אני הייתי בסמינריון הזה לפני שנתיים.. הוא נחמד, נותן קצת כלים ומכניס אותך לאווירה ולמוטיבציה של העשייה. למרות שבפועל כל מרכז פועל אחרת לפי איך שבונה את השיעורים וכו'. הסמינריון גם יכול להתחיל את הגיבוש של הבנות במרכז בצורה יותר נינוחה. אני הלכתי רק לסמינריון הזה ולא לסמינריון הכללי של בת עמי כך שהיה לי מספיק.

בהצלחה רבה!!

יכול להיות.. אבל גם הסמנריון לא פחות חשוב.. לא יודעת אני במצב שאני אל יודעת מה לעשות.. זה אשכרה להחליט הכנה לשירות[שזה משהו חדש, דרך חדשה, מקום חדש] על פני משפחה..[שאין כמעט הזדמנויות שאנחנו טסים לחופשה משפחתית.. ההורים שלי רצו לעשות משהו לפני שאני יוצאת לשירות וזה..]
מצד אחד אני חושבת שזה נטו בשבילי[אלא אם כן אני אגלה שזה סתם ובת'כלס לא עושים שם שום דבר ואני משלה את עצמי] זה ממש הכשרה בשבילי, ובשביל מה שאני הולכת לעשות שנה שלמה.. והסמנריון היישובי[שגם נופל על אותו תאריך של הטיסה] זה הכי בשבילי [בשביל להכיר את הבנות להתגבש איתן, להכיר את הדירה, את המקום, את הרכזת.. ובטח אם אני לא אהיה אז אני אהיה כאילו "הבת החדשה שאף אחד לא מכיר ולא מבין את הסיפור שלה"..  ואני משמ לא רוצה להיות זאת..]
אווף אני לא יודעת מה לעשות.. ממש לא  רציתי להגיע למצב שאני צריכה לבחור בין המשפחה לשירות.. והשנה עוד בכלל לא התחילה..

שאף אחד לא מכיר", אבל אח"כ- כבר לא... כמו שהן היו "הבת החדשה" בסמינריון, ואחרי יום- נהיו חברות, את תהיי אותו דבר ביום הראשון... לא כזה סיפור...

אני מבינה אותך, אבל זה מה שאני הייתי עושה.. לטוס לאיטליה עם כל המשפחה- זה דבר נדירר!! ושיא הכיף!

יש לך שנה שלימה אח"כ להכיר את הבנות...

קחי בחשבון שהסמינריון הזה ממש ממש נותן המון!

איך עומדים מול כיתה, איך מספרים סיפור כמו שצריך איך בונים שיעור ואיך משתמשים במתודות באופן הטוב ביותר וזה רק טעימה!

אבל בכל זאת את צודקת שהטיול לאיטליה לא יחזור על עצמו וזה משהו שאת צריכה לחשוב עליו!

בהצלחה!