אבל בד"כ זו ילדה שהולכת עם חצאיות 4\3 או ארוך..שרוול כנ"ל

כזאותי צנועה וחסודה שלא תתפרץ על כל אחד..לא תתחיל עם מישו

ולפעמים תנסה להתאדות מהשטח..אולי כזאת שמתנענעת בתפילות..

תכלס' מה שאמרתי זה חיצוני לחלוטין!!  כי בלב אני יודעת רק על עצמי.

מחשבות טהורות ולא סתמיות ..שאחריהן נגררים המעשים הטובים בעז"ה בהתאם..

רצון עמוק פנימי של טוב!! לכל אחד ולא משנה מה\מי\מו..וזה מוקרן החוצה גם.

קיצר סליחה על החפירות. גרמת לי לחתור היטב בלב ובראש. תודה!!

שממנו נגררים המעשים אז באמת בסופו של דבר ה"דוסית" שלנו תענה לחיצוניות שתיארת

(אולי רק ההתנדנדות בתפילה לא קשורה...)

אחת שמקייימת את התורה והמצוות באהבה ואמונה שלימה(קרדיט לחרות)
 

חוצמזה תגדירי מזה "טוב"..

שהיא בן אדם טוב,שהיא...דוסה שהיא מתכוונת בתפילות,הולכת עם חצאיות ארוכות וכו' וכו'

גם בהתנהגות לאו דווקא בלבוש..

כי נמאאס לי שמתייגים אנשים:

היא דוסית ,כלומר: חננה, פלצנית.. וכו'!!

(באמת מתייגים..)

וזה מעצבןן!!

אם אני אלך כך וכך אני ייראה גם בעיני החברה ככה!!?!!

הכל פה תלוי....יש כל מני אנשים בחברה שיסתכלו עלייך מכל מיני זוויות,

מה שכן-את צריכה להיות שלמה עם מה שאת עושה,זה גם מה שכתבנו קודם-

שמתוך הפנימיות הטובה והאמיתי-משתקפת החיצונית....

את מוזמנת באישי(=...

בינך לבין הקב"ה את יכולה לומר שאת עושה את הדבר הנכון - לכי על זה!!!

ואת לא יכולה לדעת מה זה יפעל בחברה שלך... כי בסופו של דבר, מעריכים אנשים כאלה!

א)שהיא אוכלת פיצה היא מברכת.

ב)היא לא אוכלת פיצה בלי כשרות מהדרין..

מלא פעמים שופטים דוסיות לפי חיצוניות...
אבל אצלי דוסיות זה מישהי שהיא בפנים דוסית..אוהבת ומאמינה בה'..חיצוניות מלא פעמים מפריע אבל עכשיו התרגלתי שיכולות להיות בנות שהם לא הכי לבושות לפי ההלכה אבל הם יותר דוסיות מבנות  אחרות שהם לבושות כמו אחת כזאת..

שמיים גם בחוץ זה מוקרן..אז היא לא חייבת ללכת עם חצאיות מטאטא וחולצות עד לאצבעות..אבל את רואה שבמשיכה ובכלליות היא מקפידה וזה חשוב לה. ברור שאני לפחות, לא צדיקה תמימה ויש לי מלא על מה לעבוד בצניעות בלבוש ובדיבור ,זה לא משנה זה רודף אותנו כל החיים.אבל בפרסקטיבה כוללת, הרצון לשם וגם הכל נגרר בהתאם בעז"ה

סלנג של דוסים.

ומה זה דוסים?

סלנג.

של מי?

סלנג של דוסים.

ומה זה דוסים?

סלנג...

כשאתם מנסים לנתח סלנג, אתם סתם טוחנים מים.

תנו לזה איזו הגדרה שאתם רוצים, זה לא משנה.

אל תנסו להיות סלנג. יש חלופה נורמלית יותר, היא

נקראת "ירא שמיים". וירא שמיים קל יותר להגדיר.

קל להגדיר את זה כי אפשר להבין מה רוצים.

יש הרבה בנות שנקראות דוסיות אבל מבפנים הן לא כאלה ויש גם בנות שלא כל כך נראות דוסיות והן ממש צדיקות מבפנים

אם אני אתלבש דוס זה מה שאני משדרת!!

א"א לומר שלא!!

את לא יכולה להתלבש פרוץ ולומר שאת דוסית בלב .. גם לא הכי פרוץ, סתם לא לפי גדרי ההלכה..

 התווכחנו על זה יום אחד כמה בנות, אז סתם עיניין אותי לדעת את דעתכם..

בס"ד

חוץ מזה שכמו שכתבתי-

יכול להיות שיש אחת שקשה לה עם צניעות והיא מקווה להשתפר אבל לוקח לה זמן

ויכול להיות אחת שעם צניעות אין לה בעיה אבל עם לשה"ר יש לה בעיה.

למה היא יותר דוסית מהשנייה??

אגב, לשה"ר שקול כנגד כל המצוות.

אז תעשי לי טובה, חיצוניות לא קובעת מי יותר דוסית..

היא כן מעידה על הבת שהבת הזאת שואפת לשם, וקצת יותר קל לה עם זה, 

זאת אומרת לבוש יכול לשקף שאני רוצה להיראות כמו שאני נראית מבחוץ

גם אם עכשיו אני לא נראית ככה בתוכו, לשם אני שואפת.

להיראות ככה גם מבתוכו.

בסופו של דבר חיצוניות משפיעה על פנימיות ופנימיות משפיעה על חיצוניות

אבל לא ברמה כזאת שאת יכולה לקבוע שאני יותר דתיה מחברות שלי.

ולרוב לא קשורה לשאיפות.

חרדיות  מבני ברק  =  לבוש צנוע מסוים 

דוסות מהתנחלות  = לבוש צנוע אחר

חפיפניקיות מגבעת שמואל = לבוש לא כל כך צנוע 

חילוניות מתל אביב = לבוש לא  צנוע

כל אחד לפי הקוד לבוש של החברה שהיא חיה. הרי ההלכה של הבת מג"בש היא 

אותה הלכה של החרדיה אז מה קרה? 

החברה היא אחרת.

בלי להתייחס לגבעת שמואל שזה מקום שאני לא מכיר ולכן לא אדבר עליו.

במקום מסויים גרים אנשים ששומרים על ההלכה ובמקום אחר במקום שפחות שומרים על ההלכה,אנשים באים לגור במקום מסויים גם לפי הרמה הרוחנית שלו.

אני לא כ"כ מבין את דבריך,בודאי שזה קשור לשאיפות גם לפי העניין שאנשים באים מלכתחילה לגור במקום מסויים(לפי השאיפות שלהם,שלעיתים שגויות אם השאיפות זה לחיות על הגדר),וגם משום שלחץ חברתי משפיע על השאיפות עצמן..

מכל מקום גם אם גרים במקום מסויים צריך לדעת שהלך הרוח של החברה זה לא תורה,את חיינו אנו חיים לפי התורה ולא לפי נורמות שמנוגדות לתורה.

הוא פשוט גר איפה שהוריו גרים.

לכן צורת הלבוש שלהם נובעת משיקול חברתי. וזה לרוב לא תלוי בהן.

זה כלל לא שיקול אלא השפעה חברתית.

וזה לא נכון לאמר שזה לא תלוי בהן,עד גיל מסויים אולי ניתן לאמר זאת,אחרי כן יש להן חופש בחירה וזה בהחלט תלוי בהן 

יש בנות שנראות דוסיות והן חצופות.

ויש בנות שלא נראות דוסיות שעושות המון לעם ישראל.

זה לא נכון, זה לא נכון, זה לא נכון.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...