בס"ד

כפי שידוע החיים לא פשוטים ואנשים גם מתיאשים אז במקרה והגעתי למקרה כזה אז..

כמה שעות זה נורמלי לעזור?{כמה להשקיע כדי לעזור}

במקרה ואני בן וזאת בת {זה בשיחה}איזה סוג יחס מותר לתת כדי לעזור

יש יחס של מקשיב,

ויש של מחמאה,

ויש של מניק כמו אמא {עוזר היטב} ,

ויש אחרון של אהבה כמו חבר חברה}

והאם בכלל יש מקום?

והבהרה אני לא מנסה לפסוק דרך זה וכבר שלחתי שאלה אבל רוצה לדעת מה הכיון  שיש בעולם על דברים כאלה

אבל בכללי כל חיינו אנו בנתינה ובהדדיות זאתומרת אין מקום שאומר סטופ עד כאן או משהו כזה...

מה שכן אם מרגישים שזה מונע קיום מצוות מסוימות או מגביל אותם יש מקום לברור מה יותר חשוב כרגע העזרה או המצווה שמתנגשת איתה??

או כשזה עולה עליך נכנס למקום  שסוג של פוגע בך ואז לפעמים הנתינה לא שווה את הפגיעה.  בהצלחה!!

בס"ד

לגבי עזרה, אני חושבת שעוזרים עד שזה מתחיל לפגוע בך.

שמרגישים שזה בא על חשבון דברים שחשובים לך או על חשבון בנייה של משהו אצלך אז מפסיקים.

"חייך קודמים לחיי חברך"

קודם אתה, אחר כך אחרים.

אפרט בהמשך....

(וואיי..כל השבת ניסיתי למצוא את המשפט הזה..."חייך קודמים.." תודה רבה על המציאה!~)

בס"ד

כיאלו בסדר לא לפגוע בי ענית על השאלה הקלה ואני מסכים למרות שזה לא כזה פשוט הוא אומר עיניים רציניים כיאלו אם מישהו אומר אני רוצה להתאבד אז די ברור לי לפחות שאעשה כל שביכולתי ולא אפסיק כי קצת קשה לי כי זה רציני

וגם אם תגידי שכן צריך איך מה אני אגיד ביי כיאלו זה מפגר

והשאלה השניה הרבה יותר רצינית כי האם אפשר להשאיר מישהו מעמך בצרה מפני "התרחק מהנשים"כי התרחק אומר שיש מקום שכן ולא יודע עזרה לזולת זה אחד הדברים

בס"ד

אז תפנה אותו למישהו מבוגר.

אתה יכול להמשיך לתמוך בו אבל כמו עזרה רגילה.

שזה לא בא על חשבונך.

מה שכן- תפנה אותו למבוגר!

ובחיים, בחיים אל תשאיר את זה בידיים שלך.

תקרא את זה: /Forum/Forum.aspx/t442600#5204993

אני לא חוזרת בי מתגובתי גם אם זה מישהו שאמר שהוא רוצה להתאבד.

תומכים בו אבל לא כשזה פוגע בך.

ולא אומרים לו ביי...(אומרים לו להתראות ) פשוט אומרים לו "אני צריך ללכת", "נדבר כשאוכל" וכן על זאת הדרך.

ולא כי קצת קשה, כי זה בא על חשבון דברים אחרים שחשובים לך.

אם אתה רוצה דוגמה אתה מוזמן באישי.

(אגב, המשפט "חייך קודמים לחיי חברך" נאמר בהקשר של הסיפור שמביאים שמספר על שני חברים שהלכו במדבר ונגמר להם כל האוכל והמים, נשארה רק מימיה אחת שיכלה להספיק רק לאחד מהם... האחד שהמימיה הייתה שלו הוא זה ששתה כי חייו קודמים לחיי חברו!)

בס"ד

אני אגיד לא את בת מה אני עושה בנתיים איך פועלים זה גם דברים רציניים{ולהסתכל בתגובה לgbck630 כדי להבין עד כמה רציני}

ולהתייעץ לא הכוונה שיתן לך עצות,אלא שיתערב בנושא,הכוונה ביעוץ היא כי אנחנו לא מכירים את המציאות

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות