הכל היה נחמד עד ש...אנונימי (פותח)

הוא הגיע עם חולצה בתוך המכנסיים!!!

עם מכנסיים כחולות כהות או שחורות!!!

ועם נעליים אלגנטיות שחורות!!!

בעעעעע...

 

למה?!

למה הוא לא יכל להתלבש רגיל*, פשוט, זורם?!?!

 

 

אני יודעת שיש אומרים שזה יותר מכובד לשבת, אבל אני כ"כ לא אוהבת את המראה הזה!! מעורר אצלי ריחוק!!

 

 

באמת לא רוצה לסיים קשר בגלל דבר כזה "חיצוני",

אבל זה מטריד אותי ומשפיע על המצב רוח, לא נוח לי להיות לצידו בהופעה כזאת,

וגם אם בפועל זה ניתן לשינוי- אני לא רוצה לשנות אף אחד! וגם לא לחכות עד שהוא ישתנה!

 

אוף

 

 

 

* חולצה לבנה מחוץ למכנסיים, מכנסיים בז'

 

 

(אני לא חדשה פה)

אני יכול להגיד לך שרוב החבר'ה לא הולכים ככהנפשי תערוג

ביום יום

אלא מתלבשים מכובד יותר לפגישות

 

ולכן את לא תשני אותו

פשוט תסבירי לו שאת חושבת שבגדים אחרים יהיו לו יותר יפים.

לא פשוט העניין..טל ים

אבל זה חיצוני..

 

נסי להתייחס לחלק הפנימי של אותו בחור..

 

זה מסובך-אי אפשר לנתק חיצוניות מפנימיות! הכל כלול!אנונימי (פותח)
ככה הוא מתלבש בשבתות אנונימי (פותח)

בינתיים הפגישות היו רק במוצ"ש.

אז אין לי מושג מה קורה איתו בסתם יום של חול.

 

אבל אפילו אם זאת ההופעה שלו רק בשבת- זה מבאס אותי ופוגם בחשק..

איך צפית שהוא ילך בשבת?נפשי תערוג

עם חולצת טריקו ודגמ"ח קצר?

 

איך את מצפה שבעלך ילך בשבתות

כל הביינישים הולכים עם חולצה לבנה מכופתרת בשבת

 

 

ברור עם חולצה מכופתרת!!!אנונימי (פותח)

אבל מי אמר שהיא צריכה להיכנס פנימה???

ומי אמר שהמכנס צריך להיות אלגנטי בצבע כהה כדי לזכות בעונג שבת אמיתי???

ומי אמר שחובה לנעול נעליים שחורות אלגנטיות שהחלק הקדמי הוא שפיצי כדי לקבל שבת בשמחה??

 

אני מכירה הרבה ביינישים, גם מהמשפחה וגם מהפגישות,

ואני מכירה הופעה אחרת- יותר פשוטה, זורמת, הופעה רגילה.

 

(מה שרגיל אצלי לא רגיל אצל אחרים-

אז אנסה להגדיר למרות שלא כ"כ אוהבת, אני מתכוונת להופעה יותר מתנחלת, ארצישראלית, גבעונית...)

וואו את נסערת!יעלת_חן

אני ממש מבינה אותך... הסגנון לבוש משדר משהו מסויים ואם את לא רגילה לזה, זה יכול קצת להפריע, אפילו באופן לא מודע.....אולי זה גם אסוציאטיבית מזכיר לך כל מיני דמויות שלא היית רוצה שיהיו קשורות לדמות של בעלך...

 

שה' ישמח אותך ויתקן אותך בעצות טובות! ואם יש פה משהו באמת אמיתי, הלוואי שתצליחי להתגבר על הקטע הזה....

לא יודעת אם נסערת זאת המילה המתאימה פה..אנונימי (פותח)

יותר- אובדת עצות.

מעולם לא חשבתי שאסיים קשר בגלל דבר חיצוני שולי שניתן לשינוי.

והנה זה תופס אותי כל כך חזק ולא נותן לי להתקדם.

מנוכר לי לסיים בגלל זה קשר ועוד יותר מנוכר לי להיות לצד הופעה כזאת.

 

כן, זה מזכיר לי דמויות, וכן אני לא רוצה שככה בעלי ייראה...

 

אבל אולי ה' מארגן לי שינוי בתוכניות ולא סתם זימן לי פתאום בחור כזה?!

לו רק הייתי יודעת את התשובה..

 

טרילילי

ואי אחותי את נסחפת.. ואולי זה פשוט נראה לי בגלל הסימני קריאה

 

א. נראה לי שכל הבלאגן שלך זה- "איך יכול להיות שהופעה חיצונית מטרידה אותי??!!"

אז הגיע הזמן להפנים- זה קורה לטובים ביותר.

ב. אפשר לעשות שני דברים- 1. לנסות לעבוד על זה ולשחרר קצת.

                                     2. אחרי ש1. לא מצליח לקלוט שזה דבר שמשמעותי עבורי/מחליץ אותי/---

ולא משנה איפה תהיי, אם בדקת באמת עם עצמך- את בסדר.

