בס"ד

חודש  עבודה (חפור) (<<< אני עובד בעבודת אדמה, אז לכן חופר)

טיול עם המשפחה שבוע בצפון 

חוג קרב מגע עם יס"מניקים (אלא עם גבעת אסף גם תגיע להסכם)

נפגש עם כל מיני אנשים 

והכי חשוב.. מחשב

שלושה שבועות עבודה בקייטנה,

יומיים-שלושה טיול עם חברים,

מחנה עם החניכים (אם יצאו),

שבוע עבודה בישיבה.

קודם כל יש עוד לימודים, בגרות בהיסטוריה ומועדי ב',
ללכת לטיול לצפון 3 ימים עם חברות.
לטייל מלא מלאמלא
להשקיע בחניכות שלי.
להיות הרבה בסניף.
מחנה. מחנה הכנה.
פסיכומטרי.
לנהוג
להתנדב בעז"ה.
יום הכרות לטרמחיות\ יומיים בשבוע התנדבות (צריך להחליט...)
ללכת לים.
ללמוד.

וכל מה שנספיק עוד

עבודה, התנדבות, תורה לשמה, כיבוד הורים, טיולים וכיו"ב.

לישון=ביזבוז חיי. >באסה, יאוש וכו'..

לישון כדי למלא מצברים ובשעות טובות..

אז מה אפשר לעשות?

-לקחת מקצוע שנים שלא טובים או רוצים להתקדם וללמוד קצת כל יום, קצת, אבל לא לוותר!!

-להתנדב, בסניף(לנקות, גרעין, יום כיף לשבט\סניף, להרים שוק למען משפחות נזקקות), מאורגנים(ערוץ 7, חסדי נעומי וכו'..) והכי חשוב- בבית!! שם העבודה לא נגמרת..תשאלי את אמא..

-לעשות עבודות חופש, לא יודעת מה איתך, שלי לא נגמרות..

-לעבוד, אם אפשר..זה מסגרת וזה כסף.. 

-לעשות את הכיף שלך!! ים, ברכה, סרט, לטייל בארץ וכו'..

אפשר ורצוי מאוד לעשות לוחופש שבו את מתכננת בראשי פרקים מה את עושה בכל יום, ולעשות לו"ז שבועי מורט יותר עם שעות והכל.. כזה רשום זה שונה-רואים מול העיניים!

וגם להתחיל את היום בלימוד טוב, זה נותן תחושה טובה, אפשר את זה של החמ"ד..הוא טוב!

מה אני מתכננת?

להשקיע בחניכות שלי.

להשקיע באנגלית.

שבוע תו"ע.

מיכא"ל.

למד"צ בקייטנה.

לטייל בארץ..

לסיים ת'עבודות חופש..

אולי סיירים..

ים!!

להתנדב יותר בגרעין..

ויש עוד כמה שאני לא זוכרת..

והכי חשוב, היום! לא מחר..

חופש מנוצל ושמח נשמה..

למשל אם את אוהבת תכשיטים לכי לאבגד או להובי תקני חרוזים וחוטים ותצרי זה יבוא לך עם הזמן! יש גם הדרכות מפורטות באינטרנט..

תעשי פסיפס, תכיני קישוטים כייפים לבית אהיל עם בלון מורחת דבק על הבלון וכורחת סביב בחוטי כיפה כשמתייבש תפוצצי את הבלון ותוציאי..זה כייפי מאוד

גומר בגרויות להשנה

חניכים

בריכה

חברים

מוזיקה

מנגן

אוכל

מכין אוכל

מסתלבט

ישן

לומד

מה שבא לי אני עושה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....