עשו לנו פעולה של ניצול זמן...אם את רוצהאני אביא לך באישי

שתעלו את הפעולות כאן

20120704135941.pdf20120704135847.pdf20120704135925.pdf

ההצגה:

תתאימו את זה כי לא כתבתי במדויק, אלא רק את הרעיון. חילקתי לפי סצינות פחות או יותר.

יש שתי דמויות – האדם והרופא, כאשר הרופא הוא זה שכל הזמן מחליף תפקידים לפי הצורך.



סצינה ראשונה:

רואים את האדם חולה, והרופא מודיע לו שהוא חולה מאוד ונותר לו רק עוד חודש לחיות. האדם המום, ונחוש בדעתו לנצל את הזמן לכל הדברים לא הספיק לעשות.



סצינה שניה: 

האבא לוקח את הילד הקטן שלו לגן משחקים/לקנות גלידה או מה שתרצו... רואים אותו נהנה, מאושר ומחייך.



סצינה שלישית:

האדם לוקח את אשתו למסעדה ומספר לה כמה הוא אוהב אותה.



סצינה רביעית:

האדם הולך לעבודה ומשקיע את כל מרצו, או שהוא הולך לעשות את הדבר הכי אהוב עליו, או עושה משהו נועז שאף פעם לא עשה.



אחרי שאתן מציגות כמה דברים שאדם עשה בחודש האחרון לחייו, תגידו – כעבור חודש, ואז תראו את האיש מבולבל, איך זה שהוא עדיין בחיים? הוא רץ מהר מהר לבית החולים, שם בדרך מסויימת הוא נתקל ברופא (תעשו את זה מצחיק...) ושם הרופא מסתכל עליו, לא מזהה אותו, וכשהוא מצליח להבין על מה האיש מדבר הוא אומר לו שהוא התבלבל והוא התכוון מי שימות זה האיש ששכב לידו בבית חולים. 



מה שכתבתי לכן זה העקרון – תרחיבו תוסיפו או תשנו כיד הדמיון הטובה!!!

המסר הוא כמובן לחיות כאילו זה היום האחרון שלנו על פני האדמה, לא להשאיר שומדבר למחר. לנצל את הזמן בחוכמה ובכיף!!!

קטע הקראה בנוסף:
דמיינו לעצמכם בנק המזכה את חשבונכם בסכום של 86,400 ₪ מדי בוקר.

אין אפשרות לצבור כסף בחשבון. 

יתרת הסכום שלא ניצלתם במשך היום מתאפסת כל לילה בחצות!

מה תעשו? תוציאו כל אגורה, כמובן!

לכל אחד מאיתנו יש חשבון בנק כזה. קוראים לו "זמן".

כל בוקר אנו מקבלים 86,400 שניות. כל לילה הן מתאפסות, כאשר כל הזמן שלא ניצלנו אובד.

אין אפשרות לצבור זמן. אין אפשרות להשתמש ביותר.

כל יום עומד לרשותנו אותו הסכום. אם לא השכלנו להשתמש ביתרה היומית, אין אפשרות לחזור אחורה. 

אין גם אפשרות להשתמש בזמן על חשבון "מחר". אנחנו חייבים לנצל את ההווה על מנת להפיק את המרב בבריאות, אושר והצלחה. השעון מתקתק – עשו זאת היום!!!



כדי להבין ערכה של שנה אחת, תשאלו תלמיד שנשאר כיתה.

כדי להבין ערכה של חודש אחד, תשאלו אם שילדה פג טרם זמנו.

כדי להבין ערכה של תשאלו עורך של שבועון.

כדי להבין ערכה של שעה אחת, תשאלו זוג אוהבים המחכים להיפגש.

כדי להבין ערכה של דקה אחת, תשאלו אדם שפספס את הרכבת.

כדי להבין ערכה של שניה אחת, תשאלו אדם שהתחמק מתאונה.

כדי להבין ערכה של אלפית השניה, תשאלו את הזוכה השני באולימפיאדה.



זכרו -הזמן אינו מחכה לאף אחד.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר הוא מסתורי.

היום הוא מתנה, לכן הוא נקרא ההווה.

בעזהי"ת

ולהספיק כמה שיותר בזמן מוגבל [2 דק' למשל]

לעשות משימות בנות דקה בלבד

כגון לצייר ציור תוך דקה, לכתוב מכתב תוך דקה, לענות לשאלה וכו' ולעשות את זה באופן מלחיץ ומרתוני (בגבולות הסבבה כמובן) כדי שהמסר יעבור

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....