בס"ד ובהשתדלותי

צריך ללמוד לתכנן את הזמן נכון וללמוד במידה, כך שתספיק ללמוד את כל החומר, וגם לשנן ולעכל אותו. אבל לא צריך להשתגע בגלל הדברים האלה. כלומר, טוב להשקיע - זאת תכונה טובה, אבל כמובן הכל במידה.

אא"כ אתה עסוק בדברים אחרים שלא פחות חשובים כמו סניף אז לדעתי כדאי לחרוש ת'חיים.... זה גם נותן הרגשת סיפוק כאילו מיצית את עצמך עד הסוף והשאר כבר בידי שמים!

הכל נמדד במבחן התוצאה. כל מה שיביא אותך לציון גבוה יותר, הוא עדיף.

והאם הלימודים עושים לך רע באופן קיצוני.

והאם זה שתלמד- יעזור לך מעבר לציון.

למה לא לנצל אותה?

ה' לא סתם ברא אותך עם היכולת הזאת.

וכן, אני מדברת גם על יכולת לשבת וללמוד.

אני מתבאסת על ציונים נמוכים. אבל לפעמים אני שמחה עליהם.

כשאני יודעת שעשיתי את כל המאמצים, אז סבבה.

אבל אם לא, אז אני מתבאסת שלא התאמצתי יותר.

כי אני יכולה. וזה חבל.

אז אם אפשר, תשקיעו!

בס"ד

ה' לא נתן לך סתם יכולות, הוא נתן לך אותן כדי שתנצל אותן.

כמובן, לא להשתגע - לדוג' - אם יש שיעור של הרב שלך בגמרא, ואחרי השיעור מבחן בהיסטוריה (או כל מקצוע אחר), אל תלמד בשיעור של הרב, ותגיד לעצמך שמה שאתה יודע - אתה יודע ואין מה לעשות עכשיו. אל תשתגע (חוץ מזה שזה חוצפה וכו'..).

בהצלחה!

ולנסות לנצל את כל הכשרונות שלך אבל לא להשתגע בגלל זה!

בס''ד

ולחפור ולהשקיע את הנשמה.

ללמוד-לעבור פעמים (ולא פעם אחת) על החומר...

לא התכוונתי עכשיו לשבת על זה לילה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....