דברים שמחוברים למציאות. דברים שיבואו לידי ביטוי בחיים שלנו.

לא לדבר יותר מדי על דברים אוויריים.

רצוי לפתוח דיונים ולהציב דילמות, לא רק להרצות. אפילו לא חייבים

להכווין אותן למסקנה מסוימת, אלא לתת להן להיקשר בדיון לנושא.

לא צריך אטרקציות כמו זמרים או רבנים מפורסמים. אפשר, אבל אל תצפו

שזה מה שיחזיק אותן.

כמו שהיא כתבה - הן לא הכי בעניין..

זה יכול להוות נקודת שיא או נקודת פתיחה, אבל העיקר זה התליך היומיומי איתן. מה קורה בשוטף.

הרב פנגר לא יבוא כל שבוע, נכון?

גם עם ישראל התרגש מהמעשה של אליהו בכרמל וחזר לעבוד עבודה זרה. הכי חשוב זה מה שעושים

איתם ביום רגיל ולעשת את זה עוצמתי. בקול דממה דקה. גם לא לנסות למשוך אותן באופן מלאכותי יותר

מדי (להביא זמר שישיר להם רק כי אנחנו רוצים שיבואו, זה בעיניי, מלאכותי קצת).

מאוד מאוד הפריע לי שההצעות בהודעה הראשונה לא שואפות ליצור משהו חדש, אלא להביא מוכן. שיר? בן סנוף.

שיעור? הרב פנגר. הצגה? תיאטרון פלייבק.

זה אפשר, זה טוב, זה מוסיף המון. אבל מה אתן הולכות לעשות? 

נראה שלא לגמרי ירדתי לסוף דעתך אבל אני אנסה קצת יותר להבהיר את הדברים..

המדרשה פועלת כבר קרוב לשנה ב"ה ברצף כמעט מלא

השיעורים מתקיימים פעם בשבוע במקום מסודר עם מרצים מתחלפים – שזה כל מיני אנשים טובים שבאים בהתנדבות.

תוכן השיעורים מגוון ולא קבוע אבל מכוון לבני נוער ועוסק בעיקר באמונה במוסר ובתיקון המידות ולפעמים קצת בחגים הקרובים או רעיון אקטואלי מפרשת השבוע (זה רק נשמע כבד אבל השיעורים לא כבדים בכלל והאווירה קלילה ונחמדה לגמרי!)

בד"כ גם כמעט אחרי כל שיעור יש מקום לשאלות (על תוכן השיעור וסתם בכללי) והרבה פעמים במהלך השיעורים מתפתחים דיונים רצינים.

סגנון הבנות שמגיעות: כאן מגיעים למוקש.. הבנות הם בעיקר החברות שלנו – הרוב מהכיתה ועוד קצת מהשכבה ועוד שלוש חמשושיות זה אותם בנות שמגיעות בד"כ אין פנים חדשות וזה קשה להחזיק את זה ככה. השאיפה שלנו היא שתמיד יהיו לפחות 10 בנות כי זה לא נעים להביא מישהו ל-4 בנות (וכבר היו פאדיחות מעולם..) אבל אנחנו לא תמיד מצליחות לעמוד בזה..

אנחנו גם הקמנו את הפרויקט הזה לא רק בשביל עצמנו "הדוסיות ממילא" אנחנו רוצות שזה יגיע לקהל רחב יותר שזקוק לזה כמו אוויר לנשימה.

המטרה של ה"אטרקציה" היא:

א. ליצור לנו שם רציני ולא סתם איזה רעיון מאולתר של שביעיסטיות משועממות שמביאות אנשים מהרחוב.

אני מרגישה שקצת מזלזלים בנו.  קצת אחרי יום השואה הצלחנו לארגן שיחה עם ניצול שואה עם סיפור מרתק ומיוחד עברנו בכיתות להודיע וכבר תוך כדי שאנחנו מודיעות להם על זה הבנו שאף אחת לא מתכוונות לבוא. תשאל אם מעניין את אותם בנות לשמוע ניצולי שואה? אני מאמינה שלפחות את 60% מהם זה מעניין כשמביאים ניצול שואה לאולפנה הקשב מלא יותר מכל ההרצאות האחרות - אז למה בסוף לא באה אף אחת? לאלוקים הפתרונים..

מה שרציתי להדגיש האירוע הזה לא בא "במקום" , השיעורים במדרשה ממשיכים להתקיים במדרשה באופן קבוע כבר כמעט שנה. השיעורים הם מגוונים עם אנשים מתחלפים שכולם באים בהתנדבות ולעניות דעתי רוב השיעורים ממש מעניינים- לי אישית הם תרמו המון הם מכוונים לגיל הזה של הנוער שבו אתה בונה את עצמך.. המטרה של הערב הזה "להרים קומה" ליצור יותר עניין למשוך אנשים לבוא –אלא שלא באו עד עכשיו בתקווה שהפעם הזאת שהם יבואו תגרום להם לבוא לעוד שיעור או שניים אח"כ מדי פעם

לא אני יצרתי את המציאות הזאת אבל היא מציאות קיימת בדור שלנו צריך למכור דברים באריזה יפה אחרת הסיכוי של זה להצליח קלוש.. במיוחד כשהמטרה שלך בסופו של דבר להגיע לאותם אנשים שחיים רק עפ"י העטיפה ולנסות קצת לגעת בהם ולשנות אותם...

לדוגמא:שבוע שעבר ישבנו עם ראש מחלקת התרבות התורנית בעיר והוא הראה לנו מודעה שהוא הכין להופעה של יונתן רזאל שבוע הבא. הוא אמר לנו הייתי מאוד רוצה לכתוב מופע מרגש לנשמה /מחזק/שיעור באמונה ולשים איזה משפט מתאים של הרב קוק – אבל זה לא מוכר ! זה לא יביא אנשים שלא מכירים את יונתן רזאל!  מטרת העל: לקדש שם ה' בעולם! המטרה היא שיבואו גם אנשים שלא מכירים את יונתן רזאל גם אנשים שהם לא דתיים יבואו וככה יטעמו בדרך משהו מיוחד שבאמת יכול לגעת בהם בנשמה ולהשפיע עליהם – בקיצור בעולם שלנו לפעמים צריך ל"מכור" דברים, לשים בעטיפה יפה כדי שזה ימשוך גם אחרים וזו המטרה העיקרית של הערב הזה וחוצמזה אני חושבת שאפילו אם יהיו כאלו שהערב הזה לא יגרום להם לבוא אח"כ לשיעורים במדרשה הם לפחות אולי יקבלו משהו אחד מהערב הזה שיהיה בעל תוכן יהודי ראוי – דבר שאין כ"כ הרבה בעיר אשקלון ואולי פעם הבאה כשהם יראו את הפרסומים הקבועים שלנו הם יחשבו פעמיים ויקפצו לנסות..

סליחה שחפרתי מקווה שהעניין הובן יותר..

אני אשמח לשמוע דעות אחרות ועצות נוספות =]

לפי דעתי כתבת שאת רוצה למשוך קצת בני נוער שלא הכי "דוסים"

אז נראה לי ששיחה עם רב או מישהו דתי לא תתאים...היא לא תמשוך..

מי שלא "דוס" לא ימשך לזה...נראה לי,...

תאטרון פלייבק זה אחד הדברים וזה בטח ממש ימשוך אותם לבוא...

הרב פנגר ונועה ירון דיין זה האנישם שילמדו במדרשה כל השנה?

זה האנשים שבדרך החיים שלהם מאמינה המדרשה?

אם לא- אז זו קצת צביעות..

המדרשה מקיימת שיעורים באופן קבוע כל שבוע עם מרצים מתחלפים שבאים בהתנדבות.

אנחנו רוצות לארגן ערב גדול שימשוך קהל , שזה אח"כ יגרום לו לבוא למדרשה..

אם אני מגדירה את עצמי בזרם הדתי לאומי אז יש בעיה לשמוע את הרב פנגר או את נועה ירון דיין? למה הם לא נקראים יהדות?

ניסנו לחשוב על מישהו ציוני כמו שצחקן הציע לא עלה לנו שום שם שימשוך קהל לכן גם באתי לפה לשמוע הצעות..

את החבר'ה הדת"לים מעניינים אביתר בנאי, יונתן רזאל, אודי דוידי (?!) ודומיהם.

ואני מדבר על הדוסים.. כי לממוצעים אפשר להביא חבר'ה כמו עידן עמדי וכולם יהיו מאושרים D:

בס"ד

גם אני אוהבת עידן עמדי...

גלית גלבוע- אם שמעת עליה.....

סיפור אישי מרתק!!!!!

על התמודדות עם מאורס שנהרג במלמחמת לבנון.......

מומלץ בחום!!!!!!

אם את רוצה פרטים בכיף באישי.....

שיהיה המשך יומושלם לכולנו!!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות