מה עושים עם חברה טובה שלא מאמינה שאני אוהבת אותה? זאתאמת היא תמיד אומרת שהיא אוהבת אותי יותר ממה שאני אוהבת אותה.
והיא גם לא אוהבת את עצמה, היא תמיד אומרת שהיא רעה ומגעילה ומכוערת וחברה רעה וכו'
וזה כבר נימאס, כאילו היא לא סומכת עליי שאני אוהבת אותה.
ונמאס לי להגיד לה את'זה
ונמאס להגיד לה כמה שהיא טובה ונדיבה וחברותית וכו' בלי שהיא מקשיבה לי .
אני כבר לאיודעת מה לעשות.
זה ברוור , השאלה היא מה אני יכולה לעשות עמזה ?
איך אני יכולה אולי לעזור לה ?
אל תהיי בטוחה שהיא באמת לא מאמינה לך...
אני אנסה לחשוב על משהו שאפשר לעשות, לא עולה לי עכשיו..
אבל זאת לא בעיה שלך! את בסדר!
סליחה..
בהצלחה נשמה!
בעזהי"ת
שהבת הקטנה שלו בת חמש, כל פעם שהוא היה אומר לה 'איזה חמודה את', 'איזה ילדה טובה', 'אני אוהב אותך'
הייתה אומרת 'לא, לא נכון, אני לא חמודה, אני לא ילדה טובה, אתה לא אוהב אותי'.
ויום אחד היא אמרה לו, 'אבא, אתה יודע, כל פעם שאני אומרת לך לא- שאני לא חמודה, ולא ילדה טובה, ושאתה לא אוהב אותי- זה לא כי אני לא רוצה שתגיד את זה, אלא כי אני רוצה שתגיד את זה עוד הפעם..'
אז זה תמימות של ילדים בני חמש, שמסוגלים לומר את זה ככה בישירות.
אבל גם הגדולים יותר, הרבה פעמים כ"כ כ"כ צריכים שיגידו את זה..
זה מאוד מאוד קשה לבנאדם, ובעיקר לבנאדם שלא אוהב את עצמו, להאמין שאחרים אוהבים אותו. כי אם הוא- שמכיר את עצמו הכי הכי הכי מקרוב, לא מצא סיבה לאהוב את עצמו- למה שמישהו אחר ימצא? ואם מישהו אחר מצא, כנראה שהוא טועה..
אז חשוב לומר את זה, ולומר, ולומר ולומר ולומר.
נכון שזה מעצבן לפעמים לומר דברים שמרגיש כאילו זה דורש להגיד.
נגיד, כשהיא אומרת שהיא אוהבת אותך יותר ממה שאת אוהבת אותה- זה כאילו היא מתחננת שתגידי לה 'לא נכון'. וזה מעצבן להגיד 'לא נכון' דווקא. אז לא צריך להגיד.
אבל תמצאי הזדמנויות לומר, על כל דבר קטן, 'וואי תודה! מה הייתי עושה בלעדייך? איך אני אוהבת אותך!' וכו'.
זה כ"כ יעשה לה טוב, בכל מקרה. [ולכל בנאדם, בעצם.]
אחרי מספיק זמן שתגידי לה את זה כל הזמן, גם אם היא תמשיך להגיד שהיא לא מאמינה, בפנים בפנים היא תרגיש..
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