 

בהצלחה בובה

אל לחץ.

ולא בכוח

למה צריך את כל זה?נפשי תערוג

בדרך כלל מתוך חינוך

שאתה רואה את אבא (הר"מ או כל דמות מוערכת) הולך עם החולצה בפנים,

אתה מתרגל לעניין שהופעה מכובדת היא עם חולצה בפנים.

 

כנ"ל לגבי המכנס, והנעלים האלגנטיות.

 

גם אני מכיר כמה סוגי הופעות

יש לי חברים שהולכים עם חליפה (גוואלעד, רחמנא ליצלן) בשבתות

ויש לי חברים שהולכים עם חולצות לא מכופתרות ושורש (גם זה גוואלעד )

 

הכל תלוי חינוך והרגל.

את מוזמנת לדבר איתו על העניין.

 

 

 

זאת הבעיה! שלא נראלי שייך לפתוח את זה בתחילת קשר..אנונימי (פותח)

מרגיש לי קצת לא מתאים ונוח לפתוח את הנושא כשנמצאים בתחילת קשר..

צריך בסיס טוב כדי לתת ביקורת בונה, כדי להרגיש ממש פתוחים אחד עם השניה.

 

ואני ממש לא רוצה לחכות עד שיהיה בסיס טוב ולמרוח את הזמן בחוסר חשק וחסימה-

רק בשביל לעלות את זה בהמשך ולראות אם בכלל ניתן לשינוי.

כשבפנים קשה לי להתחבר למה שהוא בוחר לשדר..

 

אוחח.. איזה דילמה..

אל תרגישי יוצאת דופןנפשי תערוג

העניין שזה מפריע לך הוא לגיטימי לגמרי.

לא קל להתחבר למישהו שמשדר משהו שאנחנו מחפשים בדיוק הפוך...

 

לדעתי, אין בהופעה נ"ל משהו כ"כ שלילי

אבל מקריאת הודעותייך אני מבין שהדבר מפריע לך ואף צורם.

 

 

לא כדאי להמשיך קשר שלא ניתן להתחבר לבחור בשלמות

אך גם לא כדאי להפסיק קשר על משהו כזה, בידיעה שאולי הדבר ניתן לשינוי בקלות

 

ולכן, אני ממליץ לך לדבר איתו על העניין עוד עכשיו (למרות שזה עוד ההתחלה)

יכול להיות שזה דבר שנתון לשינוי, ואז הרווחת בחור נפלא (שמוכן גם לעשות למענך)

יכול להיות שהדבר לא נתון לשינוי, אך תוך כדי השיחה תביני שהדבר לא מפריע לך עד כדי כך.

ויכול להיות שהדבר לא נתון לשינוי, והעניין יהיה לך עקרוני עד מאוד, ותאלצו להפסיק את הקשר, אך לפחות ימנעו לך ספקות עתדיות.

 

שיהיה לך הרבה בהצלחה!

בחירות עם הרבה ס"ד

 

 

 

אשמח, אם לא קשה ומפריע, לשמוע מדוע הדבר הזה כל כך צורם לך.

(כמובן אם זה מרגיש לך נעים לפתוח את זה,

אם יהיה לך יותר נוח שלא לפתוח את זה בפומבי,

את יכולה לשלוח לי את זה במסר)

מבינה אותך לגמרי!!!כאילו אתה גבראז תתלבש בהתאם!!!!טלי4
וזאת הבעיה שלי עם לבקש תמונהיעל מהדרום

ואז להחליט אם אתה רוצה להפגש עם הבנאדם או לא.

מראה חיצוני לפעמים מטעה, וחבל..

 

אולי הוא מתלבש ככה רק בשבת? וזה פשוט היה נראה לו יותר מכובד לבוא ככה לדייט?!

אם זה הדבר היחיד שמפריע, אז חבל לפסול בגללו.

 

 

אפשר פשוט לשאולמקשיב_בסבלנות

אתה תמיד הולך ככה?

זה כי ככה התרגלת?

איך תרגיש נגיד ללמוד זה וזה וזה?

עד כמה זה עקרוני לך?

 

וכו'

 

אצלי סגנון הלבוש השתנה מקצה לקצה כתוצאה מהעבודה של הגרושה. היא לימדה אותי להתלבש לטעמה וקיבלתי את זה. לא היה לי כזה עקרוני.

 

פשוט לדבר, לשאול, לבקש ואז להחליט.

אבל בטח זה שינוי שנעשה במהלך הנישואין..אנונימי (פותח)

היא כנראה הייתה מוכנה לקבל אותך כמו שאתה, ולכן בעצם התחתנתם, למרות הכל.

ואח"כ היא פעלה עם השינויים..

 

 

אבל אני נמצאת הרבה הרבה לפני זה -

אנחנו בתחילת קשר.

מראש לא נוח לי עם המראה הזה.

כמובן יש עוד מה לברר ולבדוק,

אבל ההופעה הזאת יוצרת אצלי כל מיני דברים שמעדיפה לא לפרט בפומביות,

מחשש כבוד החברים פה שמתלבשים ככה.

וזה פשוט חוסם והלב לא מוכן להיפתח..

 

השאלה היא אם הלבוש הזה מעיד על השתייכות לחברהיעל מהדרום

מסויימת? או שהבחור פשוט אוהב לבוש אלגנטי??

אם זה משו חיצוני נטו- אז לא נראה לי שזה אמור להפריע לחיים טובים ומאושרים..

למרות שאני מבינה את הרצון שהבנאדם יתלבש כמו שתמיד חלמתי..מלאך

 

ואני אישית, לא בטוחה שהייתי ממשיכה קשר עם מישהו שיגיד לי איך להתלבש. אתם יודעים, זה עניין של טעם..

 

 

אולי תפגשו באמצע השבוע, וככה תוכלי לראות מה הסגנון שלו ביומיום?..

וגם אם הם יקבעו פגישה באמצע השבוענפשי תערוג

זה לא אומר שהוא יגיע לפגישה כמו שהוא הולך ביום-יום.

כולנו מגיעים לפגישות טיפה יותר טוב ממה שאנחנו ביום-יום.

 

יש כאלה שנוהגים לבוא לפגישה עם חולצה מכופתרת

למרות שביום-יום הם ממש לא הולכים ככה.

 

הצעתי שידברו על זה, לא בשביל שהיא תכתיב לו איך להתלבש,

אלא כדי שכבר עכשיו יראו אם יש בכלל על מה לדבר

הקשר נבחן, בין השאר, בנקודות מחלוקת, ואיך מגשרים עליהן.

 

ואם ממש קשה לה לדבר איתו על זה,

היא יכולה לבקש ממנו מס' של חבר (די דומה לבירורים לפני הפגישה) 

ולהתעניין איך הוא מתלבש ביום-יום.

זה לא שיש לי בעיה מהותית עם חולצות מכופתרות..אנונימי (פותח)

השאלה איזה חולצה מכופתרת ואיך היא יושבת על הבנ"א???

 

יש כאלה שזה מונח סבבה, וזה כמובן בחוץ וזה לא דומה לחולצות של החברה בני 60+ אלא משהו יותר צעיר..

 

ויש כאלה שזה עושה אותם כ"כ רשמיים, כ"כ חנונים, כ"כ "זקנים וכבדים",

שאני פשוט לא יכולה למצוא את עצמי לידו 

 

אתה צודק לגבי הצעתך,

אבל בשלב זה קשה לי לדבר איתו על זה,

וגם לא מעיזה לשאול חבר שאלה כזאת..

 

 

גם אני לא הייתי רוצה לשמוע בתחילת קשר הערות מבחוראנונימי (פותח)

על הלבוש שלי.

 

בהמשך הייתי מקבלת את זה יותר בהבנה ולוקחת למקום בונה.

אבל בהתחלה? זה מרגיש לי כ"כ לא צנוע וגם מבאס שהוא לא שמח בי כפי שאני..

 

אין לנו אפשרות להיפגש באמצע שבוע, לפחות לא ב-5 חודשים הקרובים.

יש לי רק שאלה אחת:האדם היושב

את על סמים? 

 

הבחור הולך עם חולצה בתוך המכנסיים בשבת. זו סיבה לסיים קשר? את מבינה עד כמה זה מגוחך? 

 

מצטער על השיפוטיות, אבל זה אחד השירשורים ההזויים ביותר שאני זוכר שמישהו אי פעם פתח. 

לי יש עוד שאלה:קיש חצילים

אם כן, אז על איזה

מסקרנות - הוא ספרדי?מישהו10
מתוקה אני מבינה אותךמעריצה של אבא

גם אני יצאתי פעם עם בחור שלבש ככה...וזה ממש לא הסגנון שאני אוהבת.מסודר מדי חולצה בתוך המכנסים וכו'..אבל לא שללתי בגלל זה למרות שזה הפריע לי.כי אם נשלול כל פעם על דברים חיצוניים וקטנים זאת תהיה בעיה אז פשוט לתת לזה צ'אנס ואולי זה יהיה ניתן לשינוי.

הוא לא..אנונימי (פותח)
סליחה...ד.

אבל אני חושב שיש בזה צד של "קטנות" אמיתית.. עם ההבנה לכך שאכן, סובייקטיבית לגמרי, לעיתים לבוש מסוים מעורר רתיעה כלשהי אצל מישהו.

 

אני קראתי בכותרת: "עד ש..", אז חשבתי, מי יודע מה ההמשך...

 

ו.. "חולצה בפנים, מכנסיים כהות, ונעליים אלגנטיות"... בשבת.

 

ובהמשך הפירוט מה "צריך להיות": "חולצה לבנה מחוץ למכנסיים, מכנסיים בז' "...

 

בחור לא הולך לפי מה שבדמיון של הבחורה.

