עבר עריכה על ידי גלקסיה בתאריך ה' תמוז תשע"ב 00:03
בס"ד
לא יכול שלא לשתף אתכם
תהי הדיעה אשר תהיה, להשאר אדיש בלתי אפשרי
ציטוטים נבחרים:
נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון
משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט
האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת -
שנשיא הדור הוא משיח שבדור.
. . ובכל אופן, גם אלו הטוענים שסגנון כזה ותוארים כאלו הם למעלה מכפי יכולת
הקליטה דכלי השגתם - הרי אין כל נפק"מ אם בכחם לקלוט זאת אם לאו, ואין זמן להמתין
עד שהדבר יקלט בכלי השגתם.
( (שמחת תורה תשמ"ו, התוועדויות ח"א עמ' 342-
צריכה להיות תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, השליח
ד"שלח נא ביד תשלח", כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועד"ז ההמשך דממלא מקומו
שלאחרי זה ע"ד שהוא הממלא מקום דאביו אדמו"ר נ"ע. וכמדובר כמה פעמים בנוגע
לשבעת קני המנורה, ובנוגע לשבעת האושפיזין וכו'.
( (ש"פ חיי שרה תשנ"ב, שיחות קודש ח"א עמ' 31
יעלו עתה אלו שהכינו משקה המשמח עבור התוועדויות בקשר עם פעולות דהפצת
התורה והמעיינות חוצה, וכרגיל, יכריזו אודות תוכן המאורע, המקום והזמן, ויזמינו את כל
המסובים, בתוככי כלל ישראל, ולכל לראש – יזמינו את משיח צדקנו!!
ויה"ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו, תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין
כו' - יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש - בשר ודם, שנמצא כבר בעוה"ז הגשמי, דמכיון
ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", עכצ"ל שמציאותו (נשמה בגוף) קיימת גם עתה.
( (ש"פ וישלח תשמ"ט, התוועדויות ח"א עמ' 4
כשם שעד עתה הי' מונח ("אָפּגעלייגט") אצל כאו"א מאתנו שהרבי יוליכנו לקראת
משיח צדקנו – צריך להיות מונח כן גם עתה.
והמאורע שאירע כו' – אינו אלא לעיני בשר שלנו, ואינו אלא נסיון בלבד (א' הנסיונות
דחבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל צדק), שכל ענינו הוא שמעלים ומסתיר על
האמת.
( (ש"פ תרומה ה'שי"ת, תו"מ ח"א עמ'
ובכח זה יכולים לילך להבתי כנסיות, ולבאר ליהודים שפוגשים שם, שבאמת משה לא
מת, ואין שום שינוי, כי אם, שנעשה נתינת מקום לקס"ד כו'.
52 חי וקיים
- באם יתקבלו הדברים, מה טוב, ובאם יש שאלות וקושיות, הרי, כשילד שואל קושיא
אצל המלמד, והמלמד אינו יודע מה להשיב, סוטר לו על לחיו, ואומר לו: כשתגדל תבין!...
כך יש לומר גם לאותו יהודי ששואל שאלות: זוהי המציאות גם אם אתה אינך מבין!
( (ליל שמח"ת תשי"א, תו"מ ח"ב עמ' 36
[בהמשך הדברים, כאשר א' החסידים הזכיר את אדמו"ר מהוריי"צ בתואר "דער רבי
נ"ע" - התרעם כ"ק אדמו"ר שליט"א, באמרו (בהתרגשות רבה ובבכי):]
למה הנכם "משלחים" ("פארשיקט") את כ"ק מו"ח אדמו"ר ל"סיביר "ל"סאלאווקי"...
לגן עדן?! - אנחנו צריכים אותו (ואולי גם הוא צריך אותנו) כאן...!
(ש"פ שמיני תשי"ב, תו"מ ח"ב עמ' קפג)
סיפר הרה"ח ר' אליעזר ננס ע"ה: בליובאוויטש נתנו לי התפקיד לעמוד מאחורי כסאו
של כ"ק הרבי הרש"ב ולשמור שלא ידחפוהו.
לאחר הסתלקות כ"ק הרבי הרש"ב, נוהג היה הרבי מוהריי"צ לשבת בצדו של השולחן,
ומבקש שלא לגעת בכסא הריק של אביו נ"ע. בשמחת תורה תרפ"א, אחר ההסתלקות,
ביקשו ממני להמשיך בתפקידי. כאשר רציתי פעם לנגוע בכסא של הרבי מוהרש"ב אמר
לי הרבי מוהריי"צ: "דער טאטאע איז דאך דא!" (הרי אבא נמצא כאן!).
( ('האיש שלא נכנע' ח"ב עמ' 751
ואף שבהמשך הכתוב נאמר "לפני מותו" הרי מובן וגם פשוט, שבימינו אלה, לאחרי כל
מה שעברו במשך הדורות שלפנ"ז ויצאו ידי חובת כל הענינים הבלתי -רצויים (כמובא גם
בדרושי אדמו"ר האמצעי), אין עוד ענינים של ירידה כו' (כולל גם שלילת הענין ד"מאן דנפיל
40 חי וקיים
מדרגי' איקרי כו'"), ובמילא, ישנה מציאותו של משה – "גואל ראשון הוא גואל אחרון" –
נשמה בגוף באופן נצחי.
( (ש"פ האזינו תש"נ, התוועדויות ח"א עמ'
אשרי המחכה וגו'. ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו
להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה. וכן מצינו במדרש רות, וכן יסד רבי אליעזר הקליר
(בסילוק יוצר פרשת החדש) ויתכסה מהם שְ בוּ עִ ים ששה.
(רש"י דניאל יב, יב)
דומה דודי לצבי. מה הצבי הזה נגלה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נגלה ונכסה. ר' ברכיה
בשם רבי לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון. הגואל הראשון זה משה, נגלה להם וחזר
ונכסה מהם, כמה נכסה מהם, רבי תנחומא אמר שלשה חדשים, הדא הוא דכתיב [=זהו
שכתוב] "ויפגעו את משה ואת אהרן" וגו'. אף גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם . .
וחוזר ונגלה להם.
(במדב"ר פי"א, ג')
מההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים - שלא לערב את השכל ולעשות איזה
שינוי, אפילו שינוי הסדר בלבד, בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר, גם כשנדמה לו שע"י שינוי
זה יצליח יותר בשליחותו, כי, בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות
המרגלים, ובמכ"ש וק"ו: ומה המרגלים שנאמר עליהם "כולם אנשים ראשי בני ישראל
המה", כששינו מדברי משה, באו לטעות עד שאמרו "לא נוכל לעלות וגו'" - אנשים כערכנו
על אחת כמה וכמה.
( (ש"פ שלח תש"י, תו"מ ח"א עמ' 1
בשנות הנשיאות הראשונות, עמדו כמה
חסידים ליד חדרו של הרבי ודיברו על ביאת
משיח - באיזה אופן זה יהי'. תוך כדי כך יצא
הרבי מחדרו בפתאומיות, מבלי שיהיו
מוכנים לכך, והפטיר: כך הוא יבוא!...
(מפי א' החסידים)
והדברים ברורים!
