שלום,
בננו בן ה-7 וה-5 עדיין מרטיבים בלילה. בתנו בת ה-3 נגמלה. ניסינו עם הגדול את הזמזם אך זה לא עזר. מה אפשר לעשות?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
מהניסיוןירוק זית
אכתוב לך מהניסיון שלי.
יש לי ילד שהיה מרטיב עד גיל גדול.ואחרי שנים של כל מיני ניסיונות (לא אפרט כי הם לא עזרו) החלטתי להציף את הענינים.הרי ילד שיבש ביום אמור להיות יבש גם בלילה.זאת אומרת שאם הוא צריך אז הוא קם לעשות את צרכיו.אם זה לא קורה זה בגלל שהשינה שלו לא נכונה.יש לו התמודדויות החיי היום יום וכשהוא ישן הוא בעצם בורח מההתמודדויות.יש לזה מונחים של גלי המח שמי שישן נכון מפעיל את הגלים האלה(לא זוכרת איך הם נקראים אלפא או ביתא)
ומי שבורח מפעיל גלים השניים.עכשיו כדי שהשינה תהיה נכונה מה נעשה במשך היום?נציף את ההתמודדויות.איך עשיתי את זה?הסברתי לו שאי אפשר להמשיך כך יותר גם דיברנו על האי נוחות של כל העניין. ואז הודעתי לו שממחר הוא יושב כל יום 20 דקות לילד בן 5 אולי 20 דקות זה יותר מדי אז אפשר גם 10 אבל לילד יותר גדול 20 דקות מצד אחד זה לא מאד ארוך וזה אורך זמן מספיק משמעותי כדי ליצור שינוי..קניתי לו מחברת ועפרונות צבעוניים קבענו שעה קבוע והוא ישב במקום קבוע(ליד השולחן בפינת אוכל) והוא יכול היה לצייר או לכתוב ואם הוא רצה חלק מהזמן לא לעשות כלום אז זה גם בסדר אבל בסופו של כל ישיבה הוא צריך לכתוב(הגדולים יותר שיודעים) ואם הוא רוצה אז לצייר.והקטנים יותר צריכים שיהיה ציור כל יום.הדברים עולים.לפעמים הם רק מתייחסים למה הם עשו באותו היום ולפעמים הם כותבים את הרגשות שלהם(לא תמיד לגבי הפיספוסים אלא לגבי מה שעובר עליהם ביום יום-שהרי זה כל העניין)עכשיו אני לא ביקשתי לראות לפעמים הוא שיתף לפעמים לא אבל זה תמיד היה מה שהוא יוזם.האחריות שלי היה שישב להודיע לו מתי לקום ולראות שהוא כתב או צייר משהו(שאלתי אותו כתבת?) ובאמת בהתחלה לא ראינו תוצאות ורק אחרי כמה ימים הפיספוסים הצתמצמו שלאורך כל הזמן הוא יושב יום יום.ואחרי תקופה הוא הפסיק לגמרי.אז כשהוא כבר לא פיספס וביקש להפסיק לכתוב איפשרתי להפסיק.וזה החזיק תקופה ואחר כך התחיל שוב ושוב חידשנו את הכתיבה\ציור.עד שזה הפסיק.וב"ה זהו זהעבר לשמחת כולנו. אחרי כמה שנים נולדו לי עוד ילדים.ובן השלוש שלי התחיל לפספס אחרי כמה לילות רצופים של פיספוס אמרתי לו שהוא יושב.10 דקות שקטות של ישיבה על הספה לחשוב(הוא ביקש לא לצייר)ו...הפסקה של כמה לילות של פיספוסים.ושוב פיספוסים ושוב ישיבה.ב"ה הוא לא מפספס יותר(היום הוא בן 4.5)אבל אם יוצא לו חד פעמי הוא יושב 10 דקות לחשוב(שעות אחה"צ)לפעמים הוא מבקש את זה אחרי פיספוס.הוא פשוט מרגיש יותר טוב כשהוא קם יבש!!!!בהצלחה.אם יש לכם שאלות אשמח להיות לעזר.
