אני לומדת באולפנה שהבנות שם לא הכי דתיות בעולם (הרוב חילוניות) אבל למרות שאני לא ממש ברמה הדתית של חברות שלי אני פשוט מתה עליהם ואנחנו בפנימיה וזה קשה לי שבזמן הלימודים חייתי איתם 24 שעות ביום והפנימיה היא כמו בית שני בשבילי ועכשיו אני לא רואה אותם בחופש והחופש שלי עמוס.. הם מתכננות ביום חמישי בלילה ללכת לאיזה משהו כזה של לילה לבן של זמרים מפורסמים משהו מעורב כזה של חילוניים ושאלתי את אמא שלי והיא אמרה שלדעתה זה לא מתאים שאני יהיה שם גם אם אני ישב בצד ולא ירקוד ורק ידבר אם חברות שלי ויפגוש אותם אבל היא אמרה לי שבסוף זה בחירה רק שלי..
לא רק שאני שיא הרוצה ליפגוש אותם אני גם לפעמים מרגישה סוג של מתנשאת עליהם כזה כאילו "אסור לי לעשות מה שאתם עושות אתם חוטאות" ואני יודעת שגם להם חשוב שאני יבוא ואני מרגישה כאילו הם חושבות שאני לא רוצה להיות איתם באמת ובסוף יוצא שאני לא באה לכלום ואני כאילו מדיחה את עצמי כזה החוצה מהחברות שלי שאני מתה עליהם
אווף אני מבולבלת בבקשה תעזרו לי ותציעו לי אם לבוא או לא..









