שבוע טוב לכם
רציתי לשתף אתכם במשו טוב שקרה לי היום..
כבר הרבה זמן שאינני מבין מה משמעות "ספר של בינונים". כמובן, בתחילה חשבתי שכולנו "בינונים",, אך לאחר שהובהר לי חד-משמעית שכדי להגיע לתואר הנכסף צריך לעבוד קשה ושאנחנו בכלל לא מתקרבים אליו, שהרי הוא מדבר על נצחון תמידי בהתמודדות על היצר, נבוכתי ביותר..שהרי אם כך מה התועלת בכתיבת ספר שלא מתאים ולא נוגע בנו כלל? האם הוא "הילכתא למשיחא" ולא הדרכה פרטנית בשבילנו?
והיום, בחסד ה' עלי- זכיתי להבין!! |ולכן אני מתלהב כל כך..| זה קרה כשרצתי למנחה בבית הכנסת כדי לקרוא חת"ת, (את החת"ת שלי שכחתי ורק שם יש ספרי תניא). בדרך הרהרתי בספר אותו סגרתי קודם הריצה לתפילה, וחשבתי שלא שייך שאמשיך לקרוא בו. בואו נגיד שיש ספרים יותר צנועים ממנו.. אל הקודש ראוי לבוא מתוך נקיות, ועל מי אני עובד אם לא על עצמי כשאני עולה ויורד עולה ויורד בבחינת "אחטא ואשוב"?? ואז שאלתי את עצמי מדוע כשאני ניגש לגמרא או לתנ"ך או לכל ספר קודש אחר המחשבה הזו של ערבוב קודש וחול לא עולה בי? למה אז אינני חש את הסתירה בחיי?
והגעתי למסקנה (אחרי כמה חוויות דומות שקרו לי בעבר) שבספר התניא ישנה סגולה נפלאה- "ספר של בינונים". כי מי שניגש אל הספר הזה חייב להגיע מתוך טהרה פנימית וחיצונית והתגברות על היצר!! מי שקורא בו נעשה "בינוני" בן-רגע!
זהו..מקוה שצדקתי..שבוע טוב לכולכם ממש!!