 

אם זה משהו שנובע מתוך אופי שונה משמעותית, אז כמו כל דבר שמעיד על שונות פנימית, ואז העיקר זו השונות הזאת.

אבל אם "הכל בסדר" - אז זה הענין?

 

יתכן - ומסתבר - שאצלו כך היא תחושת כבוד השבת: חולצה בפנים, מכנסיים כהות.. יש הרבה כאלה.

 

אבל אני מסכים, לענ"ד, עם שני דברים: האחד - שאת לא הולכת לשנות אותו. בוודאי לא באופן שדבר כזה הוא "תנאי" להמשך (גם אם מותר לך לצפות בסתר הלב, שאם תתחתני עם מישהו, תהיה לך השפעה מסויימת על סיגנון לבושו כל זמן שאינו ממש נגד עקרונותיו/אופיו).

 

ודבר שני: שאם דבר כזה הוא משמעותי לך עד כדי אי יכולת להרגיש איתו טוב - אז הבחור לא צריך לסבול מזה,שהרי הוא בסדר גמור. אלא אם כן תשני לגמרי מבט בתוכך.

 

 

 

 

 

ציפיתי שתבואנה גם תגובות כאלה..אנונימי (פותח)

הקדמתי ואמרתי שכמעט אף פעם לא סיימתי קשר בגלל סיבה חיצונית.

החיצוניות זה לא כ"כ עניין שמלווה אותי ביומיום בצורה חזקה.

ולכן בעצם נוצר אצלי המצב המורכב, שמעמיד אותי בפלונטר, בקונפליקט..

 

ברור שלא על זה בונים קשר ולא על זה מקימים בית, וברור שזה לא מה שצריך לצעוד בראש,

אבל אם המראה שלו משדר אווירה שאני לא מתחברת אליה, כי אני חיה אווירה אחרת, רצונות ודמיונות אחרים-

זה בכלל לא "קטנות", ונכון שזה לא "סוף העולם" אבל ברור שזה משפיע על מציאת החן!!!

 

לא אמרתי ש"הכל בסדר", אמרתי שהכל היה נחמד.

אם אחליט להמשיך- בהחלט יש לנו עוד הרבה מה לבדוק, לברר, לחשוב ולהתבונן- כדי להגיע למצב ש"הכל בסדר"..

 

לגבי השוני- עצוב לי להכניס את עצמי למציאות כזאת של פשרה ושל תקווה שהוא ישתנה,

בזמן שמסביב יש שפע ביינישים שלא מתלבשים ככה, ואני כל החיים רק אצטרך להעלים עין על איך שהוא נראה..

 

לגבי העניין השני שכתבת- אם זה כ"כ הכניס אותי לסרטים ומפריע לי, אז כנראה שזה באמת משמעותי,

כי זה לא החולצה בפנים או דווקא החגורה - אלא זה ההופעה הכללית ביחד ומה שהיא משדרת עבורי ..

אמרתי שהוא לא בסדר גמור?!?! שיש לו איזושהיא מגבלה?!

ממש לא! רק רציתי לשתף בתסבוך אליו נקלעתי ולשמוע מחשבות נבונות של אנשים פה..

 

דומני,ד.

שקצת "הגזמת" באיך שהבנת את התגובה...

 

הרי ביקשת לשמוע דעה - לא רק "הסכמה"..

 

אז הסברתי:

 

א. אם רק זה הענין בפני עצמו - זה באמת "קטנוּת". והדגשתי שאכן לעיתים, גם קטנוּת חוסמת מישהו. מה לעשות. אבל זה לא משנה את המשמעות האובייקטיבית  של הענין. לפעמים ניתן מתוך הערה כזו "להתנער" ולשנות מבט - ולפעמים לא..

 

ב.אכן אמרתי: אם זה דבר שמבטא "מנטליות", אופי, שלא מתאים לך - אז זה ענין אחר. ובמקרה כזה, לא בגלל הביטוי - אלא בגלל מה שהוא מדגיש, שבעייתי לגבייך סובייקטיבית. אבל חשוב לראות אם אכן זה מבטא משהו אחר, או שהכל "דמיונות", איך אמור להיראות בחור.

 

ג. אכן, הדגשתי - אני חושב שאם זה כ"כ משמעותי לך, אפילו אם זה רק חיצוני, שתצטרכי "להעלים עין" תמיד כדי שימצא חן בעינייך - אז הוא לא צריך לסבול מזה.

 

ד. "בזמן שמסביב יש שפע ביינישים שלא מתלבשים ככה". אני חוזר ואומר, שאם ההכרעה לגבי הבייניש זו הנקודה הזו, באמת זה מצער לדעתי. אע"פ שכמו שאמרתי, אם אכן זה כך - אז זו העובדה. מה נעשה?.. הרי הוא לא צריך לשלם על כך במחיר של יחס לא כ"כ אוהד.

 

ה. "הענין השני שכתבתי" כנראה לא הובן כמו שהתכוונתי..  לא חשבתי שאמרת ש"הוא לא בסדר גמור"... להיפך: אני בטוח שאיתו אין שום בעיה. רק אמרתי, שאם לבחורה, מאיזו סיבה שהיא - תהא אפילו דמיונית לגמרי - משהו מאד משמעותי עד כדי כך שממש מפריע לה, אז כנ"ל, אי אפשר שהבחור יצטרך לשלם על כך..

 

הקיצור: המחשבה שלי בענין, מתוך המחשבות שרצית לשמוע, היא - שהענין החיצוני הזה בפני עצמו זה שום-דבר מצד האמת. שאם זה ביטוי של מנטליות - אז זה ענין של חשבון שלך על ההתאמה; ושגם אם זה רק בגלל החיצוניות, ואפילו אם זה שטות גמורה, אז את צריכה לבדוק אם אפשר שזה לא יפריע לך - כי לא הבחור צריך "לסבול" מזה. זה הכל.

איזה מזל...הרש

שזו שאני יוצא איתה לא ראתה אותי בשבת, עם חולצת 'עוף וויט', וכתמי מטבוחה על כל טפח לבן...

 

 

אין עליך הרש..אנונימי (פותח)

10 קבין של הומור ירדו לעולם-8.5 נטל הרש..

זה עוד בסדר-מה עם שורש?!אנונימי (פותח)

מה תגידי על סנדלי שורש?!

מבחינתי בלתי מקובל בעליל!!

ועוד עם חולצה מכופתרת...ממש לא שייך...חחחח

צריך להוציא את הסנדלי שורש מהלקסיקון גם לבנים וגם לבנות לא?!

לאאאאג'נדס

כי על טעם ועל ריח אין מה להתווכח!

 

לא ששורש זה הדבר המקסים ביותר בעיניי, אבל מה אכפת לך שיש אנשים שחיים באושר (באמת באושר!!) עם הסנדלים האלו? אגב, גם האשה שלהם חיה בסיפוק רב....

 

חחחאנונימי (פותח)

חח יש מצב..באמת א"א להתווכח על זה....בכל אופן לבנות זה כ"כ לא נשי...

אוי לא...itay0432

אני והשורש (החדשות והיפות) ממש חברים...

אבדה תיקווה...צוחק

חחח-בעד חוק נגד שורש!אנונימי (פותח)

אז נחוקק בחוק איסור לבישת שורש ברבים ובטח שלא בדייטים!!!

למישהו יש בעיות עםשורש וגרביים
סורי לא התכוונתי לפגוע אישית..אנונימי (פותח)


ולחתונה של אחים זה בסדר?!יעל מהדרום

אני השקעתי בסנדלי שורש יקרות...יאמי

מי משקיע בשורש לחתונה?הקולה טובה

(הרי בכ"מ רוקדים יחפים חושף שיניים)

 

 

ולנושא השרשור- רק אנקדוטה קצרה, יש לי חברה, שתמיד יצאה נגד שורש וגרביים. (או כל סנדל אחר בתוספת גרב) לא יפה, מוזנח וכו'. 

בסוף לא רק שהיא התחתנה עם אחד כזה- הוא שכנע אותה לשים גרביים גם...

 

כשבוחרים בן-זוג, אי אפשר למצוא באמת את מי שדמיינו כל השנים. צריך למצוא מישהו שהיתרונות שלו שווים את מחיר החסרונות שלו.

דווקא עם סנדלי שורש אין לי בעיה.. אפילו מעדיפה אנונימי (פותח)

אולי זה יעזור להבין את הפער המשמעותי בין ההופעה אליה אני מתחברת ואוהבת לבין ההופעה של הבחור הנ"ל..

