נראה מאוד יפה, לא התעמקתי בכתב.

תשאל במה הסופר כותב, ואם הוא בקיא בהלכה ויר"ש.

תבקש מהסופר לכתוב בחילוק אותיות, זה מאוד משמעותי לענין ההידור והכשרות לכתחי' (עיין שרשור מהעבר בנושא).

נראות מהודרות.

שלום, רואים שהוא כתב בחילוק אבל משום מה לא עזה פסיעה לבר.

אם אפשר להביא לי פרטים של הסופר אני פשוט סוחר ואני צריך עוד כמה כתבים אני אשמח 

hastam.sebag@gmail.com

מה זה אומר "לא עזה פסיעה לבר."?

ומה המחיר הראלי שלה?

אבל מה זה מועיל בלי הפסיעה מלבר?

כללית, כתב יפה מאוד.

רואם שיש כישרון + וותק . הכתב במיוחד יפה כי כל אות דומה לחברתה . יש אולי הרבה כתבים מהודרים אך לא ברמת נוי שכזה.

פסיעה לבר זה איזה שהוא דיוק בשם הויה ע"פ הנסתר.

לגבי מחיר ראלי, תגיד כמה הוא מבקש ונגיד לך אם זה גבול ההוגן לדעתינו  או לא.

זה מסופר עצמו או מסוחר?

תודה לכל המגיבים.

ככה:

*עבר מחשב+מגיהה

*האם הפסיעה לבר זה משהו שהסופר היה צריך לכתוב מלכתחילה כי הבנתי שאם יש חילוק אז כן..

(אפשר לבקש ממנו עכשיו שיוסיף?)

*אני קונה מהסופר בעצמו, מחיר מבוקש 2000 ש"ח

אתה ידוע של מי הקלף שאותו סופר כותב?

א- המחיר לפרשיות הוא גבוה, אבל הכתב באמת יפה, ואם הסופר השקיע, שלם לו בעין יפה.

ב- ברר אם לא כתב בברזל/נירוסטה, אם כן- זה מוריד מההידור והלכתחילה.

ג- כשקונים תפילין במחיר כזה, כדאי שיהיה עם הפסיעה לבר. צריך שהסופר יכתבנה תוך כדי כתיבה, ולא מועיל לתקן אח"כ (נראה לי שהזכרתי פה תשובה מפורטת בנושא מהרב הלל שליט"א בעניין זה). על פניו נראה שתייג בדיו, וזה מוסיף הרבה.

ד- אין שום בעיה להזמין מראש פרשיות עם הנ"ל.

בברכה.

תודה רבה על התשובות.

אנא תנו חוות דעת מקצועית על הכתב הבא (מתלבט בין 2 הפרשיות)

בתודה

20120706095315.jpg

א- מבחינת סגנון ויופי הכתב- הראשון עדיף.

ב- השני יד והראשון ראש, ותמיד הראש יפה מהיד, אז צריך לבחון יד מול יד וראש מול ראש.

ג- תלוי מי הסופר.

הרבה יותר יפה...גם הלכתית, גם מבחינת נוי הכתיבה, אע"פ שגם אלו נראות טוב.

להלן תמונות - שמע של יד 

כמה חידודים.

הראשון נכתב ע"י אברך רווק לומד בכולל

הפרשיה השניה נכתבה ע"י אדם גדול בתורה ויר"ש (מוכר וידוע) לומד עד 2 ומוסר שיעורים בערב, כתב את הפרשיות ללא הפסק ובתענית דיבור

השאלה היא מה המשקל שמייחסים לכתב אל מול שאר הפרמטרים

אות והדר- מה ז"א הרבה יותר יפה הלכתית יש מושג של יופי הלכתי? או שהכוונה שיש בעיה הלכתית כלשהי?

