זה עולה בדיוק שקל ואני תמיד קוהה קופסא כדי לא להתקמצן עליהם

אבל אם נשאר לך רק אחד ואין לך אפשרות להשיג בזמן קרוב אולי כן יהיה?

שמקפידים עליו שלא להשתמש בו לדברים אחרים.

אני משתמש בסכינים שלי להרבה דברים שונים ומגוונים חוץ מהכנת הקולמוס...

לפחות כך אני נוהג בכל הציוד של הכתיבה שלא להשתמש לשום דבר למרות שאינו יקר. רק בגלל שאני לא מעוניין שהכלים יסתובבו בכל הבית. לכן נראה לי שבמצב כזה זה ודאי נקרא מוקצה מחמת חסרון כיס, למרות העלויות הנמוכות של כל הכלים

נראה לי מוקצה מחמת מיאוס - בדיחה..: )

פעם שמעתי את הרב אופיר מלכה ברדיו בקשר למכשיר נייד.

הוא אמר שיש אנשים שהטלפון שלהם ייחשב מוקצה מחמת חסרון כיס בגלל שהם מקפידים על המכשיר לא לתת לילדים לשחק וכו' ויש אנשים (כמוני) שלא מקפידים ונותנים לילדים וכו'. בסוג האנשים הראשון כן ייחשב מוקצה מח"כ ובסוג השני לא ייחשב.

לגבי סכינים, אני מסופק אם הייתי נותן לבן שלי לשחק אתם, אבל לפעמים אני מחדד אתם עפרון או כל מיני דברים. לכן לא בטוח שזה ייחשב מוקצה מחמת ח"כ.

שלום, כמוהל, מה לגבי סכין של מילה? שזה גם סכין כמו של סופרים אם אני לא טועה... 

יש סכינים שיש להם ידית מכסף, ופעם היו סכינים שכולם מכסף- ודאי שהינם מוקצים מחמת חסרון כיס.

יש סכינים ממתכות אחרות, שלדעתי עדיין יש להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס, כיון שבאמת מקפידים עליהם שלא להשתמש בהם שום שימוש אחר, כיון שמקפידים שישארו חדים מאוד.

הרבה מוהלים משתמשים בסכינים חד פעמיים, שאחרי המילה באמת לא מקפידים עליהם לשום דבר, ולכאו' אין להם דין מוקצה מח"כ, ולפני המילה- תלוי לענ"ד בסוגי הסכינים השונים (הח"פ).

מכל מקום, אני משתמש בסכיני הכנת הקולמוס לעוד הרבה דברים.

דוגמא: הייתי צריך דחוף סכין יפני לסוכה, הבן שלי לא מצא במטבח, אמרתי לו שיביא לי משלחן העבודה שלי.

פעמים אחרות הייתי צריך לפתוח שקית של איזה ממתק, או איזה ארגז, לא הצלחתי ביד, אז השתמשתי בסכין 10 או 11. 

זה קורה לעתים, ולכן לדעתי אין לסכינים אלה דין מוקצה מחמת ח"כ, משא"כ בסכיני המילה, וכדלעיל.

הוא אמר שזה לא מוקצה מחמת חסרון כיס, כי יש לו שימושים אחרים (אפילו מלכתחילה- זה מיוצר לניתוח, גילוח וכדו')

ישר כח

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.