אני מחפשת ספרים שיעזרו לי ללמוד איך להתנהג נכון עם הבן שלי (שנה וחצי), כיצד להגיב, כיצד לא להגיב וכד'..
האם יש לכם ספרים שקראתם ואתם ממליצים עליהם?
אשמח גם לשמוע את הגישה של הספר ודוגמא או שתיים מתוכו...
בנוסף - אתם מכירים את לייף סנטר? מה הגישה שלהם? ומי עוד עוסק בתחום?
האם יש הבדל גדול בין השתתפות בקורס לבין רכישת ספר?
תודה מראש, תזכו למצוות! 
(בלי סתירה..) להסתמך הרבה על ה"אהבה של אמא".. השכל הישר, הרגש הבריא והחם, שימת הלב להישתנות ההתנהגות בגילאים השונים. והרבה סבלנות ואורך רוח.
סליחה על התשובה הלא-ישירה-לשאלה..
מוצאים בזה יותר ממה שחושבים בתחילה.
במיוחד על "איך לדבר לילדים כך שיקשיבו ולהקשיב להם כך שידברו"
ספר מעולה, מביא דוגמאות מעשיות של מה לעשות ואיך, מדגים בעזרת ציורי קומיקס חמודים מה נכון ומה לא.
עם הילדים שלי זה עובד כמו קסם.
ספרים נהדרים. מומלץ בחום. (עוד לפני שדאלת על לייף סנטר רציתי לכתוב לך עליהם...)
קראתי אותו ולא במיוחד מצא חן בעיניי כספר חינוך.
הספר הזה מבטל דבר חשוב ביותר לילדים - את הסמכות ההורית
כספר על תקשורת בין-אישית הוא נהדר, ומלמד איך לדבר לאחר, בצורה שתגרום לו להקשיב, ותגרום לו לדבר, ואיך לבקש כך שהבקשה תשמע ותענה. אבל כספר חינוך? לא במיוחד מוצלח בעיניי.
אני מאוד התחברתי דווקא לספר "אינטליגנציה ריגשית להורים", אבל בעיקר מצטרפת להמלצה של דן. כדאי לקרוא ספרים בנושאי חינוך ילדים, ולשמוע שיעורים בנושא, אבל בסופו של דבר ללכת עם הלב שלך, ועם השכל שלך, כדי להתנהג בדרך הכי טובה עם הילד שלך, כי הספרים מדברים באופן כללי, אף ספר לא יכול לתת לך את ההנחיות הספציפיות שיתאימו דווקא לילד שלך.
ועדיין, לא תמיד אנחנו מבינים הכול, ואני לא רוצה לעשות טעויות שרק אחרי התוצאות שלהן אני אבין שזו הייתה טעות... לא חבל? אני רוצה לקרוא, ללמוד, ואז להחליט אם אני הולכת עם זה או לא...
ה"בעיה" היא - שיש כל כך הרבה ספרים, ואינסוף גישות - שקשה נורא למצוא את עצמי בתוך זה...
נגיד לייף סנטר - אז יש להם מליון ספרים...................
תודה רבה מתחדשת!!!
ויהודיה מא"י - מעניין מה שאמרת לגבי הגישה שלהם......
תקראי הרבה, כדאי בשותף עם בעלך, תדברו ביחד על הדברים שקראתם ותחשבו ביחד עם זה מתאים לכם או לא, ולאט לאט תסגלו לעצמכם את הגישה החינוכית שלכם.
ואת האמת, אפילו בלי לקרוא ספרים, פשוט לחשוב ביחד על ההתמודדויות החינוכיות שאתם נתקלים בהם עם הילד, ולחשוב איך כדאי להתייחס אליהן.
ואם את מרגישה שאת הולכת לאיבוד בתוך כל הגישות, אולי שווה ללכת לאיזה חוג של הנחיית הורים או משהו כזה? אולי יותר משתלם מאשר סתם לקרוא ספרים
ומה על שיעורים? לחפש רב שהגישה הכללית שלו מתאימה לכם, והשיעורים שלו זמינים באינטרנט.
אבל אם הולכים עם גישה אחת באופן טוטאלי וטועים אז הטעות תתמיד ואת זה רואים רק לפי התוצאות.!
אז מה עושים?
דן רמז ויהודיה מא"י כתבה במפורש
כדאי ללמוד על חינוך . לשמוע לקרוא לדבר לדון לחשוב ולהיות תמיד עסוקים בחינוך .
ולא להיות עסוקים ב"הישרדות" עם הילדים.
ומתוך העיסוק המרומם בסוגיות החינוך ,
הרגש האימהי יתפתח לפי מה שצריך הבן שלך ! ולא לפי מדריך זה או אחר.
הקב"ה חיסן את הילדים שלנו מטעויות , אחרת אין שום הסבר לכך שיוצאים ילדים נורמליים (הרב יחיאל יעקובסון)
(ועדיף לטעות כל פעם בטעות אחרת מאשר להתמיד באותה הטעות)
הרבי בתפילה וה' יהיה בעזרכם
וזיכרו תמיד שהוא השותף השלישי אז תנו לו חלק פעיל בחינוך.....
לגבי לייף סנטר
זכור לי שקראתי את מרבית הספרים שלהם במקביל לסדנא שלהם שאשתי עשתה
לענ"ד אין בזה שום דבר פסול ואפשר לקרוא\ללמוד אותם ולהוסיף עוד נדבך בתקשורת בינאישית שבוודאי יתרום גם לחינוך הילדים.
הרבה טכניקות לקחתי משם ואני נעזר בהם לעיתים מזומנות ע"פ שיקול דעת
אבל כנ"ל אין זו תורה מסיני החוכמה היא לדעת באיזו שיטה להשתמש באיזו סיטואציה ובהמשך ... עם איזה ילד לנהוג כך ועם איזה אחרת וכו...
יש את מי שלא הולך בתלם, כמעט בכל משפחה.
אפילו במשפחה של יצחק אבינו.
חשוב לדעת לקרוא על כמה גישות - ובמקביל - גם לשמוע שיעורים מרבנים - כי זה מחזק בקטע הרוחני, של הכוחות והיעד,
אבל לענ"ד אי אפשר לוותר לא על הספרים ולא על שיחות הרבנים - כי כל אחד תורם לצד אחר.
הרב לא מביא תורה של איך להתנהג, הוא בד"כ נותן עצות בתחומים שונים, וכמו מספר הרבנים כך גם מספר עצותיהם והשונות בינהם, לכן אני בד"כ גם לא הולכת ע"פ עצות מעשיות של רבנים, אלא לוקחת משם את הרוח, הכוחות, התוספת הרוחנית והרעיונות הקטנים (אךך לא את דרך ההתמודדות)
(לצורך העניין, כבר הייתי בשיעור שהרב אמר שילד שמתחצף צריך לת לו פליק במקום, רב אחר דיבר על זה שאם הילד בוכה ורוצה שאמא תהיה איתו בשינה שניהם צריכים לצאת מהבית אומשהו כזה - לא שופטת אותם, אך זו לא דרכי, ובטח יש גם רבנים שחולקים עליהם)
ואני ממליצה גם על "הורים משוחררים, ילדים משוחררים" של אותן המחברות.
קראתי עוד הרבה ספרים, שמייצגים גישות שונות.
בכל ספר מצאתי דברים שהתאימו לי, ודברים שלא דיברו אלי. זה גם השתנה מתקופה לתקופה, מילד לילד.
אני חושבת שכשהלב פתוח, ואת נחשפת לרעיונות שונים, את יכולה להרגיש מה הכי נכון לאותו הזמן. זה גם מה שאני אוהבת בפורום
יש דברים שיתאימו ליותר ילדים (והורים), ותמיד יש מקרים יוצאים מהכלל, בהם יעזרו יותר כלים אחרים. אין תשובה אחת נכונה לכל השאלות
אני מאוד מכבדת את ילדיי ורואה אותם כבני אדם שיש להתייחס אליהם ולהקשיב להם.
יחד עם הכבוד וההקשבה להם יש הרבה כללים בבית שלנו והם ברורים וידועים, ואין עוברים עליהם.
הילדים נהדרים, קשובים ומאוד מאוד נעימים. ואני לא היחידה שאומרת את זה.
ההקשבה שמציעים ב"לייף סנטר" לא מזמינה חוסר כבוד אלא להפך. אצלי זה מרים את היכולת שלהם ללכת איתי, להקשיב לי ולהיות יחד ולא נגד.
המון פעמים הורים מתבלבלים ובשם הסמכות ההורית הם רומסים את הילדים שלהם ואת כבודם.
הילדים זקוקים לכבוד ולהקשבה. אם נקשיב ולהם וניתן מלהם מקום זה לא סותר ורק מועיל בעיני ליכולת שלנו לפעול יחד איתם.
לי מאוד התאימה הגישה, אבל כמו שנאמר כבר- כל אחד ילך עם מה שהוא מרגישה שטוב לו.
ולך, אהבה של אמא, לא בניתי את דרכי החינוכית ביום אחד. היא נבנתה לאט לאט, ע"י ניסוי וטעיה, וכמו שיהודיה מא"י המקסימה (
)כתבה- קראתי כל מני ספרים וניסיתי כל מני גישות עד שהגעתי לגישה שאני חושבת שהיא נכונה.
ואני כמובן מתחדשת איתה כל הזמן. הילדים הרי גדלים ומשתכללים כל הזמן... אז גם אנחנו משתכללים בהתאם...
איך לדבר כדי שהילדים יקשיבו
למה זה כ"כ מסובך
הסמכות החדשה
מוטיבציה - שבע דרכים (לא סגורה על השם של הספר, אבל משהו עם מוטיבציה ו7)
אין ילדים רעים
אני חושבת שאני לפחות לא יכולתי להסתמך רק על האינטואיציה שלי - ויש דברים שדורשים בירור, כי כמו שההורים שלנו עשו אי אלו טעויות, למרות שהייתה להם אהבה והיה להם שכל - כך גם אנחנו בוודאי יכולים.
לדעתי חשוב לקרוא מכמה גישות, כדי לקבל בעיקר תמונה של המחירים, היתרונות והחסרונות של כל גישה (אדלר מול שיטת ההורות המקושרת - נראה לי שאלו בעיקר הקצוות) - ולמקם את עצמנו גם בתבונתנו מה לקחת ומה לא, וגם - אלו דברים יותר חשובים לי וטבעיים לי - הגבולות או ההקשבה, איפה לשים את הדגש וכו'.
לדעתי חייבים למזג בין 2 הגישות,
הגישה המקושרת היא בסיס להבנה ומאפשרת שיח נכון (הספרים שלה הם הראשון והשני- בטח יש עוד)
אבל זה לא נגמר שם, בטח עם ילדים קצת יותר מאתגרים שמתאימה להם גם תשומת לב שלילית - העיקר צומי מאמא...
לידים כאלה - אני רגשתי שאין מענה בגישה המקושרת ואדלר נתנו לי הרבה תשובות - ואפילו גרמו לי לפעול הפוך מהמקושרת במס' תחומים.
אבל אני ממש באמצע, לא רק אדלר, בכלל לא, אבל גם לא רק מקושרת.
צריכה עוד לברר.
(אין ילדים רעים משקף את אדלר, הסמכות החדשה והמוטיבציה הם לא ספרים לישום וביצוע אלא להבנה של המציאות, להשקפה מהצד ולפתרון חינוכי של כמה סוגיות)
בהצלחה!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