*יש בתמונה הראשונה(שורה שניה פס שמעוות את הכתב קצת - תקלה במצלמה

בתודה

20120707215739.jpg

20120707215802.jpg

א- על פניו הייתי בוחר בראשון. אם הנך מכירו אישית שהוא בקיא בהלכה, לומד ולא מבזבז זמנו בכל מיני דברים ויר"ש. (למה לא התחתן? ואם לא התחתן למה הוא מתפרנס עכשיו מכתיבה- לא בטרוניא אלא שאלות לבירור). ומי השני, ועד כמה הוא מוערך אצלך וכו' וכו'.

ב- יכול להיות שאם הייתי מכיר הנפשות הפועלות הייתי בוחר בשני.

ג- הערות לכתב הראשון: צריך לצמצם רווחים בשורה התחתונה, וצריך לעשות פסיעה לבר. ולדעת הגר"מ זצ"ל צריך לתייג הו' דהוי"ה.

ד- יפה הלכתית זה אומר א- שהכתב יפה ואחיד יותר, ב- ראשי למדין כווין ולא פחות, ג- אלף עם מושב (כך הגר"מ אמר לי), ד- יודין מתוייגים, ה- הסגנון באופן כללי.

לא ידעתי שלפי הרב מרדכי צריך לתייג את היו"דים של שם הויה,

מה פירוש אל"ף  עם מושב?

א- היודין ודאי שצריך לתייג, הרי הם חלק מבד"ק חי"ה. אלא שלדעתו צריך לתייג גם הווין דהוי"ה, ומצאתי שכך סובר ג"כ החיד"א, ויש לי בזה קצת אריכות.

ב- הראתי פעם לרב פרשיות שכתבתי, והקפדתי שהאלפין יהיו כצורת י ו ד (כמ"ש בשעה"כ), והרב לא היה כ"כ מבסוט מזה, ואמר לי לכתוב האלפין בתפילין כמו בס"ת, עם מושב- צורת האלף הספרדית הרגילה.

הרב גרוס אמר לי פעם שהספרדים לא נהגו לתייג את הוא"ו של הוי"ה, ובאמת לא ראיתי כזאת בס"ת ישנים חוץ מס"ת בבלים ששם הוא"וים כן מתוייגים.

מעניין שגם בכתבים חסידיים של פעם וכן בכתב אדמו"ז הו"ו של שם הוי"ה כן מתוייגים.

מובא במקורות  כי ע"פ הקבלה מתייגים בקוץ קטן בצד שמאל של ראש האות  רק בשם  הויה שבתפילין

כיום  הדבר  נהפך למצב  של  תיוג גורף  בכל אותיות  ו  אצל סופרים רבים, כאשר לעיתים קרובות  התגבגודל שפוסל את  האות עקב שינוי  צורה

יש שני נדונים: תיוג הו', וקוץ הו', שעפ"ד רבינו האר"י זלה"ה יש לעשותו בווי התפילין כולם, ולא רק בהויות.

איננו עוסקים במי שלא יודע לתייג, אלא במי שיודע, ולכן יכול לעסוק במקצוע התיוג.. שאם לא כן, מה נאמר על תגי היוד, שבוודאי צריך לתייגם- ע"פ הקבלה (ועיין מ"ש לעיל גבי זה בשרשורים קודמים).

עפ"ד רבינו החיד"א, יש לתייג הו' דהוי"ה בתיוג ממש, בסוד בעטרה שעטרה לו אמו. וכך הורה רבינו הגר"מ זצ"ל.

אולם רבינו רבי יהודה אפתייא זיע"א כתב שלא לתייגם, למרות שהוא בעצמו כן היה מתייגם, ויש לי בזה עוד אריכות.

בספרי התורה הירושלמים הישנים (וגם הבבלים) הו' דהויה מתוייגין.

אין פה שום בלבול וטעות כמו שעולה מדבריך, אלא הם פשוט נהגו כדברי רבינו החיד"א, ואתה לא קבלת דבריו, או שלא שמעתם.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.