הם לא עזרו) החלטתי להציף את הענינים.הרי ילד שיבש ביום אמור להיות יבש גם בלילה.זאת אומרת שאם הוא צריך אז הוא קם לעשות את צרכיו.אם זה לא קורה זה בגלל שהשינה שלו לא נכונה.יש לו התמודדויות החיי היום יום וכשהוא ישן הוא בעצם בורח מההתמודדויות.יש לזה מונחים של גלי המח שמי שישן נכון מפעיל את הגלים האלה(לא זוכרת איך הם נקראים אלפא או ביתא)
ומי שבורח מפעיל גלים השניים.עכשיו כדי שהשינה תהיה נכונה מה נעשה במשך היום?נציף את ההתמודדויות.איך עשיתי את זה?הסברתי לו שאי אפשר להמשיך כך יותר גם דיברנו על האי נוחות של כל העניין. ואז הודעתי לו שממחר הוא יושב כל יום 20 דקות לילד בן 5 אולי 20 דקות זה יותר מדי אז אפשר גם 10 אבל לילד יותר גדול 20 דקות מצד אחד זה לא מאד ארוך וזה אורך זמן מספיק משמעותי כדי ליצור שינוי..קניתי לו מחברת ועפרונות צבעוניים קבענו שעה קבוע והוא ישב במקום קבוע(ליד השולחן בפינת אוכל) והוא יכול היה לצייר או לכתוב ואם הוא רצה חלק מהזמן לא לעשות כלום אז זה גם בסדר אבל בסופו של כל ישיבה הוא צריך לכתוב(הגדולים יותר שיודעים) ואם הוא רוצה אז לצייר.והקטנים יותר צריכים שיהיה ציור כל יום.הדברים עולים.לפעמים הם רק מתייחסים למה הם עשו באותו היום ולפעמים הם כותבים את הרגשות שלהם(לא תמיד לגבי הפיספוסים אלא לגבי מה שעובר עליהם ביום יום-שהרי זה כל העניין)עכשיו אני לא ביקשתי לראות לפעמים הוא שיתף לפעמים לא אבל זה תמיד היה מה שהוא יוזם.האחריות שלי היה שישב להודיע לו מתי לקום ולראות שהוא כתב או צייר משהו(שאלתי אותו כתבת?) ובאמת בהתחלה לא ראינו תוצאות ורק אחרי כמה ימים הפיספוסים הצתמצמו שלאורך כל הזמן הוא יושב יום יום.ואחרי תקופה הוא הפסיק לגמרי.אז כשהוא כבר לא פיספס וביקש להפסיק לכתוב איפשרתי להפסיק.וזה החזיק תקופה ואחר כך התחיל שוב ושוב חידשנו את הכתיבה\ציור.עד שזה הפסיק.וב"ה זהו זהעבר לשמחת כולנו. אחרי כמה שנים נולדו לי עוד ילדים.ובן השלוש שלי התחיל לפספס אחרי כמה לילות רצופים של פיספוס אמרתי לו שהוא יושב.10 דקות שקטות של ישיבה על הספה לחשוב(הוא ביקש לא לצייר)ו...הפסקה של כמה לילות של פיספוסים.ושוב פיספוסים ושוב ישיבה.ב"ה הוא לא מפספס יותר(היום הוא בן 4.5)אבל אם יוצא לו חד פעמי הוא יושב 10 דקות לחשוב(שעות אחה"צ)לפעמים הוא מבקש את זה אחרי פיספוס.הוא פשוט מרגיש יותר טוב כשהוא קם יבש!!!!בהצלחה.אם יש לכם שאלות אשמח להיות לעזר.
יש לי ילד שהיה מרטיב עד גיל גדול.ואחרי שנים של כל מיני ניסיונות (לא אפרט כי הם לא עזרו) החלטתי להציף את הענינים.הרי ילד שיבש ביום אמור להיות יבש גם בלילה.זאת אומרת שאם הוא צריך אז הוא קם לעשות את צרכיו.אם זה לא קורה זה בגלל שהשינה שלו לא נכונה.יש לו התמודדויות החיי היום יום וכשהוא ישן הוא בעצם בורח מההתמודדויות.יש לזה מונחים של גלי המח שמי שישן נכון מפעיל את הגלים האלה(לא זוכרת איך הם נקראים אלפא או ביתא)
ומי שבורח מפעיל גלים השניים.עכשיו כדי שהשינה תהיה נכונה מה נעשה במשך היום?נציף את ההתמודדויות.איך עשיתי את זה?הסברתי לו שאי אפשר להמשיך כך יותר גם דיברנו על האי נוחות של כל העניין. ואז הודעתי לו שממחר הוא יושב כל יום 20 דקות לילד בן 5 אולי 20 דקות זה יותר מדי אז אפשר גם 10 אבל לילד יותר גדול 20 דקות מצד אחד זה לא מאד ארוך וזה אורך זמן מספיק משמעותי כדי ליצור שינוי..קניתי לו מחברת ועפרונות צבעוניים קבענו שעה קבוע והוא ישב במקום קבוע(ליד השולחן בפינת אוכל) והוא יכול היה לצייר או לכתוב ואם הוא רצה חלק מהזמן לא לעשות כלום אז זה גם בסדר אבל בסופו של כל ישיבה הוא צריך לכתוב(הגדולים יותר שיודעים) ואם הוא רוצה אז לצייר.והקטנים יותר צריכים שיהיה ציור כל יום.הדברים עולים.לפעמים הם רק מתייחסים למה הם עשו באותו היום ולפעמים הם כותבים את הרגשות שלהם(לא תמיד לגבי הפיספוסים אלא לגבי מה שעובר עליהם ביום יום-שהרי זה כל העניין)עכשיו אני לא ביקשתי לראות לפעמים הוא שיתף לפעמים לא אבל זה תמיד היה מה שהוא יוזם.האחריות שלי היה שישב להודיע לו מתי לקום ולראות שהוא כתב או צייר משהו(שאלתי אותו כתבת?) ובאמת בהתחלה לא ראינו תוצאות ורק אחרי כמה ימים הפיספוסים הצתמצמו שלאורך כל הזמן הוא יושב יום יום.ואחרי תקופה הוא הפסיק לגמרי.אז כשהוא כבר לא פיספס וביקש להפסיק לכתוב איפשרתי להפסיק.וזה החזיק תקופה ואחר כך התחיל שוב ושוב חידשנו את הכתיבה\ציור.עד שזה הפסיק.וב"ה זהו זהעבר לשמחת כולנו. אחרי כמה שנים נולדו לי עוד ילדים.ובן השלוש שלי התחיל לפספס אחרי כמה לילות רצופים של פיספוס אמרתי לו שהוא יושב.10 דקות שקטות של ישיבה על הספה לחשוב(הוא ביקש לא לצייר)ו...הפסקה של כמה לילות של פיספוסים.ושוב פיספוסים ושוב ישיבה.ב"ה הוא לא מפספס יותר(היום הוא בן 4.5)אבל אם יוצא לו חד פעמי הוא יושב 10 דקות לחשוב(שעות אחה"צ)לפעמים הוא מבקש את זה אחרי פיספוס.הוא פשוט מרגיש יותר טוב כשהוא קם יבש!!!!בהצלחה.אם יש לכם שאלות אשמח להיות לעזר.
זה מאד מעניין אותי..אני ירושלמית
יש לי ילד כבן ארבע שאותו הסיפור אצלו, כמה לילות יבש ואופס.. פספוס ושוב...וחוזר חלילה...
לא נראה לך שה גיל שעוד 'מותר' לפספס בו?
שמעתי שאדם נורמלי לא צריך לקום בלילה לשירותים, אלא, יש לו מסוגלות להתאפק עד הבוקר. וילד שעדיין מפספס, זה אומר שעדיין אין לו הבשלות הפיסית לכך.
מה את אומרת, לנסות?
אגב רציתי לומר לך שאני מאד מתפעלת מהגישה הנהדרת שלך, לחיים בכלל ולבריאות בפרט!
לא נראה לך שה גיל שעוד 'מותר' לפספס בו?
שמעתי שאדם נורמלי לא צריך לקום בלילה לשירותים, אלא, יש לו מסוגלות להתאפק עד הבוקר. וילד שעדיין מפספס, זה אומר שעדיין אין לו הבשלות הפיסית לכך.
מה את אומרת, לנסות?
אגב רציתי לומר לך שאני מאד מתפעלת מהגישה הנהדרת שלך, לחיים בכלל ולבריאות בפרט!
לכווןירוק זית
זה דווקא טוב שזה מה שהם אוהבים עכשיו כשהם יושבים פשוט לכוון את זה לנושא שהם בוחרים אבל שכל פעם זה יהיה משהו ספציפי,שהם רוצים להתמקד באותו פעם שהם יושבים אפשר לכוון אותם דווקא למשהו שמעיק עליהם או מעצבן אותם או לעניין ההרטבה עצמה אני הייתי מנסה לראות לאן שהם לוקחים את זה ואם הם לא מתמקדים או אתה רואה שעובר זמן וזה לא עוזר אז תכוון אתה ואחרי שהם מתייחסים לנושא אז אפשר להמשיך בכתיבה או ציור חפשי-וככה כל פעם יושבים כתיבה \ציור מכוון ואזכתיבה\ציור חפשי. ככה 20 דקותאו 10 אם זה ילד מתחת לגיל7 בהצלחה
הרטבת לילהיהודית פוגל
יש הרבה חומר באינטרנט ושיטות שונות אחת מהן תהיה ודאי יעילה לילדים.