יש לי ילד שהיה מרטיב עד גיל גדול.ואחרי שנים של כל מיני ניסיונות (לא אפרט כי הם לא עזרו) החלטתי להציף את הענינים.הרי ילד שיבש ביום אמור להיות יבש גם בלילה.זאת אומרת שאם הוא צריך אז הוא קם לעשות את צרכיו.אם זה לא קורה זה בגלל שהשינה שלו לא נכונה.יש לו התמודדויות החיי היום יום וכשהוא ישן הוא בעצם בורח מההתמודדויות.יש לזה מונחים של גלי המח שמי שישן נכון מפעיל את הגלים האלה(לא זוכרת איך הם נקראים אלפא או ביתא)
ומי שבורח מפעיל גלים השניים.עכשיו כדי שהשינה תהיה נכונה מה נעשה במשך היום?נציף את ההתמודדויות.איך עשיתי את זה?הסברתי לו שאי אפשר להמשיך כך יותר גם דיברנו על האי נוחות של כל העניין. ואז הודעתי לו שממחר הוא יושב כל יום 20 דקות לילד בן 5 אולי 20 דקות זה יותר מדי אז אפשר גם 10 אבל לילד יותר גדול 20 דקות מצד אחד זה לא מאד ארוך וזה אורך זמן מספיק משמעותי כדי ליצור שינוי..קניתי לו מחברת ועפרונות צבעוניים קבענו שעה קבוע והוא ישב במקום קבוע(ליד השולחן בפינת אוכל) והוא יכול היה לצייר או לכתוב ואם הוא רצה חלק מהזמן לא לעשות כלום אז זה גם בסדר אבל בסופו של כל ישיבה הוא צריך לכתוב(הגדולים יותר שיודעים) ואם הוא רוצה אז לצייר.והקטנים יותר צריכים שיהיה ציור כל יום.הדברים עולים.לפעמים הם רק מתייחסים למה הם עשו באותו היום ולפעמים הם כותבים את הרגשות שלהם(לא תמיד לגבי הפיספוסים אלא לגבי מה שעובר עליהם ביום יום-שהרי זה כל העניין)עכשיו אני לא ביקשתי לראות לפעמים הוא שיתף לפעמים לא אבל זה תמיד היה מה שהוא יוזם.האחריות שלי היה שישב להודיע לו מתי לקום ולראות שהוא כתב או צייר משהו(שאלתי אותו כתבת?) ובאמת בהתחלה לא ראינו תוצאות ורק אחרי כמה ימים הפיספוסים הצתמצמו שלאורך כל הזמן הוא יושב יום יום.ואחרי תקופה הוא הפסיק לגמרי.אז כשהוא כבר לא פיספס וביקש להפסיק לכתוב איפשרתי להפסיק.וזה החזיק תקופה ואחר כך התחיל שוב ושוב חידשנו את הכתיבה\ציור.עד שזה הפסיק.וב"ה זהו זהעבר לשמחת כולנו. אחרי כמה שנים נולדו לי עוד ילדים.ובן השלוש שלי התחיל לפספס אחרי כמה לילות רצופים של פיספוס אמרתי לו שהוא יושב.10 דקות שקטות של ישיבה על הספה לחשוב(הוא ביקש לא לצייר)ו...הפסקה של כמה לילות של פיספוסים.ושוב פיספוסים ושוב ישיבה.ב"ה הוא לא מפספס יותר(היום הוא בן 4.5)אבל אם יוצא לו חד פעמי הוא יושב 10 דקות לחשוב(שעות אחה"צ)לפעמים הוא מבקש את זה אחרי פיספוס.הוא פשוט מרגיש יותר טוב כשהוא קם יבש!!!!בהצלחה.אם יש לכם שאלות אשמח להיות לעזר.
זה מאד מעניין אותי..אני ירושלמית
יש לי ילד כבן ארבע שאותו הסיפור אצלו, כמה לילות יבש ואופס.. פספוס ושוב...וחוזר חלילה...
לא נראה לך שה גיל שעוד 'מותר' לפספס בו?
שמעתי שאדם נורמלי לא צריך לקום בלילה לשירותים, אלא, יש לו מסוגלות להתאפק עד הבוקר. וילד שעדיין מפספס, זה אומר שעדיין אין לו הבשלות הפיסית לכך.
מה את אומרת, לנסות?
אגב רציתי לומר לך שאני מאד מתפעלת מהגישה הנהדרת שלך, לחיים בכלל ולבריאות בפרט!
לא נראה לך שה גיל שעוד 'מותר' לפספס בו?
שמעתי שאדם נורמלי לא צריך לקום בלילה לשירותים, אלא, יש לו מסוגלות להתאפק עד הבוקר. וילד שעדיין מפספס, זה אומר שעדיין אין לו הבשלות הפיסית לכך.
מה את אומרת, לנסות?
אגב רציתי לומר לך שאני מאד מתפעלת מהגישה הנהדרת שלך, לחיים בכלל ולבריאות בפרט!
לכווןירוק זית
זה דווקא טוב שזה מה שהם אוהבים עכשיו כשהם יושבים פשוט לכוון את זה לנושא שהם בוחרים אבל שכל פעם זה יהיה משהו ספציפי,שהם רוצים להתמקד באותו פעם שהם יושבים אפשר לכוון אותם דווקא למשהו שמעיק עליהם או מעצבן אותם או לעניין ההרטבה עצמה אני הייתי מנסה לראות לאן שהם לוקחים את זה ואם הם לא מתמקדים או אתה רואה שעובר זמן וזה לא עוזר אז תכוון אתה ואחרי שהם מתייחסים לנושא אז אפשר להמשיך בכתיבה או ציור חפשי-וככה כל פעם יושבים כתיבה \ציור מכוון ואזכתיבה\ציור חפשי. ככה 20 דקותאו 10 אם זה ילד מתחת לגיל7 בהצלחה
הרטבת לילהיהודית פוגל
יש הרבה חומר באינטרנט ושיטות שונות אחת מהן תהיה ודאי יעילה לילדים.
הרטבת לילהיהודית פוגל
יש הרבה חומר באינטרנט ושיטות שונות אחת מהן תהיה ודאי יעילה לילדים.
הרטבת לילהelerner
אני מניחה שטיפלתם אצל דר קושניר או דר שגיא עם הזמזם. אפשר לנסות אצל פטנטי פלוס dry nights . יש להם אתר באינטרנט. יש להם זמזם יותר חזק וכן צמיד רוטט שהצליח להעיר את הילדים שלי במקום שהזמזם של דר קושניר לא העיר אותם. יש להם גם גישה קצת שונה ובנוסף, אם צריך לגמול כמה ילדים זה יוצא יותר זול כי קונים את המכשיר (עם השתתפות של קופת חלוים) ולא משלמים על הטיפול בנפרד לכל ילד.
הכי חשוב זה המוטיבציה של הילד והמוכנות שלו להתאמץ כדי להגמל. אחת הבעיות של ילדים היום, לדעתי, הוא שהם מקבלים הכל כל כך בקלות, שאם צריך להתאמץ בשביל משהו הם מתייאשים מייד ואנחנו רואים את זה גם בתחום הזה וגם בתחום הלימודים, ובעצם בכלל. כמה שזה קשה לקום כל בוקר רטוב, יש ילדים שפשוט מקבלים את המצב וחיים עם אי הנוחות, כי כדי להגמל צריך להתאמץ. זה מאד תלוי בילד, אפשר לעזור להם, אבל אי אפשר לעשות עבורם את העבודה, ויש ילדים שמגיעים לזה רק בגיל ההתבגרות. היתה תקופה שהיו לי 3 מרטיבים(בני 6,9,12) כל לילה ועוד 3 קטנים עם טיטולים. כעת 2 הגדולים כמעט הפסיקו לחלוטין להרטיב (בעקבות טיפול של dry nights ) והשלישי לא רוצה לעשות את הטיפול אבל המודעות שלו גברה והוא מרטיב פחות, אבל עדיין הרבה.
בהצלחה - זה קשה, אבל אין הרבה מה לעשות, עד שלילדים יש מוטיבציה להצליח!
הכי חשוב זה המוטיבציה של הילד והמוכנות שלו להתאמץ כדי להגמל. אחת הבעיות של ילדים היום, לדעתי, הוא שהם מקבלים הכל כל כך בקלות, שאם צריך להתאמץ בשביל משהו הם מתייאשים מייד ואנחנו רואים את זה גם בתחום הזה וגם בתחום הלימודים, ובעצם בכלל. כמה שזה קשה לקום כל בוקר רטוב, יש ילדים שפשוט מקבלים את המצב וחיים עם אי הנוחות, כי כדי להגמל צריך להתאמץ. זה מאד תלוי בילד, אפשר לעזור להם, אבל אי אפשר לעשות עבורם את העבודה, ויש ילדים שמגיעים לזה רק בגיל ההתבגרות. היתה תקופה שהיו לי 3 מרטיבים(בני 6,9,12) כל לילה ועוד 3 קטנים עם טיטולים. כעת 2 הגדולים כמעט הפסיקו לחלוטין להרטיב (בעקבות טיפול של dry nights ) והשלישי לא רוצה לעשות את הטיפול אבל המודעות שלו גברה והוא מרטיב פחות, אבל עדיין הרבה.
