יש אצל חלק מהליטאים (בעיקר אצל מקורבי הרב אלישיב שיח') מגמה של ניסיון לניכוס הרב קוק. הם מנסים לגרור את הרב קוק לצד שלהם ובכך להותיר אותנו ללא אחד מגדולי ישראל כמורה דרך. כמובן, הם לוקחים רק אותו ולא את תלמידיו הגדולים (חוץ מהרב חרל"פ זצ"ל שיש ניסיון לנכס גם אותו בשל מקורבותו האידאולוגית לציבור החרדי היותר מתון).

כעת הם מפקיעים מתלמידי הרצי"ה זצ"ל את ההליכה בדרך הרב קוק. זה מתבטא בכך שעמותת "בית הרב" שבראשה עומד הרב פריד שיח', תלמיד של הרצי"ה, לא הולכת לדידם בדרך הרב ועל כן אין לה שום זכות להישאר היכן שהיא. היא רוצה להישאר בבית הרב? אין בעיה, שתשלם שכירות לוועד. כמובן שזה לא נכון.

ובסימן יז בתמוז ושלושת השבועות: במקום להתרכז במחלוקת, הכי טוב להתרכז במשותף ולהגביר אהבת חינם

הרב מורה הדרך שלנו בבתי המדרש, בחיים.

כל מבנה כזה הוא נחמד כאוצר סנטימנטלי, אבל מה זה משנה לנו למי הוא שייך?

אני לא חושב שצריך להתייחס לזה שמדובר ברב קוק. צריך למדוד את המקרה

בכלים הלכתיים יבשים. מי שזכה - זכה.

לענ"ד העניין הוא המונופול (כביכול) על הרב קוק ודרכו. מכיוון שהרב היה אדם מגוון ורחב בדעותיו (למרות קנאותו לדת ולמסורת) יהיה קל  מאוד לסלף את דברי הרב לטובת התפיסה החרדית.

המאבק על בית הרב הוא סימפתום למאבק עצמו.....

אני גם חושבת שבבית הרב לא מציגים נכון כמה דברים- אני מאמינה שכל אחד שנפגש עם דברים של הרב קוק לא ימצא את איך שמציגים את הרב בבית הרב כמאה אחוז איך שהוא תופס אותו...

מצטרפת לאושר..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....