יש הבדל גדול.. סמ''ס מפעיל את השכל,אתה חושב מה לכתוב..

לסרוג זה כמו... לצייר לעצמך בשיעור..

יש אנשים שזה עוזר להם להתרכז..

ורבנים רגילים לזה..

למרות שאתה צודק. זה לא כ''כ מכובד..

מזל שאני לא סורגת!

שבתיכון הייתה בת מסויימת שכל הזמן סרגה , ובסוף הרב שלנו אמר לה: אם את סורגת , את יכולה לסרוג אבל תעשי גם

לי כיפה..חח..בסוף היא סרגה לו .

לא יהיה שיעור 

אם אני סורגת, זה גורם לי לשתוק! ואז יש שקט ושלווה בעולם..

ואני בחיים לא סרגתי בדייט, אבל בהרצאות ושיעורים בטח שכן! זה לא סותר את זה שאני מקשיבה

ומשתתפת בשיעור..

שיכול לגרום לבחורה לשתוק??? איך לא שמעתי על זה עד עכשיו??? 

מרשים ביותר...

אם תוכלי להסביר לי מדוע יש הבדל בשיתוף בין מישהו למשהו

שתדבר עם שני אנשים במקביל.

וסריגה זה כמו שתעשה משהו שלא דורש מחשבה בזמו שמישהו מדבר.. כמו לאכול נגיד..

בתיכון הייתי בעיקר מציירת לאיטי, אבל במכללה מצאתי משהו שדורש עוד פחות מחשבה- קוביה הונגרית! (ואני רצינית!!) היה רק מרצה אחד שזה הפריע לו בהתחלה, אבל אח"כ הוא פשוט הפך את זה לבדיחה...

אז למי שלא יודע לסרוג- ממליצה על הקוביה. כמו שאצ"י אמרה "עושים את זה על אוטומט" וזה רק עוזר להשאר בשיעור...(רק כדאי לשמן אותה מדי פעם כדי לשמור על השקט שלה...)

את מסדרת את הקוביה ומבלגנת אותה מחדש כל השיעור??

זה לא נמאס בשלב מסוים?

לא נראה לי לפחות..
[לא יודעת מתי הפעם האחרונה שנגעתי בקוביה הונגרית..]

אם מנסים לפצח אותו לבד -

טוב, כל אחד והשכל שלו

יודעים מה הוא, וגם זוכרים אותו...

אז אולי זה לוקח דקה 2..

http://rubiks.glove.co.il/

לפעמים בא איזה משועמם תורני שטוען ש"הפעם את לא תצליחי לסדר", ומבלגן בעצמו, או מודד לי זמן (את השיא הנוכחי שלי שברתי בשיעור 'מבוא למחשבים' בשנה שעברה...)

בעיקרון זה משעשע ומעביר קצת את הזמן (לפעמים עושים צורות במקום לפתור רגיל, למשל, איקסים, ריבועים וכד'..), אבל כן, אני די מחפשת אתגר חדש...אולי בגלל זה הפסקתי להכנס לשיעורים?

כל אחד שיש לו טיפה מושג מה זה אומר לנסות לשבת בהרצאה ולהקשיב, אבל לצאת כל עשר דקות לסיבוב בחוץ כי פשוט אי אפשר, לא נעלב מזה שסורגים בהרצאה שלו ואפילו מבין.
אצלנו באולפנא היה מאוד מקובל לסרוג בהרצאות ולרוב המרצה/רב/מורה גם אמרו מראש שזה לא מפריע להם. מי שזה הפריע לו - אמר.

חוץ מזה, כמו שאמרו לפני, סריגה זו פעילות של הידיים והקשבה של האוזניים והמח. אנחנו נשים, ולכן יכולות להפעיל שניים - שלושה איזורים בגופנו בו זמנית, כמה שזה נשמע מוזר.

בגופן כמו שצריך...

ובפעם המיליון  - הכיפה שלך כחולה!!!!
[וזו גם הכיפה האחרונה כנראה...]

ו'הכיפה האחרונה' על תקן 'הסעודה האחרונה'? 

ואכן, הסריגה עוזרת להתרכז.

באולפנה בדר"כ לא הפריע למורים שאני סורגת, אולי בשל העובדה שלא הייתי עושה משהו יותר טוב מזה.

היום יש כאלה שמפריע להם ורואים את הסריגה כפגיעה אישית (אני היחידה שסורגת, זה לא שכיתה שלמה סורגת), אז אני מכבדת את בקשתם. מבינה שזה יכול לפגוע.

ולדעתי בשיחות של רבנים חשובים וכדו'- לא ארגיש בנוח ונעים לסרוג לבנאדם מול הפרצוף שלו. מה שכן, אם הייתי יושבת בצד וכמעט בלתי נראית, הייתי שוקלת זאת.

בקשר לזלזול- מי שסורגת היא לא עושה את זה מזלזול. בעיני המתבונן זה יכול להיות פגיעה ממש. כי הסורגת נראית מרוכזת מאוד, והוא מרגיש כמדבר לקיר..

אין לי צורך עז לסרוג כמו הצורך לעמוד בלחצים של המזמינים ולסיים את הכיפה בזמן.

אני כידוע מסיימת כיפות לאחר 'שנים' או ברגע האחרון שכבר לא נשאר הרבה זמן..

ובקשר לדייט, לא נראה לי מנומס לסרוג מול הפנים. אבל אם הייתי מגיעה לסיטואציה כזו, זה היה רק בגלל שאם לא אסרוג לא אסיים אותה בזמן- והכיפה אמורה להיות בשבילו או לקרוב לו. אז שישא בתוצאות...

בתיכונית סרגתי כל השיעורים והיתה לי חנות ששיווקתי לה ישירות (קניתי חוטים מהיבואן...).

וחוץ ממורה אחד כולם הסכימו לי...

בישיבה הגבוהה סרגתי בשני שיעורים...

ולא, אין בזה בזיון. גם לא בשיעורים של רבנים.

כולם מבינים עניין וקולטים שזה עוזר להתרכז, לא להשתעמם ולא להרדם...

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!