רוצה להגיד לך משהו....!!אהבה אחישנה
לא מגיבה ככה בדרך כלל....
אבל...
עם כל ההבנה וההזדהות
(ואני מוכנה לספר לך שגם לי היו מקרים מאוד דומים שמאוד מאוד הפריע וחסם אותי לבוש חיצוני שלא בסגנון שלי...)
אני מוכרחה לומר
ש...
אם בגלל זה הלב נחסם כנראה שהמזון שמזין ומפעיל את הלב שלך הוא חיצוני.
אנחנו נוטים לרצות מישהו מכל מיני סיבות...
לפעמים אלו סיבות 'מבחוץ'- המראה החיצוני, הסגנון, הקול,השדר שמשדר ,הדיבור הסמכותי, הסגנון של עבודת ה' שדומה לשלי, המשפחה שלו, מה שהוא לומד/עובד...
--- זה הכל חלק. ויש להכל מקום.
אבל
אם על זה עומד הכל.....
זה לא יחזיק מעמד...
במקרה שלך זה החולצה בתוך המכנסיים
במקרה אחר זה יהיה הכיפה שיחליף פתאם
או הישיבה שיעבור אליה- והיא לא בסגנון שרצית...
אם בגלל זה מתמוסס הכל כנראה שאין פה משהו אמיתי.
לאו דוקא כי 'זה לא זה'... אלא כי את לא מכוונת את עצמך לרצות אותו מתוך מקום מהותי ופנימי.
תעשי תרגיל דמיון מודרך קטן-
תדמייני אותו לבוש בדיוק כמו שאת רוצה
ותתבונני עכשיו
במי שהוא
באישיות שלו, בתכונות שלו...
במה שהוא יכל לתת לך
באיך את לידו...
ברצונות שלו...
ותראי עם יש נק' שנפגשות ומעוררות בך רצון...
אם לא- אז ברור שהשאלה של החולצה במכנסיים לא רלוונטית, כי זה רק סממן לחסימה יותר פנימית...
ואם כן יש- אז ברור שהשאלה של החולצה במכנסיים לא רלוונטית, כי מה זה כבר משנה...?זה ישתנה, או אצלך שכבר תתרגלי. או אצלו שישנה עבורך.
ואם את עוד לא מספיק יודעת לענות כן/ לא...אז-
קצת סבלנות!
אל תתקעי בנק' בזאת ותנפחי אותה יותר ממה שהיא
תעבדי על עצמך לבוא פתוחה לפגוש אותו..מבפנים...
אל תחשבי על זה כל הזמן.
זה אפשרי אם עובדים נכון- אם באים בעין טובה ופותחים מקומות יותר פנימיים שיציפו את העולמות הפנימיים שלכם החוצה.
ושוב...
היו לי מקרים בדיוק כאלו...מבינה אותך
אבל חושבת שאפשר לעבוד.
מבינה מאד אך לדעתי צריך להתעלם בשלב הזהאד

כשיצאתי עם בעלי הוא הגיע עם שורש וגרביים וחולצה מכופתרת ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...

הפריע לי מאד...

אך לאחר שהקשר התקדם, הסתבר שהוא הגיע כך רק כי אחותו אמרה לו שהוא חייב ללכת כך אחרת כל בחורה נורמלית תזרוק אותו....

אז חשוב לזכור שזוהי רק הופעה חיצונית שכדאי להתעלם ממנה למרות הקושי ולנסות לבחון את המקום האמיתי.

אם באמת תתאימו ותתקדמו בקשר- או שכבר לא יפריע לך, או שהוא מרצונו ישמח לשנות את הופעתו כך נראה לי...)

(חברה שלי לבשה שורש בתור נעלי כלה)רוני בלילה
מגניב... יותר נוח מכל נעלי העקב למיניהן!!יעל מהדרום
^^^^מומלץ לקרוא את התגובה של "אהבה אחישנה"!ניל"ס

שאלה לפותחת השרשור:

מה את חושבת שזה משדר, הלבוש המסוים שלו בשבתות(חשוב להדגיש- שבתות!)

מה את חושבת שלבוש אחר משדר?

 

הבעיה עם בנים (נא לא להיעלב. תכל'ס, גם אני נכללת בזה לפעמים...) היא שהם לא מייחסים כ-ל--כ-ך הרבה מחשבה למה עומד מאחורי מילים/מעשים/לבוש וכד'. הם עושים מה שנראה להם נכון. לעומת זאת בנות, מתחילת לפרש כל דבר למיליון ושניים פירושים, שלא בהכרח תואמים את כוונת המשורר (וגם בזה אני "חוטאת" לא מעט...).

 

אז קודם כל, תחשבי מה את חושבת שזה משדר.

דבר שני- להבין שזה לא בהכרח תואם את מה שהוא חשב.

ודבר שלישי (קצת פחות קשור)- אני יכולה לספר לך שבעלי הולך ככה בשבתות(ומאז החתונה- גם בחליפה בחורף, ואפילו לא עם חולצה לבנה, כמו בחתונה עצמה....), וביומיום עם דגמ"ח וחולצת-טי. ואני לא יודעת מה את חושבת שזה משדר(אמרת משהו על אווירה?....), אבל אני יודעת שבשבילו זה פשוט כבוד לשבת, אז על זה לשבור קשר שכזה?

מאוווווד מבינה אותךאישה קטנהאחרונה
אם זה מתחבר לך עם האופי שלו,בחור לא זורם,חנון משהו,למה את עדיין איתו??
לי קרה משהו מצחיק,אנחנו נשואים ב״ה 7 שנים,
גם אני חיפשתי בחור זורם,שמתלבש עם חולצה בחוץ ,ולשבת מכנסיים אופורייט, ואכן כך בעלי היה בתחילת הנישואין,ואי אפשר לחשוד בו שאינו זורם או גברי,
אך לאחר שעבד בתור מגייס כספים בחו״ל,וכעת כשעובד בחברה גדולה,מתלבש ממש מסודר,כבר לא כמו בייניש, חולצות מכופתרות ובשבת חולצה בפנים,מכנסיים כהות ונעליים שחורות,כי חושב שכך מכובד לכבוד שבת,אז האמת היא שזה מבאס אותי קצת,אך א. אני מעריכה אותו על כך שחושב על כבוד השבת ולא איך הוא יהיה חתיך בעיניי,וב. אני יודעת שבאופי הוא זורם ולא חנון בכלל,לכן שאלתי מה עם האופי...
היי, אני בת 22 יוצאת עם בחור בגילימחפשת עצה...

