אני מחפשת ספרים שיעזרו לי ללמוד איך להתנהג נכון עם הבן שלי (שנה וחצי), כיצד להגיב, כיצד לא להגיב וכד'..
האם יש לכם ספרים שקראתם ואתם ממליצים עליהם?
אשמח גם לשמוע את הגישה של הספר ודוגמא או שתיים מתוכו...
בנוסף - אתם מכירים את לייף סנטר? מה הגישה שלהם? ומי עוד עוסק בתחום?
האם יש הבדל גדול בין השתתפות בקורס לבין רכישת ספר?
תודה מראש, תזכו למצוות! 
(בלי סתירה..) להסתמך הרבה על ה"אהבה של אמא".. השכל הישר, הרגש הבריא והחם, שימת הלב להישתנות ההתנהגות בגילאים השונים. והרבה סבלנות ואורך רוח.
סליחה על התשובה הלא-ישירה-לשאלה..
מוצאים בזה יותר ממה שחושבים בתחילה.
במיוחד על "איך לדבר לילדים כך שיקשיבו ולהקשיב להם כך שידברו"
ספר מעולה, מביא דוגמאות מעשיות של מה לעשות ואיך, מדגים בעזרת ציורי קומיקס חמודים מה נכון ומה לא.
עם הילדים שלי זה עובד כמו קסם.
ספרים נהדרים. מומלץ בחום. (עוד לפני שדאלת על לייף סנטר רציתי לכתוב לך עליהם...)
קראתי אותו ולא במיוחד מצא חן בעיניי כספר חינוך.
הספר הזה מבטל דבר חשוב ביותר לילדים - את הסמכות ההורית
כספר על תקשורת בין-אישית הוא נהדר, ומלמד איך לדבר לאחר, בצורה שתגרום לו להקשיב, ותגרום לו לדבר, ואיך לבקש כך שהבקשה תשמע ותענה. אבל כספר חינוך? לא במיוחד מוצלח בעיניי.
אני מאוד התחברתי דווקא לספר "אינטליגנציה ריגשית להורים", אבל בעיקר מצטרפת להמלצה של דן. כדאי לקרוא ספרים בנושאי חינוך ילדים, ולשמוע שיעורים בנושא, אבל בסופו של דבר ללכת עם הלב שלך, ועם השכל שלך, כדי להתנהג בדרך הכי טובה עם הילד שלך, כי הספרים מדברים באופן כללי, אף ספר לא יכול לתת לך את ההנחיות הספציפיות שיתאימו דווקא לילד שלך.
ועדיין, לא תמיד אנחנו מבינים הכול, ואני לא רוצה לעשות טעויות שרק אחרי התוצאות שלהן אני אבין שזו הייתה טעות... לא חבל? אני רוצה לקרוא, ללמוד, ואז להחליט אם אני הולכת עם זה או לא...
ה"בעיה" היא - שיש כל כך הרבה ספרים, ואינסוף גישות - שקשה נורא למצוא את עצמי בתוך זה...
נגיד לייף סנטר - אז יש להם מליון ספרים...................
תודה רבה מתחדשת!!!
ויהודיה מא"י - מעניין מה שאמרת לגבי הגישה שלהם......
תקראי הרבה, כדאי בשותף עם בעלך, תדברו ביחד על הדברים שקראתם ותחשבו ביחד עם זה מתאים לכם או לא, ולאט לאט תסגלו לעצמכם את הגישה החינוכית שלכם.
ואת האמת, אפילו בלי לקרוא ספרים, פשוט לחשוב ביחד על ההתמודדויות החינוכיות שאתם נתקלים בהם עם הילד, ולחשוב איך כדאי להתייחס אליהן.
ואם את מרגישה שאת הולכת לאיבוד בתוך כל הגישות, אולי שווה ללכת לאיזה חוג של הנחיית הורים או משהו כזה? אולי יותר משתלם מאשר סתם לקרוא ספרים
ומה על שיעורים? לחפש רב שהגישה הכללית שלו מתאימה לכם, והשיעורים שלו זמינים באינטרנט.
אבל אם הולכים עם גישה אחת באופן טוטאלי וטועים אז הטעות תתמיד ואת זה רואים רק לפי התוצאות.!
אז מה עושים?
דן רמז ויהודיה מא"י כתבה במפורש
כדאי ללמוד על חינוך . לשמוע לקרוא לדבר לדון לחשוב ולהיות תמיד עסוקים בחינוך .
ולא להיות עסוקים ב"הישרדות" עם הילדים.
ומתוך העיסוק המרומם בסוגיות החינוך ,
הרגש האימהי יתפתח לפי מה שצריך הבן שלך ! ולא לפי מדריך זה או אחר.
הקב"ה חיסן את הילדים שלנו מטעויות , אחרת אין שום הסבר לכך שיוצאים ילדים נורמליים (הרב יחיאל יעקובסון)
(ועדיף לטעות כל פעם בטעות אחרת מאשר להתמיד באותה הטעות)
הרבי בתפילה וה' יהיה בעזרכם
וזיכרו תמיד שהוא השותף השלישי אז תנו לו חלק פעיל בחינוך.....
לגבי לייף סנטר
זכור לי שקראתי את מרבית הספרים שלהם במקביל לסדנא שלהם שאשתי עשתה
לענ"ד אין בזה שום דבר פסול ואפשר לקרוא\ללמוד אותם ולהוסיף עוד נדבך בתקשורת בינאישית שבוודאי יתרום גם לחינוך הילדים.
הרבה טכניקות לקחתי משם ואני נעזר בהם לעיתים מזומנות ע"פ שיקול דעת
אבל כנ"ל אין זו תורה מסיני החוכמה היא לדעת באיזו שיטה להשתמש באיזו סיטואציה ובהמשך ... עם איזה ילד לנהוג כך ועם איזה אחרת וכו...
יש את מי שלא הולך בתלם, כמעט בכל משפחה.
אפילו במשפחה של יצחק אבינו.
חשוב לדעת לקרוא על כמה גישות - ובמקביל - גם לשמוע שיעורים מרבנים - כי זה מחזק בקטע הרוחני, של הכוחות והיעד,
אבל לענ"ד אי אפשר לוותר לא על הספרים ולא על שיחות הרבנים - כי כל אחד תורם לצד אחר.
הרב לא מביא תורה של איך להתנהג, הוא בד"כ נותן עצות בתחומים שונים, וכמו מספר הרבנים כך גם מספר עצותיהם והשונות בינהם, לכן אני בד"כ גם לא הולכת ע"פ עצות מעשיות של רבנים, אלא לוקחת משם את הרוח, הכוחות, התוספת הרוחנית והרעיונות הקטנים (אךך לא את דרך ההתמודדות)
(לצורך העניין, כבר הייתי בשיעור שהרב אמר שילד שמתחצף צריך לת לו פליק במקום, רב אחר דיבר על זה שאם הילד בוכה ורוצה שאמא תהיה איתו בשינה שניהם צריכים לצאת מהבית אומשהו כזה - לא שופטת אותם, אך זו לא דרכי, ובטח יש גם רבנים שחולקים עליהם)
ואני ממליצה גם על "הורים משוחררים, ילדים משוחררים" של אותן המחברות.
קראתי עוד הרבה ספרים, שמייצגים גישות שונות.
בכל ספר מצאתי דברים שהתאימו לי, ודברים שלא דיברו אלי. זה גם השתנה מתקופה לתקופה, מילד לילד.
אני חושבת שכשהלב פתוח, ואת נחשפת לרעיונות שונים, את יכולה להרגיש מה הכי נכון לאותו הזמן. זה גם מה שאני אוהבת בפורום
יש דברים שיתאימו ליותר ילדים (והורים), ותמיד יש מקרים יוצאים מהכלל, בהם יעזרו יותר כלים אחרים. אין תשובה אחת נכונה לכל השאלות
אני מאוד מכבדת את ילדיי ורואה אותם כבני אדם שיש להתייחס אליהם ולהקשיב להם.
יחד עם הכבוד וההקשבה להם יש הרבה כללים בבית שלנו והם ברורים וידועים, ואין עוברים עליהם.
הילדים נהדרים, קשובים ומאוד מאוד נעימים. ואני לא היחידה שאומרת את זה.
ההקשבה שמציעים ב"לייף סנטר" לא מזמינה חוסר כבוד אלא להפך. אצלי זה מרים את היכולת שלהם ללכת איתי, להקשיב לי ולהיות יחד ולא נגד.
המון פעמים הורים מתבלבלים ובשם הסמכות ההורית הם רומסים את הילדים שלהם ואת כבודם.
הילדים זקוקים לכבוד ולהקשבה. אם נקשיב ולהם וניתן מלהם מקום זה לא סותר ורק מועיל בעיני ליכולת שלנו לפעול יחד איתם.
לי מאוד התאימה הגישה, אבל כמו שנאמר כבר- כל אחד ילך עם מה שהוא מרגישה שטוב לו.
ולך, אהבה של אמא, לא בניתי את דרכי החינוכית ביום אחד. היא נבנתה לאט לאט, ע"י ניסוי וטעיה, וכמו שיהודיה מא"י המקסימה (
)כתבה- קראתי כל מני ספרים וניסיתי כל מני גישות עד שהגעתי לגישה שאני חושבת שהיא נכונה.
ואני כמובן מתחדשת איתה כל הזמן. הילדים הרי גדלים ומשתכללים כל הזמן... אז גם אנחנו משתכללים בהתאם...
איך לדבר כדי שהילדים יקשיבו
למה זה כ"כ מסובך
הסמכות החדשה
מוטיבציה - שבע דרכים (לא סגורה על השם של הספר, אבל משהו עם מוטיבציה ו7)
אין ילדים רעים
אני חושבת שאני לפחות לא יכולתי להסתמך רק על האינטואיציה שלי - ויש דברים שדורשים בירור, כי כמו שההורים שלנו עשו אי אלו טעויות, למרות שהייתה להם אהבה והיה להם שכל - כך גם אנחנו בוודאי יכולים.
לדעתי חשוב לקרוא מכמה גישות, כדי לקבל בעיקר תמונה של המחירים, היתרונות והחסרונות של כל גישה (אדלר מול שיטת ההורות המקושרת - נראה לי שאלו בעיקר הקצוות) - ולמקם את עצמנו גם בתבונתנו מה לקחת ומה לא, וגם - אלו דברים יותר חשובים לי וטבעיים לי - הגבולות או ההקשבה, איפה לשים את הדגש וכו'.
לדעתי חייבים למזג בין 2 הגישות,
הגישה המקושרת היא בסיס להבנה ומאפשרת שיח נכון (הספרים שלה הם הראשון והשני- בטח יש עוד)
אבל זה לא נגמר שם, בטח עם ילדים קצת יותר מאתגרים שמתאימה להם גם תשומת לב שלילית - העיקר צומי מאמא...
לידים כאלה - אני רגשתי שאין מענה בגישה המקושרת ואדלר נתנו לי הרבה תשובות - ואפילו גרמו לי לפעול הפוך מהמקושרת במס' תחומים.
אבל אני ממש באמצע, לא רק אדלר, בכלל לא, אבל גם לא רק מקושרת.
צריכה עוד לברר.
(אין ילדים רעים משקף את אדלר, הסמכות החדשה והמוטיבציה הם לא ספרים לישום וביצוע אלא להבנה של המציאות, להשקפה מהצד ולפתרון חינוכי של כמה סוגיות)
בהצלחה!
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
