אני לא אוהבת בעצמי דבר מסויים.
וכן, יש אפשרות לשנות את הדבר הזה.
וכן, אני מנסה מידי פעם לחזור לתהליך הזה של השנויי..
אבל זה לא תמיד עובד. והתהליך הזה דורש הרבה כוחות נפש ועמידה מול רצונות. דחיית סיפוקים בלי סוף..
וזה לא באמת תהליך שנגמר. גם כש[בעזה"י] אגיע לאן שאני רוצה, זה לא ייגמר שם. אני אצטרך לעבוד כדי להישאר שם.
ואני לא שלמה עם עצמי עד שאני עושה משו' עם העניין הזה.
וזה גם לא טוב, לא להיות שלמה עם עצמי.
אז אני משלימה עם הדבר הזה. מקבלת את עצמי כמו שאני..
אבל אז אני לא פועלת לשינויי.. כי אני סבבה עם מה שאני. [זה לא עניין כזה מהותי..]
זה מה בעצם עושים?
לא לקבל את עצמי? אט לקבל את עצמי כמ ושאני עם בנושא הזה שאני בעצם מוותרת לעצמי לגביו?
