כמו שכולכם יודעים היום נגמרו הלימודים בביצפר יסודי..
קיצור..
יש לי אחות בכיתה ו'..
ואצלה בביצפר אסור לבוא עם חצאת אלאדין
והיום היתה בת שבאה עם חצאית אלאדין ואמרו לה שהיא לא יכולה לקבל תעודה
והיא צכה לבוא ביום ראשון לבוא לקחת אותה (היא לא גרה איפה שהביצפר נמצא)
מה אתם אומרים?? צודק??
אם זו בת שתמיד מפרה את הכללים אז יש מקום לעשות לה כזה דבר..
אבל אם זה משהו חד פעמים ולא אמרו לה כלום עד אז זה מאוד לא פייר.
איפה הקו האדום שלהם..
יכול להיות שהיא עברה על כל הנהלים וזה היה ה"קש ששבר"...
במקרים כאלו יש חשיבות גדולה להסתכל על התמונה השלמה ולא על משהו נקודתי.
בס"ד
כמו שתפוזית אמרה- יש חוקים למקום, גם אם אני לא מסכימה איתם אני אכבד אותם. ויום אחרון, לא אומר שמותר לחפף. היא לא יכלה לחכות לאחר הצהרים?
התגובה, אולי קיצונית מדי, אם היא הייתה גרה בישוב של הבית ספר- אז אולי הייתי מסכימה עם העונש לחלוטין. אבל אני חושבת שזה היה קצת מוגזם- הם יכלו למצוא עונש שונה.
כילו תמיד יש ת'אלה שיבואו ביום האחרון עם קצר/אלאדין או סתם לא צנוע.. ויגידו שזה פסדר כי זה היום האחרוןן ומזה משנה כי לא יעיפו אותם.. אז לא!! גם ביום האחרון יש כללים ויכולים לעשות מה שעשו לה! ושתלמד לקח..
בס"ד
המטרה של הבית ספר זה לחנך את התלמיד בדרך שהבית ספר בחר שהוא רוצה לחנך.
אם היא לא רוצה את החינוך הזה שתעבור לבית ספר אחר (בערים לא חסר בתי ספר).
אני חושב שזה ראוי ונכון לעשות את זה, אתם יכולים לחלוק עליי
(ואל תדאגו, שאהיה גדול הילדים שלכם לא ילמדו מהדרך שלי, כי אני לא עומד להיות מנהל בית ספר!!!)
עצם זה שהיא באה לביס אז היא צריכה להתחייב לכללים... ואי אפשר לחפף ביום האחרון..
ריבוע שכל
אחד . אסור להם לעשות את זה מסכנה לחזור אחרי זה לקחת לא ממש לא צודק
מצד שני זה לא לא בסדר מה שהיא עשתה אבל גם לא בסדר לא להביא את התעודה
דבר שני- יום קודם אחות שלי וחברה שלה באו עם אלאדין ולא עשו להם כלום..
אז למה שהיא תדפק ואחותי לא?
או שהם סתם לא שמולב ואז גם יידפקו את אחותך והחברה השנייה...עזבי,חחח אין כ"כ מה לעשות חוץ מלקבל את התעודה חזרה
למה שהיא תידפק ואחותך לא? מה השאלה? את יודעת שרגישים איתכם אחרי..
אז הם באמת צודקים והבת צריכה להתנצל על שעברה עליו..
לא מבין מה השאלה...
כמו שאצלי בבית ספר שנה שעברה היה אסור לבוא עם מכנס קצר וביום האחרון פוול באו עם מכנס קצר ורק העירו בקטנה...
ביום האחרון הם כן הענישו..
כאילו דווקא כי זה היום האחרון ויש לכם במה לאיים אז אתם עושים ככה
אבל בסתם יום רגיל כלום??
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
