נגיד לאחי היה בכיתה ב' כי הוא היה צריך לסוע באוטובוס לבי"ס...

ועכשיו אחותי בכיתה ח' ועדיין אין לה כי היא לא צריכה....

ברמת העיקרון מיצידי שלא יהיה לי פלאפון...סתם עצבים!!

אבל כל האחים שמעלי יצאו לישיבה ולא היה להם פלאפון!

והם לא מתו!

אחד קנו לו רק בתחילת אמצע שישית והוא לומד בירושלים..

ופסדר מסתדרים איכשהוא... זה לא סוף העולם!

ועוד אח בכלל לא רצה כי זה יפריע לו ממש צדיק  אבל ההורים שלי בכל זאת קנו לו

יש ח'ברה שצריכים פלאפון כבר מגיל יותר קטן, ויש כאלו שרק מגיל תיכון...

אבל בגיל תיכון זה נראלי ממש חשוב...

כאילו, יש לי חברים בלי פלאפון, אבל, זה ממש מציק...

הוא היה מדבר מטלפון ציבורי! כמו פעםרק בלי האסימונים

הם גרים קרוב לישיבה, לכן אין להם פלאפון... אבל, אי אפשר למצוא אותם אף פעם...

אבל אם הוא הרבה מחוץ לבית כדאי שיהיה לו מכשיר שתהיה דרך לתקשר איתו והוא איתנו...

אבל אני משערת שבערך לכולכם היה מוקדם..!!...
ורציתם פלאפון *מוקדם*...

סוף כיתה ט'. 

כיתה י'-י''א זה זמן סביר לקבל פלאפון. תלוי באחריות של הילד ועד כמה 

הוא יסחף אחרי האופציות שהמכשיר מעניק לו.

צורך לפני...ולמדתי בתיכון קרוב לבית בערך..היה לי כיף בלי,ועוד הייתי מדריכת חוץ והמדשי"ת שלי לא למדה איתי באולפנא! למדנו להיות מתוכננות וזה היה מעולה ב"ה

לפי דעתי זה שיגעון!

אני קיבלתי רק בסוף ז'...

וככה זה צריך להיות לפי דעתי..

בבית ספר של אח שלי יש ילדים בכיתה א' ויש להם פלאפון!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....