יש על זה שרשור בפורום של בנ"ע -http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t442015#5189798

אבל אני באמת באמת לא מבינה למה כולם כ"כ חוששים מסיירים?

למה השאלות האלו לא עלו כשהייתם לקראת מעפילים, הרא"ה..?! זה בדיוק כמו כל מחנה אחר...

רק הרבה יותר ארוך, והרבה יותר מעמיק בזכות הגיל

תצאו!!! חבל על כל הזמן הזה והאנרגיות שאתם מוציאים על השאלות והחששות האלו!!

ב"הצלוחס' לכולם

וכל השאר...זה המחנה\מסע\טיול (חוצמנטיעות)הראשון שלי בבנ"ע..ואני גם חוששת בגלל הבנים,למרות שאני מאמינה שבעזהי"ת אני לא אכשל,אבל אני מפחדת להיתקע לבד

והרא"ה זה מחנה שאין בו כמעט זמן לעשות שטויות- זה מחנה 'בראבק' כמו שקראו לזה אצלנו, שאתה מגיע לחניון לילה, אוכל וישן.

מה שלא באמת קורה במחנה סיירים כי יש ה-מ-ו-ן זמן פנוי [גם כי נמרחים עם היציאה למסלולים וגם כי יש שבת באמצע] ואנחנו בדיוק בגיל של בנים-בנות ככה שיש המון בעיתיות עם זה.

אם אתם שבט באמת מוגבש שלא ילך ויתפרפר, אז לפי דעתי המחנה הזה יגבש אותכם ממש! [אבל יש שבטים, שחלק הולכים להיות עם בנים-בנות, ואז מי שלא רוצה ללכת נשאר לבד וזה מבאס קצת.. =\\ ]

ובנוסף לזה, יש את העניין של הכסף- שזה המחנה הכי יקר ויש חבר'ה שגם יצאו הקיץ למש"צים, ככה שזה יוצא ביחד באיזור ה1500 ש"ח וזה מלאמלא כסף.

השאלה הגדולה היא אם החוויה מספיק עוצמתית ובאמת שווה את הכסף ובעיות הצניעות [אצל כל אחד זה ברמות שונות- זה  תלוי שבט ותלוי בנאדם]

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....