הרטבת לילהיהודית פוגל
יש הרבה חומר באינטרנט ושיטות שונות אחת מהן תהיה ודאי יעילה לילדים.
הרטבת לילהelerner
אני מניחה שטיפלתם אצל דר קושניר או דר שגיא עם הזמזם. אפשר לנסות אצל פטנטי פלוס dry nights . יש להם אתר באינטרנט. יש להם זמזם יותר חזק וכן צמיד רוטט שהצליח להעיר את הילדים שלי במקום שהזמזם של דר קושניר לא העיר אותם. יש להם גם גישה קצת שונה ובנוסף, אם צריך לגמול כמה ילדים זה יוצא יותר זול כי קונים את המכשיר (עם השתתפות של קופת חלוים) ולא משלמים על הטיפול בנפרד לכל ילד.
הכי חשוב זה המוטיבציה של הילד והמוכנות שלו להתאמץ כדי להגמל. אחת הבעיות של ילדים היום, לדעתי, הוא שהם מקבלים הכל כל כך בקלות, שאם צריך להתאמץ בשביל משהו הם מתייאשים מייד ואנחנו רואים את זה גם בתחום הזה וגם בתחום הלימודים, ובעצם בכלל. כמה שזה קשה לקום כל בוקר רטוב, יש ילדים שפשוט מקבלים את המצב וחיים עם אי הנוחות, כי כדי להגמל צריך להתאמץ. זה מאד תלוי בילד, אפשר לעזור להם, אבל אי אפשר לעשות עבורם את העבודה, ויש ילדים שמגיעים לזה רק בגיל ההתבגרות. היתה תקופה שהיו לי 3 מרטיבים(בני 6,9,12) כל לילה ועוד 3 קטנים עם טיטולים. כעת 2 הגדולים כמעט הפסיקו לחלוטין להרטיב (בעקבות טיפול של dry nights ) והשלישי לא רוצה לעשות את הטיפול אבל המודעות שלו גברה והוא מרטיב פחות, אבל עדיין הרבה.
בהצלחה - זה קשה, אבל אין הרבה מה לעשות, עד שלילדים יש מוטיבציה להצליח!
הכי חשוב זה המוטיבציה של הילד והמוכנות שלו להתאמץ כדי להגמל. אחת הבעיות של ילדים היום, לדעתי, הוא שהם מקבלים הכל כל כך בקלות, שאם צריך להתאמץ בשביל משהו הם מתייאשים מייד ואנחנו רואים את זה גם בתחום הזה וגם בתחום הלימודים, ובעצם בכלל. כמה שזה קשה לקום כל בוקר רטוב, יש ילדים שפשוט מקבלים את המצב וחיים עם אי הנוחות, כי כדי להגמל צריך להתאמץ. זה מאד תלוי בילד, אפשר לעזור להם, אבל אי אפשר לעשות עבורם את העבודה, ויש ילדים שמגיעים לזה רק בגיל ההתבגרות. היתה תקופה שהיו לי 3 מרטיבים(בני 6,9,12) כל לילה ועוד 3 קטנים עם טיטולים. כעת 2 הגדולים כמעט הפסיקו לחלוטין להרטיב (בעקבות טיפול של dry nights ) והשלישי לא רוצה לעשות את הטיפול אבל המודעות שלו גברה והוא מרטיב פחות, אבל עדיין הרבה.
בהצלחה - זה קשה, אבל אין הרבה מה לעשות, עד שלילדים יש מוטיבציה להצליח!
כילדה שהרטיבה עד גיל בית הספר,ריבקאחרונה
אני בטוחה שזה פשוט שינה עמוקה, גדלתי בבית חם ללא משקעים כלשהם.
ואני זוכרת את הנסיונות להגמל.איך החזקתי את העינים לא להרדם כדי שלא אתפנצ'ר....
יש לצין שזה תורשתי בדרך כלל.
שניים מילדי קבלו את זה במתנה, ואנחנו יוצאים במבצע גמילה בחופש.
זה הזמן המתאים ביותר. שיש יותר סבלנות לטפל בכך.
יש לי את מכשיר הזמזם.
בתחילה הוא מאוד עוזר, כשהילד מתרגל לצלצול הוא כבר לא מתעורר, רק משפחתו שמסביב..
בהצלחה לכולם!!!
ואני זוכרת את הנסיונות להגמל.איך החזקתי את העינים לא להרדם כדי שלא אתפנצ'ר....
יש לצין שזה תורשתי בדרך כלל.
שניים מילדי קבלו את זה במתנה, ואנחנו יוצאים במבצע גמילה בחופש.
זה הזמן המתאים ביותר. שיש יותר סבלנות לטפל בכך.
יש לי את מכשיר הזמזם.
בתחילה הוא מאוד עוזר, כשהילד מתרגל לצלצול הוא כבר לא מתעורר, רק משפחתו שמסביב..
בהצלחה לכולם!!!
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...