בקשר יחסית רציני..


בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.

הוא מצידו מתכונן כבר להציע..

מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,

אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום

אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..


תודה מראש..

ממליץ להתייעץ בהקדם עם מאמנת לחתונה.היום הוא היום
יש לך פה משהו חשוב ביד אבל מצד שני יש פה בירור משמעותי וחשוב לא לצער אותו וגם לא להחליט סתם ללכת על זה. בהצלחה
תודהמחפשת עצה...
אם מכירין המלצות למאמנות כאלו אשמח
כמה זמן שאתם בזוגיות?נייקיי
בקשר קצת יותר מחודשייםמחפשת עצה...
חודשיים זה לא הרבה, אבל גם לא קצת. איפה שהוא באמצענייקיי

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.


ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.


בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?


מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

לא כ"כ מסכימהשלומית.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

בטח תודה!מחפשת עצה...

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

תודה רבה!מחפשת עצה...
פגעת בדיוק בנקודות צריכה לשבת לענות על השאלות האלו בכנות.. 
מצטרפת להמלצות - לנסות לבררלגיטימי?

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

 

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

נכון מאוד, תודה!מחפשת עצה...
מצטרףפצל"פ

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך


 

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה


 

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך


 

המון בהצלחה

תודה!מחפשת עצה...

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

מעניין ממשפצל"פאחרונה
מה בעצם מפחיד אותך בזה שזה יקרב ביניכם?
לגיטימי ממשזיויק

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

זה מה שעולה ממה שאמרו כאןמחפשת עצה...
תודה לך, ותודה לכולכם!
לי קרה משהו דומה 3 פעמיםהאופטימי

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.


 

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.


 

 

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.


 

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.


 

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.


 

 

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

עצם השיתוףadvfb

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

 

 

מעניין..דרייב

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?


ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

איזה סוג שדכנית עדיףאביעד מילוא

אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש  או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח  ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?

האחרונהadvfb
^מסכימה. אם אתה יוצא לדייטיםלגיטימי?

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

צודקתאביעד מילואאחרונה

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

 

why not both?פצל"פ

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

עישון בזוגיותחגית 222

שלום 

אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24  והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה . 

אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .

 

מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ? 

אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .

תודה לעונים .

תלוי אם זה בפיקוח רפואי או לאintuscrepidam

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.


ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

שאלה מורכבתפתית שלג

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

לא כתבת מה דעתך האישית בענייןהאופטימי

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.


 

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.


 

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.


 

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..


 

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ברור שלפסולבא בימים

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

מסכים עם הטענה, אבל יותר אנשים מתים מהשמנת יתרintuscrepidam
האם היית אומר את זה גם על זה?
לדעתי לפסולבתאל1

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

..שפלות רוח

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

זה צריך להיות החלטה שלך.לגיטימי?אחרונה

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

עצה שידוכיםתודהלכם

שבוע טוב לכולם.

אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.

אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.

הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.

אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.

משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.

אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...

אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.

אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.

אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?

אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.

חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...

אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.

אתה מודע לעובדהפצל"פ

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

לא מודע... לא מכיר את הערוץ הזה יותר מדיתודהלכם
לירות לכל הכיווניםadvfb

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

כן צודק, זה מה שאני מנסה עד עכשיו חחחתודהלכם
היה חשוב לי להגידadvfb

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אנסה תודהתודהלכם
סע לחו"ל תמצא מלא.בנות רבות עלי
הנה משהו:דרייב

עוד קבוצות של סגנון תורנידרייב

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

 

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜


 

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.


 

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

תודה רבה אח, מחמם את הלב לראות אנשים שאכפתתודהלכם
להם ואוהבים לעזור
בשמחה😃דרייב
ישSeven

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

שלחתי בפרטי תודה 🙏תודהלכם
..שפלות רוח
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק ממש בתקופה האחרונה יש התעוררות לזה, של אני לא שם ולא שם אבל מחפש אמת, מכיר המון כאלו, וזאת אחת הסיבות שאני לא בעד שדכנים כי להם יש תבנית הם רוצים הגדרה-מה אתה? ואין לי הגדרה(ואגב לא רק לי ולך, מכיר הרבה בלי הגדרה וגם לא מחפשים כזו) יש לי פשוט רצון למשהו אמיתי שיעשה נחת רוח להשם, וזה נראה לי משהו שמתעורר בזמן האחרון אצל הרבה חברה, ואולי זה גם חלק מתהליך הגאולה אין לדעת.
בהצלחה!לגיטימי?

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

אולי במיזם של אתר הידברותזיויקאחרונה
מה שאני צריך VS מה שאני רוצהארץ חדשה

שלום חברים

אשמח להתייעצות

האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?

למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?

מציאת חן, חיבור רגשי ונפשי, השקפה ואמונה דומיםנייקיי

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

 

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

 

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

אני לא בטוח שהנחת היסוד נכונהנוגע, לא נוגע

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

 

צריך לרצות את מה שצריךintuscrepidam
בקושי יודע מה אני רוצה אז אתה שואל מה אני צריך??😅דרייב
אולילגיטימי?

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

 

צריך שיהיה את מה שרוצים ורצוי שיהיה את מה שצריךהאופטימי
והמבין יבין..


ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).


ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

כדאי לחפש מה שיעשה לאדם טוב לטווח הארוךadvfbאחרונה

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

 

 

מיזם חדשלגיטימי?

נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.

לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.

ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.

מוזמנים להתרשם בעצמכם:

מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי

[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]

 

זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות

"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.

המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.

 

איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.

 

המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.

די כברבחור עצוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

האם האלטנרנטיבה עדיפה בעיניך?לגיטימי?
לדעתי - א. אי הקמה ותחזוק מיזמיםלגיטימי?

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

כאמור - לא רואה תועלת בעוד מיזםבחור עצוב

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

לא מסכימהלגיטימי?

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

את לא חייבת להסכיםבחור עצוב

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.


אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.


וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

בהחלט שילמתי לשדכנים כאלה.לגיטימי?

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

את מתייחסת לחצי מהדברים שליבחור עצוב

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

יש שמשלמים רק על אירוסין בע"המרגול

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש


ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)


ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

הפסימיות שלך היא לא רציונליתadvfb

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

הפוךבחור עצוב

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

אז תתייחס בצורה ענייניתadvfb

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

 

אני לא עובד אצלךבחור עצוב
את דעתי כבר כתבתי. הבנות אותן בנות והבנים אותם בנים. עוד מיזם מאותו הדבר לא ישנה יותר מדי. גם אם הכותרות מפוצצות. 
חבל שאתה מכניס אגו לשיחהadvfb
למה אתה הורס את הדרמה צדיקבנות רבות עלי
מתוך סקרנות- את מרגישה שזה עניין של דיוק?מרגול

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.


לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…


הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.


(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)


^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

תראי,לגיטימי?

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

השאלה שלי היא ברמת הכללמרגול

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).


מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

לענ"ד דיוק יותר מידי רק פוגע ביכולת להתחתןintuscrepidam
לא מבינה אותךלגיטימי?

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

 

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

 

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בוודאימרגול

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?


ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

אף אחד לא רוצה לצאת עם כמותמרגול

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

אין פלא שאת חותכת על דברים כאלהintuscrepidam
יש מחקר שמראה שנשים חושבות שהבן הזוג שלהם בוגר רק באזור גיל 43. יש התנהגויות של גברים שנשים מתרגמות לחוסר בגרות וזו טעות די חמורה…


באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.


ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא בטוחה שהבנת אותי כמו שצריךלגיטימי?

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אז מה את מתכוונת בתכונה הזו?intuscrepidamאחרונה
ואשמח להתייחסות למה שכתבתי על המיזם בכללי
נשמע מעניין. תודה.advfb

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

"מספר של חברה" - המנהג הכי טיפשי שהמצאנואנונימית·

מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.


אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.

ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .

בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .

אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל,  ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.


תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,

בדיוק החודש דיברו איתי בחור ובחורה לבירוריםSeven

השידוך של הבחור נפל כי הוא הבין שהוא והבחורה ממש לא מחפשים אותו דבר

של הבחורה בדיוק ההפך היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא חיפשה ושווה לה להשקיע...

תחשבי שהבחור לא היה מברר ויוצא לפגישה מיותרת ...חבל על הזמן

כדור בדולח, העץ העייף וספסל הקסמים....מוקי_2020

כדור בדולח. נניח שהוא אמיתי כמו בסרטים.


מציג לכם 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

אם לא תתפשרו בצורה רצינית, כואבת - אתם במסלול של 10 שנים חיפושים *ורק אז* אתם מוצאים בני זוג בלי להתפשר יותר מדי.


אפשרות 2 :

אם כן תתפשרו, בצורה רצינית, כואבת - אז כן, ההתחלה תהיה טיפה חמוצה אבל לאט..לאט..זה ישתפר כל שנה,

מערכת היחסים תתחזק משנה לשנה ותוך 10 שנים של זוגיות,

תגידו *לאותה נקודה* של אושר וסיפוק מבני הזוג, כמו אנשים שבגדול לא התפשרו.


מה אתם בוחרים ?

1 או 2.

כמובן רצוי לנמק אבל לא חייב.


שבת שלום.

ברור לי ש2ספסלים

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

2 חד משמעיתאביעד מילוא

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

איזה מזל שלא צריך לבחור ואלוקים יסדר לי אותו מושלםבחורה יפה
הוא מסדר לנו את השותפים הנכונים לנואביעד מילוא

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

בעזרת השם בקרובבחורה יפה
לכל מי שאומר לי את זהאביעד מילוא

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

בולבחור עצובאחרונה

אולי יעניין אותך