טוב אז אממ יש לי קטע כזה שאני לא מצליחה לדבר על עצמי פתוח אני תמיד שותקת וזה לא נעים למי שמולי שכל פעם אני רק שותקת... ויותר מזה זה רע לי! אני מתפוצצת בפנים אבל זה נשאר שמה. תמיד שאומרים שאם משאירים הכל בפנים זה יתפוצץ אני אומרת שבכל מקרה גם בפיצוץ אפאחד לא באמת ידע מה עובר עלי כי לא אגיד וגם אם אנסה לדבר השתיקה תגבור עלי.
אני גם לא מצליחה להתבטא בשום צורה אחרת וזה עושה לי רע.
אני באה לדבר ושותקת כי מה זה סתם חרטות הקשיים שלי אז פאדיחה לדבר עליהם כי זה שזה קשה לי זה כי אני מוזרה. ואני שותקת שוב.
זה כאילו משו יושב בלב ומפריע אבל אני לא יודעת מה.
זה כבר לא נורמלי...אם אני חושבת מראש מה להגיד ואם אני לא חושבת אני בכל מקרה שותקת וזה מפריע לי!!! בחיים בהכל!
יש עצות?
אני לא רוצה שוב לשתוק.. תודה רבה!
לילה טוב!







