יש הבדל גדול.. סמ''ס מפעיל את השכל,אתה חושב מה לכתוב..

לסרוג זה כמו... לצייר לעצמך בשיעור..

יש אנשים שזה עוזר להם להתרכז..

ורבנים רגילים לזה..

למרות שאתה צודק. זה לא כ''כ מכובד..

מזל שאני לא סורגת!

שבתיכון הייתה בת מסויימת שכל הזמן סרגה , ובסוף הרב שלנו אמר לה: אם את סורגת , את יכולה לסרוג אבל תעשי גם

לי כיפה..חח..בסוף היא סרגה לו .

לא יהיה שיעור 

אם אני סורגת, זה גורם לי לשתוק! ואז יש שקט ושלווה בעולם..

ואני בחיים לא סרגתי בדייט, אבל בהרצאות ושיעורים בטח שכן! זה לא סותר את זה שאני מקשיבה

ומשתתפת בשיעור..

שיכול לגרום לבחורה לשתוק??? איך לא שמעתי על זה עד עכשיו??? 

מרשים ביותר...

אם תוכלי להסביר לי מדוע יש הבדל בשיתוף בין מישהו למשהו

שתדבר עם שני אנשים במקביל.

וסריגה זה כמו שתעשה משהו שלא דורש מחשבה בזמו שמישהו מדבר.. כמו לאכול נגיד..

בתיכון הייתי בעיקר מציירת לאיטי, אבל במכללה מצאתי משהו שדורש עוד פחות מחשבה- קוביה הונגרית! (ואני רצינית!!) היה רק מרצה אחד שזה הפריע לו בהתחלה, אבל אח"כ הוא פשוט הפך את זה לבדיחה...

אז למי שלא יודע לסרוג- ממליצה על הקוביה. כמו שאצ"י אמרה "עושים את זה על אוטומט" וזה רק עוזר להשאר בשיעור...(רק כדאי לשמן אותה מדי פעם כדי לשמור על השקט שלה...)

את מסדרת את הקוביה ומבלגנת אותה מחדש כל השיעור??

זה לא נמאס בשלב מסוים?

לא נראה לי לפחות..
[לא יודעת מתי הפעם האחרונה שנגעתי בקוביה הונגרית..]

אם מנסים לפצח אותו לבד -

טוב, כל אחד והשכל שלו

יודעים מה הוא, וגם זוכרים אותו...

אז אולי זה לוקח דקה 2..

http://rubiks.glove.co.il/

לפעמים בא איזה משועמם תורני שטוען ש"הפעם את לא תצליחי לסדר", ומבלגן בעצמו, או מודד לי זמן (את השיא הנוכחי שלי שברתי בשיעור 'מבוא למחשבים' בשנה שעברה...)

בעיקרון זה משעשע ומעביר קצת את הזמן (לפעמים עושים צורות במקום לפתור רגיל, למשל, איקסים, ריבועים וכד'..), אבל כן, אני די מחפשת אתגר חדש...אולי בגלל זה הפסקתי להכנס לשיעורים?

כל אחד שיש לו טיפה מושג מה זה אומר לנסות לשבת בהרצאה ולהקשיב, אבל לצאת כל עשר דקות לסיבוב בחוץ כי פשוט אי אפשר, לא נעלב מזה שסורגים בהרצאה שלו ואפילו מבין.
אצלנו באולפנא היה מאוד מקובל לסרוג בהרצאות ולרוב המרצה/רב/מורה גם אמרו מראש שזה לא מפריע להם. מי שזה הפריע לו - אמר.

חוץ מזה, כמו שאמרו לפני, סריגה זו פעילות של הידיים והקשבה של האוזניים והמח. אנחנו נשים, ולכן יכולות להפעיל שניים - שלושה איזורים בגופנו בו זמנית, כמה שזה נשמע מוזר.

בגופן כמו שצריך...

ובפעם המיליון  - הכיפה שלך כחולה!!!!
[וזו גם הכיפה האחרונה כנראה...]

ו'הכיפה האחרונה' על תקן 'הסעודה האחרונה'? 

ואכן, הסריגה עוזרת להתרכז.

באולפנה בדר"כ לא הפריע למורים שאני סורגת, אולי בשל העובדה שלא הייתי עושה משהו יותר טוב מזה.

היום יש כאלה שמפריע להם ורואים את הסריגה כפגיעה אישית (אני היחידה שסורגת, זה לא שכיתה שלמה סורגת), אז אני מכבדת את בקשתם. מבינה שזה יכול לפגוע.

ולדעתי בשיחות של רבנים חשובים וכדו'- לא ארגיש בנוח ונעים לסרוג לבנאדם מול הפרצוף שלו. מה שכן, אם הייתי יושבת בצד וכמעט בלתי נראית, הייתי שוקלת זאת.

בקשר לזלזול- מי שסורגת היא לא עושה את זה מזלזול. בעיני המתבונן זה יכול להיות פגיעה ממש. כי הסורגת נראית מרוכזת מאוד, והוא מרגיש כמדבר לקיר..

אין לי צורך עז לסרוג כמו הצורך לעמוד בלחצים של המזמינים ולסיים את הכיפה בזמן.

אני כידוע מסיימת כיפות לאחר 'שנים' או ברגע האחרון שכבר לא נשאר הרבה זמן..

ובקשר לדייט, לא נראה לי מנומס לסרוג מול הפנים. אבל אם הייתי מגיעה לסיטואציה כזו, זה היה רק בגלל שאם לא אסרוג לא אסיים אותה בזמן- והכיפה אמורה להיות בשבילו או לקרוב לו. אז שישא בתוצאות...

בתיכונית סרגתי כל השיעורים והיתה לי חנות ששיווקתי לה ישירות (קניתי חוטים מהיבואן...).

וחוץ ממורה אחד כולם הסכימו לי...

בישיבה הגבוהה סרגתי בשני שיעורים...

ולא, אין בזה בזיון. גם לא בשיעורים של רבנים.

כולם מבינים עניין וקולטים שזה עוזר להתרכז, לא להשתעמם ולא להרדם...

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)