בנים ובנות. למה זה כמעט תמיד מתערבב כ"כ??מישי' מאפושו'
פתאום זה נראה שכל חברה, לא משנה כמה היא באמת טובה ומועילה ותורמת לכלל, כשעושים "זום אין" ומתקרבים קצת, רואים שבפנים זה מעורבב.
או לחילופין- נפרד עם וואקום.
 
וזה לא טוב. ולא בטוח שזה טוב.
 
ויש את המעורב הזה שמאוד מכבד. ושומר בכח על הריחוק ההדדי.
אבל לי לפחות זה נראה שאת זה מוצאים בד"כ אצל כאלה שבאים מההפרדה המוחלטת.
 
מה שאני שואלת זה בעצם, אם יש דרך כל שהיא לחנך לכבוד הדדי וריחוק מסויים בלי הפרדה מוחלטת.. [שגם היא לא תמיד טובה. כי זה לפעמים יוצר אנטי ואז הולכים בקיצוניות השנייה..]
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ מצטרף לשאלהכיפה סגולה
אמממ..מצפה אביחי

תאמת לא הבנתי בדיוק אפשר בממילים יותר פשוטות?

זה פשוט השעה משפיעה על ההבנה..מוציא לשון

באוא נעוף על עצמינו לרגע, רק לשם הסברה..מישי' מאפושו'

אנחנו בעצם דור המחנכים העתידי.

ואולי גם עכשיו, הדרכה בסניף, חינוך החמשושים וכו'..

 

אז השאלה הזאת מעסיקה אותי גם בפן הזה. וגם בפן האישי. איך לחנך את עצמי..

 

מה בעצם השאלה?

אז ככה..

 

יצא לך פעם לברר על איזה סניף להדרכת חוץ?

או סתם להסתובב עם הח'ברה בשבת בערב?

לראות חברה של שפיצים שמתנדבים, ואז פתאום לקלוט איך הם מתערבבים.

"הכל אחלה, באמת שפיצים אחד אחד! אבל הבנים-בנות......."

 

חמשושים וחיינוקים. גם זיינוקים שמתסובבים בזוגות או סתם חבורות מעורבבות.

 

וזה בעייתי הערבוב הזה.

 

 

זה נראה שכל סניף שיש בו שבטים נפרדים, זה נפרד רק על הדף.

הסניף מאמין בהפרדה. מקים 2 שבטים לכל שכבת גיל.

אבל הצוות-מעורב.

וגם השבטים עצמך מתערבבים בשלב כל שהוא.

 

ונכון, יש את המקומות שזה נפרד לגמרי.

בקושי מזהים פרצופים. שלא לדבר על שמות פרטיים.

 

נראה שמקומות שח'ברה באו מהפרדה, שם יש ריחוק גדול יותר בין הבנים לבנות.

אני לא מדבר על כאלה שההפרדה כביכול חנקה אותם והלכו לקיצוניות שנייה, אני מדברת על אלה שלקחו את העקרונות ומשתדלים לשמור על מרחק למרות שהם לא מקפידים על ההפרדה.

 

השאלה היא אם יש דרך אמצע.

להביא להבנה ולשמירה על הריחוק הטבעי שיש בהתחלה

בלי הפרדה מוחלטת.

 

 

ועוד שאלה, אם זה בכלל נכון? יש דרך מסויימת?

אולי הכי נכון זה כן להפריד? לגמרי?

אולי רק חלקית? אבל אנחנו רואים שזה לא ממש מחזיק מעמד..

אולי מראש בכלל לא? ואז יש את הדרך המהירה והתלולה ביותר למקום נמוך..

 

שאלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובשבילך-

את האמת?גבי אשכנזי

וואלה לתחזק מערכת יחסים בין בן לבת - של חברות נטו בלי משיחה - זה ממש קשה. כי זה לא כמו חברה שלך שאת מסתובבת איתה ואת תמיד מרגישה נוח לידה וזה.. תכלס בין בן לבת תמיד יש משיחה לכן קשה להגיע למצב של חברות טהורה.. אין מה לעשות ככה זה העולם שהשם ברא..

לא מחפשת "חברות טהורה".. בשביל זה ב"ה יש חברות.מישי' מאפושו'

אני מדברת על הכרות.

יותר מ"שלום שלום. כן אנחנו מזהים אחד ת'שניה.."

סתם ח'ברה, שבט, חב"ב, הנוער, במקרה שלנו- מפגשי פורום..

 

אני לא חושבת שהפרדה מלאה זה הדבר הנכון. אולי אני סתם בונה תאוריות כדי לתרץ את החולשה שלי.. ובכל זאת, לפעמים זה מגיע למצב שאיזה אחד אומר לאחת שבת שלום ברחוב והיא מתעצבנת "מה הוא מתחיל איתי?" [מקווה שלכולם פה ברור שזה מגוחך. הבנאדם כולה אמר שבת שלום. זה אפילו לא "שלום" ביום רגיל. זה "שבת שלום. אומרים לכולם.. לא משנה אם מכרים או לא..]

 

ויש צד אחר,

"הסניף האמת אחלה, שפיצים על כולם פה ועושים מלא דברים ממש טובים ויפים.

אבל הבנים בנות.."

במחוץ זה נראה מאוד יפה. קבוצה שתורמת ומשקיעה בקהילה.

אבל מבפנים- זה פשוט לא נעים להיות חלק.

 

איך אפשר להיות טובים ולתת, ביחד. בלי ליצור הרגשה כזאת, לא נעימה?

 

איך אני יכולה להרגיל אנשים להכיר בלי להביא לזלזול הזה שבד"כ בא?

מסכימה לגמרי!!denafh

לוידעת מה לעשות.. חשה אותו דבר בדיוק

מצטרפת לשאלה..הללי נפשי
אין את האפשרות הזאת.אברי

 

 

אמר לי איזה רב שדברתי איתו על הנושא שזה אמנם המצב האידיאלי, אבל יש את אלו שיפלו יותר חזק אם לא תהיה כזאת הגבלה מסגרתית

 

 

אני גם חשבתי על זה. זה באמת שאלהידיד

מיצטרף אליך

וואי וואי זה היה מסובך לא הבנתי כלוםדאץאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך