אני לא חייה בלי מוזיקה נראלי אני יבקש מאבא שלי שיתיר לי בערך 4\3 מהחיים שלי זה מוזיקה!!

אולם נראה שכל זה בשאר ימות השנה, אבל בימי ספירת העומר,

שמבואר בשלחן ערוך (סימן תצג סעיף א`) שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת, (כמבואר ביבמות סב), 

וכן בימי בין המצרים, שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש, ולכן כתב המגן אברהם (סימן תצג סק``א, וסימן תקנא סק``י)

שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה. וכן כתבו האחרונים שם.

לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה, וביותר יש להחמיר בימי בין המצרים, כמו שאסרו בהם חז``ל כמה ענינים של שמחה, כמו לענין ברכת שהחיינו על פרי חדש

שאין לברך בימי בין המצרים, אף על פי שבימי הספירה מותר לברך שהחיינו על פרי חדש, וכמו שכתבנו בשו``ת יחוה דעת חלק א` (סימן כד). ולכן בודאי שיש להחמיר גם כן שלא לשמוע בהם שירים המלווים עם כלי נגינה דרך הרדיו או רשם - קול.

וכן כתב הגאון רבי אהרן אפשטיין בשו``ת כפי אהרן (סימן נב), לאסור לשמוע שירים עם כלי שיר בימי הספירה ובימי בין המצרים. ע``ש. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין בשו``ת אגרות משה חלק א` (סימן קסו), שאפילו לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה

בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות. וכן כתב עוד באגרות משה כרך ה` (חלק אורח חיים סימן פז). והניף ידו שנית באגרות משה כרך ו` (חלק אורח חיים סימן כא אות ד`) שיש להחמיר בזה גם בימי בין המצרים, ושגם לקטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר, הואיל ואבלות דרבים היא.

ע``ש. וראה עוד בשו``ת מנחת יצחק חלק א` (סימן קיא). ע``ש.

ומכל מקום שירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותר, וכן מותר להשמיע נעימה בתפלה, וכמו שנאמר, עבדו את ה` בשמחה בואו לפניו ברננה. וכל שכן בשבת.

וכן יש להקל כשעוסק בתורה, ללמוד בנעימה, וכמו שאמרו במגילה (לב) כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וכו`.

ע``ש. ועיין להגאון רבי חיים פלאג`י בספר מועד לכל חי (סימן י` אות יט - כ), ובשדי חמד פאת השדה (מערכת בין המצרים אות י`). ע``ש.

ומכל מקום בשמחת מצוה מותר להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה אף בימים אלה, וכמו שכתב מרן החבי``ב בשיורי כנסת הגדולה (סימן תקנא, הגהות בית יוסף אות לג)

שמותר להביא מנגנים בכלי שיר ביום המילה, כיון שהיא שמחת מצוה. ואף על פי שהגאון יעב``ץ בסידורו אוסר להשמיע כלי שיר אף בסעודת מילה, והובא בספר יפה ללב חלק ב` (סימן תקס סק``ז), אין דבריו מוכרחים, וכבר פשט המנהג להקל בזה, כמבואר בדברי מרן החיד``א בשו``ת חיים שאל חלק א` (סימן כא).

וכן כתב בעקרי הד``ט (חלק יורה דעה סימן לו אות כג). וכן כתב הגאון רבי אברהם נסים אשכנזי בשו``ת מעשה אברהם (חלק יורה דעה סימן מח).

וכן הסכים הגאון רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בספר אות חיים ושלום (סימן רסה אות כט), והשיג על חומרת היעב``ץ בזה, ושכן המנהג להקל.

ומכל מקום אחינו האשכנזים אינם נוהגים להביא מנגנים ביום המילה, וכמו שכתב האליה רבה (סימן תקנא אות כו). ע``ש.

ונראה שהוא הדין לחתן בר מצוה ששלמו לו י``ג שנה בימים אלה, ונכנס לעול המצות, שמותר מן הדין לשמוח בשמחתו בשירה ובזמרה עם כלי נגינה.

והוא הדין גם לחתן וכלה, לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, שאינם נמנעים מנישואין אלא החל מיום ראש חודש אב והלאה, שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה

לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר, וכמו שכתב מהרי``ל (בהלכות עירובי חצרות).

וכן כתב הכנסת הגדולה באבן העזר (סימן סה אות א`). וכן מתבאר מדברי התוספות (גיטין ז), והסמ``ג (הלכות תשעה באב דף קכג ע``ב), ובהגהות מיימוני (פרק ה` מהלכות תעניות), ובהגהות מרדכי (ריש גיטין). וכן עיקר. וראה עוד בשו``ת זקן אהרן (סימן ריג), ובשו``ת פעולת צדיק (סימן קסו). ע``ש.

בסיכום: אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה דרך הרדיו ורשם - קול שירי קודש המלווים כלי נגינה, אבל בימי הספירה וכן בימי בין המצרים יש להימנע מלשומעם.

ומכל מקום בשמחת מצוה כגון מילה, או פדיון הבן, או סיום מסכתא, או בר מצוה, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהיא שמחת מצוה יש להקל בדבר.

ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותרת אף בימים אלה, ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה, או בשעה שעוסק בתורה, וכל שכן בשבתות שבתוך ימי הספירה או ימי בין המצרים, ואין להחמיר בזה כלל.
 

יש לי התר מהרב שמואל לשמוע גם בט' באב...

בס"ד

להתאבל על החורבן ולא לשמוע שירים. ואני יושדע שרוב הרבנים גם נותנים היתר שכזה

ע"פ הרב אליעזר מלמד)

(המסקנה-"נראה למעשה לפי הדעה המקילה, שיש לחלק את השירים לשלושה חלקים. האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.

מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון, והוא שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים לשדר שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש.
עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר שמחה. לכן גם שירים שמותר, אין לשמוע בקול רם.
עוד נראה, שאסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, מכל מקום הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח, עובדה שרגילים להתלבש לקראתו בחגיגיות. אולם כאשר מקיימים אירוע תרבותי, נראה שמותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים (עפ"י שבת קנא, א). "

בס"ד

אתה בחרת שלא לשמוע כל הכבוד לך.

יש כאלה שבחרו להקל ויש להם על מי לסמוך.

כמו שהאדמור ואלעד אמרו, הרב מלמד למשל מתיר, ואני יודעת שיש רבנים שאם תשלח אליהם שאלה הם יתירו לך..

אתה יכול להגיד שאם כבר שלושת השבועות אז לפחות תתאבלו ואל תנסו למצוא התרים,

את זה אקבל.

אבל אתה לא יכול להגיד שרוב הרבנים אומרים ככה או ככה כי יש גם רבנים גדולים שאומרים אחרת.

הרב מלמד שיח' מחלק את השירים לשלושה סוגים: שירים שמחים (שירי חתונה וכיו"ב), שירים רגילים (קלאסית וכיו"ב) ושירים עצובים על אבל ועל חורבן. הוא אומר ששירים שמחים אסור לשמוע בכלל בשלושת השבועות, אולם שירים רגילים מותר עד ר"ח אב. מר"ח אב מותר רק שירים עצובים על חורבן ואבל, והוא אף מציין שם שאבא שלו (הרב זלמן מלמד) אומר שיש ערך גדול בשמיעת שירים על החורבן בימים הללו.

(אמנם בשיעורים, אבל קיבלתי! ולא הייתי חולה) אז אני מאמינה לכל היתר.

אשכנזיה

אבל לא שמחים ולא חתונה וזה.

ככה נהגתי כל שנה וככה נוהגת גם השנה אלא אם אתם רוצים לרצוח אותי (אני דווקא בעד)

יותר שקטה לא של חתונות למשל..

הרב אליהו זצ"ל אוסר וגם הרב עובדיה....

יש היתר לשמוע בסעודת מצווה (ברית, פדיון 7 ברכות וכד'ו)

יש כאלו שמתירים.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות