עברתי את הסרט הזה...

תעריכי את עצמך! אל תתני ל'לקות' הזו (שמבחינתי היא ממש לא לקות,כל אדם ויכולותיו) להוריד אותך...

תשמחי! תשמחי שבוסופו של דבר את את שלך תשיגי בעז"ה ובגדול...

ותאמיני לי... שניה אחרי שמסיימים י"ב, מזה שוכחים מזה......

בהצלחה!

בס"ד

גם אותי שאלו אחרי כל בגרות כמה קיבלתי וקיבלתי מהם את אותם ההערות.

וזה ממש לא אומר שהם יותר טובים מאתנו, אנחנו לפעמים יודעים יותר מהם רק שלנו מעט יותר קשה להוציא ת המידע הזה, וזה לא אומר עלינו כלום!!!!

בכל מקרה - 

בסופו של דבר בתעודת בגרות שלך לא יהיה מוזכר שום מילה על זה שעשית בע"פ...

דבר שני..את לא צריכה להרגיש רע עם זה..כל אחד ומה שנתן לו הקב"ה....תראי את הנק' הטובות שבך..אני מבטיחה לך שיש המון!!

אבל...

אזהרה: אני יודע שהרוב- אפילו כולם- יתעצבנו עלי, אבל לא אכפת לי. מי שזה יעשה לו רע- שלא יקרא.

אבל מי שקורא את זה, שיבוא ממקום של להבין ולקבל ולא מ"אנטי".

בשביל מה יש תעודת בגרות?

א. כדי למסגר ולתלות על המקרר, שיראו כמה אני הצלחתי..

ב. כדי לחזק את הביטחון העצמי של בעל התעודה.

ג. כדי להראות לחתן / כלה הפוטאנציאלי/ת כמה אני חכם/ה ומוצלח/ת.

ד. כדי להוות מדד למוסד אקדמאי לגבי רמת היכולת של בעל התעודה.

אם תשובות א-ג נכונות נכונות, אז יש עניין בהקלות.

אבל אם תשובה ד נכונה, אז הקלות לא עוזרות... כי בעולם יכולת זה לא רק "פוטנציאל", זה גם מימוש... כמה שזה כואב, זה לא משנה לבעל העבודה אם יש לי IQ מקסימלי  אם אני לא אצליח לעבוד אצלו בהספק גבוה וכמו שהוא רוצה, כי אם אני יודע לחשב את כל הנתונים שעל הדף בע"פ אבל לא מסוגל לכתוב לו מה התוצאה או להגיד לו- אני לא "משתלם" לו.

אז כמה שיש לך קשיי למידה, בעולם ה"אמיתי" את צריכה לדעת שהם נחשבים חלק מהערכת היכולת שלך. והערכה הזאת כוללת לא רק אי. קיו., אלא גם- כושר ביטוי, מהירות עבודה, עבודה בלחץ, זיכרון יעיל, יכולת השקעה, יכולת ללמוד וכו'.

אז (וסליחה על הבוטות) את לא "משתלמת" לאוניברסיטה, כי ההשגים שלך לא יהיו גבוהים מספיק. כי בהשגים אין רק השקעה ורצון טוב ושכל, יש גם עוד דברים. כמה שהציון "יבש", הוא שיקלול של השקעה, מהירות, יכולת ניתוח וכו'. אלה לא דברים שמודדים בנפרד, אלא ביחד- חדות מחשבה תוכל לפצות על השקעה ולהפך (נגיד מתמטיקה- מי שלא משקיע ומתרגל יכול להבין לבד איך לפעול בכל תרגיל, ומי שמשקיע וזוכר יכול לענות לשאלה לפי זה שהוא זוכר את הסוג שאלות הזה ועונה גם בלי לחשוב יותר מידי, לפי זכרון ותירגול), כך שבסופו של דבר יש לך ציון אחרי שהדברים משתלבים להם ביחד בסך הכל.

ואם חסר לך משהו-מהירות, חדות הבחנה, זיכרון- לא נורא, לא קרה כלום. תוכלי לחיות גם עם ציון נמוך יותר, ולקבל מקצוע שמתאים לך.

אבל כמו שמרדכי ציין, ההקלות לא מצוינות בתעודת בגרות, מה שגורם לאוניברסיטה לקבל אותך בלי לדעת את הקשיים שלך, שיקשו עלייך בתפקוד המקצועי ובתקופת לימודייך באוניברסיטה. זה פוגע באוניברסיטה כי זה מוריד את ממוצע הציונים שלה, והרמה שלה פחות נחשבת.

אגב, יכול להיות שהיתה בחורה שרצתה להתקבל לאותו מקצוע, והיכולות שלה גבוהות משלך, אבל לך יש את ההקלות- ש"מכסות" על הקשיים שלך. האוניברסיטה לא קיבלה בחורה שהיתה מצליחה הרבה יותר ממך- כי בעולם האמיתי אין הקלות, ובלי ההקלות שלך- היא הרבה יותר מתאימה למקצוע. נוסיף את התיסכול של אותה בחורה שלא התקבלה להפסד של הואניברסיטה, ותביני למה ההקלות פוגעות באנשים...

אז את מבינה מה קרה?

קמו האוניברסיטות, ואמרו שעושים מהם צחוק- חבר'ה באים עם תעודת בגרות בגובה מסוים, שמתאים לאוניברסיטה, אבל היכולת שלהם בפועל נמוכה הרבה יותר, כי  המורים מפרגנים במגן לתלמיד חלש על חשבון תלמיד חזק ובעיקר ההקלות "מכסות" על פערים ביכולת ההשגית, ומתקבלת תמונת מצב מעוותת לגבי יכולות התלמיד.

אז קמו אותם אוניברסיטאות, והחליטו לשים סוף למחדל- והנה יש לנו פסיכומטרי, בלי מגן ובלי הקלות, שבא למדוד- יכולת עמידה בלחץ, הבנת הנקרא, יכולת ניתוח, ידע כללי וכו' וכו'.

ואז כמובן שקמו קורסים שמטרתם לעזור לקבל פסיכו' יותר גבוה, והכסף שלנו והזמן שלנו והמשאבים הנפשיים שלנו והכוח שלנו הולכים לאיבוד (זמן, כסף וכוח על קורס- כולל תירגולים בית, סימולאציות, כרטיסי למידה, קניית ספרים וחוברות לפסיכו', זמן כסף וכוח לבחינה עצמה, והרבה פעמים גם לבחינה השניה.. והגלגל עוד מסתובב)

אז חברות שלך מתעצבנות, ואולי תביני למה- אנשים עם הקלות כמו שלך אולי יעקפו אותן בכניסה ללימוד מקצוע מסוים, למרות שהן זכאיות למקום של בעלי ההקלות האלו מבחינת יכולת וכישרון. ההקלות גרמו לנו להיות מחויבים לפסיכו' וקרורס וכו',במקום פשוט להביא תעודת בגרות, ורבים עוד תסכולי ה"חסרי הקלות". עכשיו רק תחשבי על זה שכמעט כל מי שיעשה אבחון יקבל הקלה (חבר שלי, מעשיריון החוכמה העליון, קיבל הקלות, כמו כולם)

זה מתסכל. ואני חייב להגיד משהו, כדי להבהיר את העמדה שלי: בלי להשוויץ, אני לא חושב שחבר'ה שקיבלו 80 במקום 60 בגלל ההקלות יאיימו עלי ויתקבלו למוסד אקדמאי במקום שאני אתקבל, ולא מזילזול או משהו. אני כותב באמת כי זה נראה לי כל כך לא פייר

אגב- אני רוצה להוסיף שההקלה הקבועה היחידה שאני חושב שהיא מוצדקת היא שיכתוב (מורה או מדריך שיעתיק בלי לשנות אות אחת את התשובות של אנשים שהכתב שלהם לא קריא).כי זה הקלה לבודק, לא לנבחן, וכי על כתב לא קריא לא יורידו ציון, אבל זה ממש יקשה על הבוחן, וכי על בעיית הכתב מתגברים היום במהירות- מחשב.

אם מישהו מקבל הארכת זמן כי הוא לא יכול להתרכז- זה לא הוגן, כי באונ' ובעבודה, לא אכפת לאף אחד אם קשה לו- הוא צריך לעשות את עבודתו. אבל אם מישהו לוקח לפני הבגרות ריטאלין- אין בעיה, ככה הוא יכול לפתור בעיות גם באונ' ובעבודה. והרעיון מובן.

מקווה שהובנתי, ושלא תכעסו עלי יותר מידי... אני רק משתדל להראות את הצד השני.

ההקלות אמורות להשוות אותי לכולם.

זאת אומרת, אם בכתב הרבה יותר קשה לי לבטא את התשובה שלי,  ובע"פ אני אומרת באמת את הידע שלי, אז הבע"פ מביא אותי לרמה של כולם, לא מעלה אותי, אם הייתי כותבת את התשובה זה לא באמת היה הידע שלי..

זה מניסיון..

זה יותר לעזור כמה שאפשר למי שמתקשה

אולי זה נראה כמו להקל, גם בגלל שקוראים לזה הקלות, אבל זה משווה לכולם.

אני לא מסכימה כ"כ למה שנאמר פה בשירשור, ממש לא לכולם בע"פ עוזר, הרבה חברות שלי אמרו לי שאם הם היו צריכות לעשות בע"פ זה היה מוריד להם את הציון, הם לא באמת היו יכולות להצליח ולהוציא את הידע להם, אבל- אני, שבכבתב יותר קשה לי להתבטא ולהוציא את הידע האמיתי שלי, אם יהיה לי בע"פ אני יגיע לרמה האמיתית שלי ויראה את הידע שלי.

תעשי כמה סקרים בכיתות (החל מכיתה ח'), ותראי שרוב התלמידים יגידו שבע"פ יהיה להם קל יותר, וציון גבוה יותר.

או שתבדקי מבחנים ותראי כמה פעמים לילד ירד הציון על ניסוח לא ברור, ואם זה היה בע"פ- לא היה יורד לו הציון הזה.  (תורה, בקיאות, ספרות, לשון, ביולוגיה וכו').

בס"ד

זה גם לא פייר שאדם בעל לקות ראייה צריך להוציא כסף רב על משקפיים

וזה גם לא הוגן ששבעל לקות מוחית משתמש בכספי הציבור בשביל להעמיד אותו.

יש לנו בדיוק את אותו הפטונציאל כמו לכל אדם, אז בגלל שאנחנו בעלי לקות אז לא יקבלו אותנו לאונברסיטא?

מה? היום עין בעלי לקות ראיה שמשתלבים במוסדות רגילים?

אולי הפתרון זה להקים אונברסיטא לבעלי לקויות למידה?

אבל מה אז יקרה?

בעל העסק שאני ארצה להתקבל לשם יגיד, אהה יצאת משם ואז הוא לא ירצה אותי למרות שאני יכול להיות הרבה יותר טוב מהאחר, כי זה ממתג. יתייגו אותי לאורך כל חייו כאדם שהיה צריך הקלות בחיים שלו בשביל להגיע למקום שהוא נמצא בו היום.

ושוב - 

יש לנו את הפטונציאל להגיע לציונים גבוהים, אז למה למנוע מאתנו לקבל אותם? כי קשה לנו? הרי תמיד אומרים לנו שצריך להתגבר על הקושי, ובזכות ההקלות אנחנו מצליחים להתגבר עליו.

אבל בעל משקפיים לא יתקבל לחיל האוויר, כמה שהוא חכם ומוכשר ושזה ה"בעיה" היחידה בו...

כי זה לא עונה לקריטריונים.

אני חושב שהדרך לבדיקה- האם הקלה היא מוצדקת ונכונה או שהיא לא הוגנת- היא כזאת. תן את ההקלה הזאת לכולם. הרי נניח שבכיתה של 30 תלמידים הממוצע הוא 85, ביניהם 2 ילדים שזכאים לשאלון בע"פ. ייתנו לכל הכיתה הזאת הקלה- כולם נבחנים בע"פ. הציונים של 2 הילדים שזכאים לשאלון בע"פ בוודאי יהיו טובים יותר, כי הבעיה שלהם היא חוסר יכולת התבטאות בכתב.

השאלה היא מה יקרה לעוד 28 תלמידים בכיתה. הממוצע הכיתתי יעלה בוודאות בעוד כ8 נק', ממוצע 93. זאת אומרת- הקראה בע"פ עוזרת לכל הילדים.. למה? כי ל95% בערך מבני האדם, קל יותר לדבר בע"פ מאשר בכתב. בכתב צריך להתנסח, ואם טעית קצת אז מי שבודק אותך יקרא שטעית... בשאלון בע"פ, פחות שמים לב לטעויות, ואפשר להתבטא יותר חופשי ובקלות. בהמון מקצועות- תורה, ספרות, לשון, בקיאות, תושב"ע, אנגלית וכו' וכו' -אפילו במ"מ לפעמים- מורידים ציון על התנסחות לא ברורה או מדויקת, ובע"פ- מה לעשות- לא מורידים על זה...

אם מערכת החינוך חכמה- אז כולם מקבלים את ההקלות. כי אם נניח יש שני ילדים, ראובן ושמעון, ושמעון מתקשה בהבעה בכתב, וראובן מצליח להתבטא בכתב. לכאורה, אם נותנים לשניהם הקראה בע"פ, זה מתאזן, כי לראובן הרי הבע"פ לא יעזור (כי הוא מצליח להתבטא גם בכתב), ואילו לשמעון זה יעזור, כי הוא מתקשה בניסוח.

בפועל- זה לא יקרה. בפועל גם ראובן יקבל ציון גבוה מהממוצע שלו, כי אין ספק שבשאלון בע"פ מורידים לך פחות ניקוד על טעויות ניסוח ודברים קטנים כאלה...

וכנ"ל מותאם- הרי אם ראובן מצליח ושמעון נזקק למותאם, הרי שבוודאות אם שניהם יקבלו מותאם גם לראובן יהיה ציון טוב יותר ובחינה קלה יותר...

וכנ"ל התעלמות משגיאות כתיב. וכנ"ל מילונית, וכנ"ל דף נוסחאות מורחב, וכנ"ל...- אלו דברים שידוע שהם בהחלט מקלים, ולא משווים בעיות כגון חוסר התנסחות, כי עובדה שאדם שאינו זכאי להם- יכול לקבל איתם (עם ההקלות האלו) ציונים טובים יותר ובחינה קלה יותר, (בוודאות).

וכנ"ל רוב ההקלות. לכן הקדמתי והדגשתי- יש הקלות שהן הוגנות- לדוגמא שיכתוב, כי אם לילד עם כתב נורמאלי ולילד עם כתב שאי אפשר להבין יעשו שכתוב, הציונים שלנו יישארו בדיוק כמו הציונים שלנו בלי שכתוב- סה"כ הקלנו על הבוחן.

וזה עוד בלי להביא בחשבון את העובדה שהקשיים האלו הם חלק מסך הכל יכולות, ושתעודת בגרות לא כוללת רק ידע (כי לאף חברת היי טק לא אכפת אם אני יודע תנ"ך...) אלא גם זיכרון, השקעה, שכל מחודד, הבנה, התבטאות וכו' שסך הכל מתאזנים בתוך עצמם לציון סופי.

בס"ד

אנחנו מדינה שיוויונית שכלום חיים בה שווה בשווה.

אז אם אני ח"ו עני ואם אני ב"ה עשיר - אני אקבל את אותם ההטבות (ושאלם את אותו סכום של מס הכנסה)

אם אני עיוור ואם אני ראוה אני אקבל כלב נחייה (מה, איזה כיף זה ללכת בעניים עצומות שכלב מוביל אותך)

ואם אני נחה ואם אני יכול ללכת - אני אקבל כיסא גלגלים (מה, בשביל מה צריך ללכת אם אפשר לנסוע על כיסא גלגלים)

עם את/ה רוצה שיוויון אז עד הסוף, לכל בעלי המוגבליות בין אם הוא לקוי ראיה לבין אם הוא לקוי שמיעה לבין אם לקוי למידה. 

כל מי שרוצה גם את ההקלות האלה מוזמן ללכת למאבחן לעשות את עצמו מפגר להפרד מכמה מאות שקלים והוא יקבל גם הקלות (ולא, אני לא אומר שכל מי שיש לו הקלות עשה את זה, אלא אם משהו שלא מגיע לו והוא מקנה וומש רוצה, אז בבקשה).

מתור לי בתור אדם לקוי למידה שיתנו לי את ההקלות שמגיעות לי ואני אוכל להמשיך לחיות בחברה רגילה בדיוק כמו שאר הלקויות האחרות!

אני לא אשם בזה שיש לי לקות למידה יש לך בעיה את/ה מוזמנ/*ת לפנות למי שייצר אותי בתלנות.

אני בטוח גם לך יש בעיה כזאת או אחרת שאת/ה צריכ/ה להתמודד איתה (כמו לכל בן אדם בעולם הזה)

תעשה טובה, תקרא שוב מה שאמרתי... המלצתי על זה כדרך בדיקה, ולא כדרך התנהלות.

נניח שאני עיוור. זה אשמתי? ממש לא! אבל אני לא אוכל להיות תצפיתן, ויהי מה...

נניח שאני חירש. אשמתי? ממש לא! אבל אני לא אוכל להיות מבקר קונצרטים...

נניח שאני נכה. אשמתי? ממש לא! אבל אני לא אוכל להיות רץ מרתון...

נניח שאני לקוי למידה- לא מסוגל להתרכז בדבר אחד. אשמתי? ממש לא! אבל אני לא אוכל להיות רואה חשבון או איש היי-טק או כל מקצוע אחר שידרוש ממני ריכוז.

נניח שאני לקוי למידה- לא מתבטא בכתב. אשמתי? לא! אבל אני לא אוכל להיות שופט (שצריך לכתוב פסקי דין מנוסחים ומנומקים).

נניח שאני לקוי למידה- עובד לאט. אשמתי? ממש לא! אבל אין סיבה שיקבלו אותי לעבוד במשרה עפ"י שעות בעבודה רגילה..

אנחנו לא מדברים על לתת אבחון חינם (שזה לדעתי היה הוגן, אם רק המצב לא היה כזה שכל מי שעושה איבחון ומשלם 1000 ש"ח מקבל הנחות). אנחנו מדברים על ההקלות עצמם.

לדוגמא-

A-     B  , אם לA ול B יביאו +, רק A יהנה ממנו, כי לB אין מקום לקלוט אותו...

אין לי תלונות עלייך, ובוודאי שגם לי יש בעיות שאני צריך להתמודד איתם. אני רק רוצה להגיד שלדעתי(ולדעת רבים) יש חוסר הגינות בהקלות, שהם לא גורמות להשוואת תנאים.

אני אמשיך בהזדמנות...  חייב ללכת...

שבת שלום

אני לחלוטין חולק על דברייך.

א.חשוב לי להבהיר  שאפשר גם לעשות מכינה ולשפר אם רוצים (ואני בכוונה לא אומר אוניברסיטה כי זו סוגיה בפני עצמה,יש מוסדות אקדמאים יראי שמיים.).

ב.גם מבחן הפסיכומטרי מתחשב בתחום זה ונותן הקלות וכמדומני גם מוסדות אקדמאים.

ג.אני לא חושב שיש לאנשים זכות לכעוס או ללעוג(לא דיברת על לעג אבל אני מוסיף),יש אנשים שמקבלים הקלות כי פורמלית הם צריכים לקבל למרות שבפועל הם אולי מתפקדים רגיל,ויש אנשים (ואני מאמין שזה הרוב) שמקבלים הקלות כי הם זקוקים לזה,ולא מדובר בגורם שהופך את העניין ללא הוגן.

"היייתי פעם ילד השדה..." 

זה כל פעם מזכיר לי את השיר הזה

שיבעים גם את קיבלת שיבעים בעל פה וזה בשבילך המאה שלך

אבל אל תתפשרי על השבעים הזה!! את מסוגלת להגיע למאה! בטוח!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות