האם זה נכון מצד זוגות מאושרים לפרסם ולהודיע קבל עם ועדה שכבר "מהרגע הראשון היה קליק", "מיד ידעתי שזה זה", "הוא הציע לי להתחתן אחרי שבוע".... האם זה בריא לומר דברים כאלה לציבור הרחב?
ברור שאנשים שחוו דברים כאלה בם הרי מזל, וכולנו היינו רוצים להיות במקומם (או לפחות רובנו) אבל ברור גם שלא תמיד זה ככה, ואולי אפילו לעתים רחוקות זה ככה, ואילו בד"כ עד שזוג מתקדם אל עבר ההחלטה למסד את הקשר שלהם, עובר זמן לא מבוטל של תהיות והתלבטויות וספקות.
יכול להיות שבמקום מסוים, כששומעים שוב ושוב סיפורים בסגנון 'עד כמה זה היה מושלם' מהתחלה, אנחנו נכנסים לראש שרק ככה זה אמור להיות, ואם זה לא קורה, אין טעם לנסות ולהשתדל. וגרוע מזה - לא מוכנים להשקיע בשלב הפגישות, אלא מחכים את הכפפה שתתאים בצורה מושלמת ליד.
אולי צריך לפרסם כמה שיותר דווקא את הסיפורים על הזוגות שהיה להם קשה בהתחלה, וחוו הרבה התלבטויות עד שהחליטו להתחתן, ובדרך הייתה השקעה גדולה ורצון לנסות בכל זאת - ובסופו של דבר זה היה שווה את זה.
זה גם יוצר אצלנו איזושהי תדמית של אותה "אחת" מושלמת שלה אני מחכה, ואותו "אחד" נהדר שמחכה לי מששת ימי בראשית. אבל אולי זה בכלל לא כך. חושפים את מאויי ליבנו לאותה תחושה מרוממת ונפלאה של אהבה, וקצת מתעלמים מהתחושות הקשות שיכולות לבוא בדרך אליה.
אולי כדאי פחות לדבר על התאמה משמיים מהפעם הראשונה, ויותר לדבר על העבודה וההשקעה שבדרך אל החתונה.
מה דעתכם?
ברור שאנשים שחוו דברים כאלה בם הרי מזל, וכולנו היינו רוצים להיות במקומם (או לפחות רובנו) אבל ברור גם שלא תמיד זה ככה, ואולי אפילו לעתים רחוקות זה ככה, ואילו בד"כ עד שזוג מתקדם אל עבר ההחלטה למסד את הקשר שלהם, עובר זמן לא מבוטל של תהיות והתלבטויות וספקות.
יכול להיות שבמקום מסוים, כששומעים שוב ושוב סיפורים בסגנון 'עד כמה זה היה מושלם' מהתחלה, אנחנו נכנסים לראש שרק ככה זה אמור להיות, ואם זה לא קורה, אין טעם לנסות ולהשתדל. וגרוע מזה - לא מוכנים להשקיע בשלב הפגישות, אלא מחכים את הכפפה שתתאים בצורה מושלמת ליד.
אולי צריך לפרסם כמה שיותר דווקא את הסיפורים על הזוגות שהיה להם קשה בהתחלה, וחוו הרבה התלבטויות עד שהחליטו להתחתן, ובדרך הייתה השקעה גדולה ורצון לנסות בכל זאת - ובסופו של דבר זה היה שווה את זה.
זה גם יוצר אצלנו איזושהי תדמית של אותה "אחת" מושלמת שלה אני מחכה, ואותו "אחד" נהדר שמחכה לי מששת ימי בראשית. אבל אולי זה בכלל לא כך. חושפים את מאויי ליבנו לאותה תחושה מרוממת ונפלאה של אהבה, וקצת מתעלמים מהתחושות הקשות שיכולות לבוא בדרך אליה.
אולי כדאי פחות לדבר על התאמה משמיים מהפעם הראשונה, ויותר לדבר על העבודה וההשקעה שבדרך אל החתונה.
מה דעתכם?
