כאב של לוחמים?...!שושי!
עבר עריכה על ידי לך דומיה תהילה בתאריך ו' תמוז תשע"ב 18:05
עבר עריכה על ידי לך דומיה תהילה בתאריך ו' תמוז תשע"ב 18:02
[עריכה: לבקשת הכותבת]
 
מזעזע!!
מזעזע לחשוב, שאני יושבת פה והם עומדים שם..
שאני כותבת פה, והם כואבים שם...
שאני פה ולא יכולה לעשות כלום, כי מי אני?!...
 
אלוקים!!
מצמרר לי בלב,
ימית, גוש קטיף, גבעת האולפנה ועוד רבים..
והעיקר-מדינת היהודים!!
מתפנים מרצון-בהחלטת הרב...
"יהודי לא מפנה יהודי"-תקף גם לעכשיו?!...
זה כואב, כואב נורא,
לראות את כל החיליים, ולהזכר בגרוש הנוורא.
שעמדנו זקופים, עמדנו מנסים לא להשבר,
ובפנים הלב מלא דמעות,
לראות שם את כולם עכשיו-נאבקים על עצמם.
מתפנים מרצון אך בלב גמור...שבור
 
מה עוד נשאר לנו לעשות?
להשאיר שלטים שיתפנו בייחד איתנו,
להוריד את המזוזה, ולדעת-שבבית הזה היא לא תהיה קבועה עוד...
לארוז הכל, אפילו את האבק-
והכל-
הכל בשביל מזכרת...
כדי שנזכור שהיינו פה פעם-
השיר"לא נשכח ולא נסלח"-מהדהד לי בראש...
לא יוצא!
האים באמת לא נשכח?האם באמת לא נסלח?
הרי זה מרצון...
זה בכפיה אך ברצון...זה עם כתם בלב!
כתם של שבירה, של וויתור...
מה אני יגיד,?לא נלחמנו בשביל זה-יצאנו כך...
 
אני יושבת פה וכותבת, כותבת כדי שלא אזכור לעולם,
את ההרגשה הזאת, ואת הבושה,
שלא נלחמתי על ביתי-
אבל עוד אחזור ואלחם,
אני מבטיחה!!
 
 
(בבקשה לא לצאת עלי, אם לא מתאים למישו, אפשר באישי הכל!-זה הרגשה שלי...!!)
עצוב וכואב!!4321

בוכה

עצוב ביותר!נמו
לזכור זאת בבחירותמושיקו

ולעזור בתעמולת בחירות נגד  כל מי שהיה לו חלק במהלך הזה, שם זה המלחמה שהפוליטקאים מפחדים

ועוד פעם. אני יחזור על זה עד שתקלטו.אווזה.

מתפנים מאונס ולא מרצון.

אורוש יקרה!!תיפי

מבינים את הכאב שלך!

עד כמה שזה קשה לך!!

 

אבל אל תשפטי אותנו!!

אנחנו לא בסיטואציה שלך-זה נכון!!!

אבל כואב לנו גם!!

אז בחיים לא נרגיש כמוך אבל בכל זאת....

 

נשיקה
 

אני לא מנסה שתבינו את המקום שלי.אווזה.

אני רק רוצה שתקלטו. המשפחות לא מתפנות מרצון.

אולי לא מרצון-נמו

אבל לא נלחמים על כך-ועוד מחלקים קפה!!

עצוב....

הם לא באמת חילקו קפה. בלומים.אווזה.

זה היה ציני.

גם לא היה שם למי לחלק קפה.

זה לא שבאמת באו שוטרים לגרש אותם.

גם הם לא חילקו בזמנו אבטיחים לפעילי השמאל?מרדכי
אורה!נמו
אורה מותק!
קשה, קשה לכולנו...
אף אחד לא בא לשפוט אותם ולא אותנו,
אבל מותר לנו לכעוס, ולכאוב!!
את טעונה מבפנים עלינו-וזה לא נכון!
אם כל הכאב שיש בפינוי-לצערנו זה מרצון!!
(גם הוראת הרב-זה לשמוע בקולו וכל זה-זה רצון!!)
אנחנו ההינו שם, נלחמנו בשביל זה-וככה צוחקים עלינו בפנים!
אנחנו כואבים...וכועסים ונגעלים והכל בייחד!
בבקשה חומד,
תחשבי עלינו, ולא רק על מה שקורה שם-
כי את בפנים!את לא יכולה לראות את מה שאנחנו רואים ומרגישים!
חמודה-כולנו כואבים את הכל!
את כל המדינה המגעילה הזאת, וגם את החלטת הרב!
כואב לנו!!!!!
ומותר לנו עם כל הכאב להתבייש בהכל!
אז כן!הם מתפנים מרצון-עם כל הכאב של זה!!!....
 
 
!
הם לא מתפנים רצון!! תפנימו!!אווזה.

וגם הרב לא חתם על ההסכם הזה מרצון.

נכון, זה מה שהוא בחר, כי זה הרע במיעוטו. באופן וודאי.

אבל הם ממש לא מתפנים מרצון!!

ואלך תדברו בלי שאתם יודעים מה הולך שם.

בידיוקידידאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך