כן, לפי הכותרת אתם כבר יכולים לנחש את נושא הפריקה.
זה אחד הדברים שאני לא יכול לסבול, כל פעם שאומרים לי לעשות את זה , אני מזדעזע, עוברת בי צמרמורת, אני כבר מתחיל לייחל לרגע שהסיוט יעבור. הסיוט הזה, זה אחד הדברים שאני נאלץ לסבול בתדירות גבוהה, למרות שזה חופר, מרוח, ומעצבן. והאמת עם הטכנלוגיה של היום אין בו כמעט צורך.
קוראים לזה תמונות משפחתיות , זה התחיל בזוג הורים, נולד להם ילד, הם החליטו לצלם אותו באלף צורות, יחד עם הזוג הורים. כשנולד לו עוד ילד, הם צירפו גם אותו, הם לא ויתרו לבכור. למרות שהבכור הוא סה"כ בן שנה וחצי, והוא כבר הספיק להצטלם מעל 500 פעמים, זה לא מעניין אף אחד, בכל אירוע משפחתי, בר מצווה של דוד ,בר מצווה של בן דוד, ברית מילה, פדיון הבן, חתונות, בטיול משפחתי, ובכל פעם שהמשפחה מתאחדת.
המשפחה הלכה וגדלה לה, וב"ה, כבר יש בה הרבה ילדים, ואני בינהם אחים ואחיות, אבל בכל בר מצווה של בנדוד או חתונה, נאלצנו להתאחד שוב לתמונה. אתם חושבים שתמונה זה כל כך פשוט, נו זה סה"כ 10 אנשים, אבל איך שלא תרצו, בכל תמונה, אחד פוזל, השני מצמץ, השליי, הסתובב, התינוק החליט לברוח, ואבא שלי יצא אחריו במרדף, אחד התחיל לבכות.
המשפחה הלכה והתבגרה, הגיעו החתונות, אחים אחיות גיסים וגיסות... האחיינים והאחייניות הגיעו. וכמובן בכל אירוע משפחתי יש מין כפיה, שכולם צריכים להצטלם. וזה מגיע עם עוד שתי מחלות נפש. דבר ראשון, הצלם מקצועי, שמיום שברא הקב"ה את העולם הוא לא ברא כזה נודניק! ודבר שני, היום עם הטכנולוגיה, כל אחד חייב שיהיה לו 17 תמונות של המשפחה במצלמה האישית שלו.
והכאב ראש הזה לא נגמר, כל כמה חודשים המשפחה גדלה באחד-שתיים, בהתאם לברכת השם על הגיסות והאחיות, ולי זה לא מפריע, אדרבה, שיפרו וירבו , אבל, זה לא אומר שבכל פעם שהמשפחה מתכנסת צריך להצטלם, וזה לא מעניין אותי למה, ברמצווה/חתונה/ברית/בתמצווה או סתם חגיגה ושבת.
בפעם האחרונה שהצטלמנו, כמה בני משפחה הציבו אולטימטום, חמש דקות והתפזרנו! כמובן שתוך שניה זה נהפך מאופוזיציה לקואליציה(רחבה), אמרנו שלא צריך עכשיו להשיג תמונה של כל ה-17 בני משפחה, שמתסכלים יישר אל המצלמה, ואל עוד 7 מצלמות.
לא מזמן הייתי אצל סבתא, אז שני דברים התחדדו אצלי, היא סיפרה לי שכשאחותה ביקרה בארץ לפני 52 שנה, היא לקחה איתה למסע לישראל (מחו"ל), מצלמת פילם עם גליל של 6 תמונות! סבתא שלי אמרה, שזה גרם לה לחשוב 6 פעמים לפני שהיא צילמה משהו (ואז גם לא היה מערת מכפלה, כותל ועוד כמה מקומות בידינו). אמרתי לה, שאני מקנא בה, שאת כל המשבר של שפע המלצמות, ושל טמטום של אנשים שהם לוקחים 70 תמונות של כל דבר במקום לקחת אחת מקצועית, לא היה להם את הבזבוז הזה.
והדבר השני, שבאחד החדרים שלהם בבית, יש תמונה משפחתית של כל הבני דודים(של כל צאציה), ויש שם משהו שאף אחד לא יכל לשים לב אא"כ הוא היה נוכח באירוע, יש שם 4 אנשים מתוך 41 שנמצאים בתמונה, אבל הם לא היו איתנו בתמונה, הם הצטלמו בנפרד, והצלם שלנו, שיחק קצת בתוכונות בגריפקה, ושילב אותם בזהירות יתרה.
מה אתם אומרים?
1. גם לכם נמאס מהטקס המשפחתי של להצטלם 1000 פעמים?
2. גם אתם חושבים שאנשים באמת חולי נפש שהם רוצים במצלמה שלהם תמונה (לא שמעתם על אימייל?)?
3. על הצלמים, אני לא רוצה להרחיב.
4. האם אתם חושבים שכבר עדיף להשתמש בפוטושופ, ולחסוך כאב ראש עצום לכל אחד מבני המשפחה?
5. אתם גם חושבים, שאם הוזלת מחירי הצילום והטכנלוגיה, התמונות נהיו פחות מקצועיות בגלל "שתמיד אפשר למחוק"?
6. הייתם מעדיפים לחזור לימים ההם, שהיה לך גליל פילם של 6 תמונות?
עד כאן הפריקה יחד עם שאלות שהייתי חייב להעלות לאויר!