בהצלחה - זה קשה, אבל אין הרבה מה לעשות, עד שלילדים יש מוטיבציה להצליח!
כילדה שהרטיבה עד גיל בית הספר,ריבקאחרונה
אני בטוחה שזה פשוט שינה עמוקה, גדלתי בבית חם ללא משקעים כלשהם.
ואני זוכרת את הנסיונות להגמל.איך החזקתי את העינים לא להרדם כדי שלא אתפנצ'ר....
יש לצין שזה תורשתי בדרך כלל.
שניים מילדי קבלו את זה במתנה, ואנחנו יוצאים במבצע גמילה בחופש.
זה הזמן המתאים ביותר. שיש יותר סבלנות לטפל בכך.
יש לי את מכשיר הזמזם.
בתחילה הוא מאוד עוזר, כשהילד מתרגל לצלצול הוא כבר לא מתעורר, רק משפחתו שמסביב..
בהצלחה לכולם!!!
ואני זוכרת את הנסיונות להגמל.איך החזקתי את העינים לא להרדם כדי שלא אתפנצ'ר....
יש לצין שזה תורשתי בדרך כלל.
שניים מילדי קבלו את זה במתנה, ואנחנו יוצאים במבצע גמילה בחופש.
זה הזמן המתאים ביותר. שיש יותר סבלנות לטפל בכך.
יש לי את מכשיר הזמזם.
בתחילה הוא מאוד עוזר, כשהילד מתרגל לצלצול הוא כבר לא מתעורר, רק משפחתו שמסביב..
בהצלחה לכולם!!!
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב
מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.
כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל.
מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה
קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו
התקציב דיי דל 🤧
אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!
תודה!
מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י
יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.
יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.
ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה
זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.
פיתות על הטאבון ביער..
זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.
סעודות שבת - קטסטרופה 
אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30
אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.
יש למישהו עצה מלבד תפילה?
אני עובד עצות..
לצערי מוכר גם ליליפא העגלון
החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.
אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''
בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב.
תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק
שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.
אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?
שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24
זה נשמע מאד מעיק.
למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?
אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת
מאוד מבינה אותךשם פשוט
מאוד מאוד מבינה אותך💔
מאוד כבר אמרתי?
אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.
אל תכביד עליהם
תקליל
שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים
א כלהעני ממעש
צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .
תשחרר
שיעור כללי תעביר במקום אחר
בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים
אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי
יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת.
פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה
אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...
קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.
1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון.
2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !
3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'
4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.
5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.
6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.
8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.
9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]
10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.
11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.
12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]
אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.
כמה מוכר...arlan
לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.
לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.
משהאחרונה
לא מבין..יהולב
יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).
נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.
אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)
תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה
כמה דברים:תהילה 3>
1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.
אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.
תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...
2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..
סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.
3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.
כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.
בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.
ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.
4. כמובן תפילות!!
מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה
הבן שלי בן 16. מתוק, אבל עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!
מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום
לק"י
אמהות
הריון ולידה
ועוד
אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון
יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב
עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
טעותמתיכון ועד מעון
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום
1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.
2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.
3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו
4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו
5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.
6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)
7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים
8. ישראל איננה חברה בG20.
9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה
10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.
מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.
(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)
תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.
לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"
אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.
לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"
ישראלאריק מהדרום
היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.
ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.
כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).
ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.
בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.
מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה
לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.
ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם
קראווניםיוני21
עד כמה ילדים זה מתאים
עם 2 ילדים איך זה?
כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?
מערב השומרון
תודה רבה
תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה
אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.
לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.
והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....
הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+
היא מתכוונת קווים בעור.
אני חושב שאלו קמטים.
מה עונים לה?