תמיד אמרתי את המשפט הזה, כשהייתי עצובה חיכתי חיוך מאולץ והאמנתי שהוא גורם לי לשמחה גם בלב.
היום הוכחתי את המשפט הזה סופית.
עשו לי ניתוח בפה, כל הלחי שלי נפוחה ואי אפשר להזיז בקושי את הפה.
בוודאי שלא לחייך או לצחוק..
למשל ישבנו כל המשפחה והרצנו צחוקים, כמובן שהרוב עליי שאני נראית כמו היפופטם,
["שאלום! מה איתך? אה, יופי, כבר לא רואים כלום,
הלחי מסתירה הכל..."
]
ואני בוכה להם תפסיקו להצחיק אותי!! זה כואב לחייך!
וכמה שזה משפיע, וואיי וואיי וואיי...
יהיה לי עכשיו הכי כיף שבעולם! כל מה שאני רוצה יתגשם לי!
ואני לא אשמח, כי אין לי חיוך..
היום הזה כל כך עצוב, למרות שאני לא עצובה..
וזה כנ"ל להיפך! תאמינו לי! יכול להיות הכי רע שבעולם! אבל רק להעלות חיוך, אפילו מזוייף, וזה עושה טוב!
ריבונו של עולם אדיר! גאון! הוא נתן לנו את הכלי המדהים הזה שכל כך עוזר! בואו נשתמש בוא כל שנייה שאפשר!!
בתקווה לחיוך מהרה, בינתיים אפשר להשתמש ביכולות הטכנולוגיה: 


|מחבק| (בצד ההפוך מהעקירה






