עשו לנו פעולה של ניצול זמן...אם את רוצהאני אביא לך באישי

שתעלו את הפעולות כאן

20120704135941.pdf20120704135847.pdf20120704135925.pdf

ההצגה:

תתאימו את זה כי לא כתבתי במדויק, אלא רק את הרעיון. חילקתי לפי סצינות פחות או יותר.

יש שתי דמויות – האדם והרופא, כאשר הרופא הוא זה שכל הזמן מחליף תפקידים לפי הצורך.



סצינה ראשונה:

רואים את האדם חולה, והרופא מודיע לו שהוא חולה מאוד ונותר לו רק עוד חודש לחיות. האדם המום, ונחוש בדעתו לנצל את הזמן לכל הדברים לא הספיק לעשות.



סצינה שניה: 

האבא לוקח את הילד הקטן שלו לגן משחקים/לקנות גלידה או מה שתרצו... רואים אותו נהנה, מאושר ומחייך.



סצינה שלישית:

האדם לוקח את אשתו למסעדה ומספר לה כמה הוא אוהב אותה.



סצינה רביעית:

האדם הולך לעבודה ומשקיע את כל מרצו, או שהוא הולך לעשות את הדבר הכי אהוב עליו, או עושה משהו נועז שאף פעם לא עשה.



אחרי שאתן מציגות כמה דברים שאדם עשה בחודש האחרון לחייו, תגידו – כעבור חודש, ואז תראו את האיש מבולבל, איך זה שהוא עדיין בחיים? הוא רץ מהר מהר לבית החולים, שם בדרך מסויימת הוא נתקל ברופא (תעשו את זה מצחיק...) ושם הרופא מסתכל עליו, לא מזהה אותו, וכשהוא מצליח להבין על מה האיש מדבר הוא אומר לו שהוא התבלבל והוא התכוון מי שימות זה האיש ששכב לידו בבית חולים. 



מה שכתבתי לכן זה העקרון – תרחיבו תוסיפו או תשנו כיד הדמיון הטובה!!!

המסר הוא כמובן לחיות כאילו זה היום האחרון שלנו על פני האדמה, לא להשאיר שומדבר למחר. לנצל את הזמן בחוכמה ובכיף!!!

קטע הקראה בנוסף:
דמיינו לעצמכם בנק המזכה את חשבונכם בסכום של 86,400 ₪ מדי בוקר.

אין אפשרות לצבור כסף בחשבון. 

יתרת הסכום שלא ניצלתם במשך היום מתאפסת כל לילה בחצות!

מה תעשו? תוציאו כל אגורה, כמובן!

לכל אחד מאיתנו יש חשבון בנק כזה. קוראים לו "זמן".

כל בוקר אנו מקבלים 86,400 שניות. כל לילה הן מתאפסות, כאשר כל הזמן שלא ניצלנו אובד.

אין אפשרות לצבור זמן. אין אפשרות להשתמש ביותר.

כל יום עומד לרשותנו אותו הסכום. אם לא השכלנו להשתמש ביתרה היומית, אין אפשרות לחזור אחורה. 

אין גם אפשרות להשתמש בזמן על חשבון "מחר". אנחנו חייבים לנצל את ההווה על מנת להפיק את המרב בבריאות, אושר והצלחה. השעון מתקתק – עשו זאת היום!!!



כדי להבין ערכה של שנה אחת, תשאלו תלמיד שנשאר כיתה.

כדי להבין ערכה של חודש אחד, תשאלו אם שילדה פג טרם זמנו.

כדי להבין ערכה של תשאלו עורך של שבועון.

כדי להבין ערכה של שעה אחת, תשאלו זוג אוהבים המחכים להיפגש.

כדי להבין ערכה של דקה אחת, תשאלו אדם שפספס את הרכבת.

כדי להבין ערכה של שניה אחת, תשאלו אדם שהתחמק מתאונה.

כדי להבין ערכה של אלפית השניה, תשאלו את הזוכה השני באולימפיאדה.



זכרו -הזמן אינו מחכה לאף אחד.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר הוא מסתורי.

היום הוא מתנה, לכן הוא נקרא ההווה.

בעזהי"ת

ולהספיק כמה שיותר בזמן מוגבל [2 דק' למשל]

לעשות משימות בנות דקה בלבד

כגון לצייר ציור תוך דקה, לכתוב מכתב תוך דקה, לענות לשאלה וכו' ולעשות את זה באופן מלחיץ ומרתוני (בגבולות הסבבה כמובן) כדי שהמסר יעבור

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....