הכל היה נחמד עד ש...אנונימי (פותח)

הוא הגיע עם חולצה בתוך המכנסיים!!!

עם מכנסיים כחולות כהות או שחורות!!!

ועם נעליים אלגנטיות שחורות!!!

בעעעעע...

 

למה?!

למה הוא לא יכל להתלבש רגיל*, פשוט, זורם?!?!

 

 

אני יודעת שיש אומרים שזה יותר מכובד לשבת, אבל אני כ"כ לא אוהבת את המראה הזה!! מעורר אצלי ריחוק!!

 

 

באמת לא רוצה לסיים קשר בגלל דבר כזה "חיצוני",

אבל זה מטריד אותי ומשפיע על המצב רוח, לא נוח לי להיות לצידו בהופעה כזאת,

וגם אם בפועל זה ניתן לשינוי- אני לא רוצה לשנות אף אחד! וגם לא לחכות עד שהוא ישתנה!

 

אוף

 

 

 

* חולצה לבנה מחוץ למכנסיים, מכנסיים בז'

 

 

(אני לא חדשה פה)

אני יכול להגיד לך שרוב החבר'ה לא הולכים ככהנפשי תערוג

ביום יום

אלא מתלבשים מכובד יותר לפגישות

 

ולכן את לא תשני אותו

פשוט תסבירי לו שאת חושבת שבגדים אחרים יהיו לו יותר יפים.

לא פשוט העניין..טל ים

אבל זה חיצוני..

 

נסי להתייחס לחלק הפנימי של אותו בחור..

 

זה מסובך-אי אפשר לנתק חיצוניות מפנימיות! הכל כלול!אנונימי (פותח)
ככה הוא מתלבש בשבתות אנונימי (פותח)

בינתיים הפגישות היו רק במוצ"ש.

אז אין לי מושג מה קורה איתו בסתם יום של חול.

 

אבל אפילו אם זאת ההופעה שלו רק בשבת- זה מבאס אותי ופוגם בחשק..

איך צפית שהוא ילך בשבת?נפשי תערוג

עם חולצת טריקו ודגמ"ח קצר?

 

איך את מצפה שבעלך ילך בשבתות

כל הביינישים הולכים עם חולצה לבנה מכופתרת בשבת

 

 

ברור עם חולצה מכופתרת!!!אנונימי (פותח)

אבל מי אמר שהיא צריכה להיכנס פנימה???

ומי אמר שהמכנס צריך להיות אלגנטי בצבע כהה כדי לזכות בעונג שבת אמיתי???

ומי אמר שחובה לנעול נעליים שחורות אלגנטיות שהחלק הקדמי הוא שפיצי כדי לקבל שבת בשמחה??

 

אני מכירה הרבה ביינישים, גם מהמשפחה וגם מהפגישות,

ואני מכירה הופעה אחרת- יותר פשוטה, זורמת, הופעה רגילה.

 

(מה שרגיל אצלי לא רגיל אצל אחרים-

אז אנסה להגדיר למרות שלא כ"כ אוהבת, אני מתכוונת להופעה יותר מתנחלת, ארצישראלית, גבעונית...)

וואו את נסערת!יעלת_חן

אני ממש מבינה אותך... הסגנון לבוש משדר משהו מסויים ואם את לא רגילה לזה, זה יכול קצת להפריע, אפילו באופן לא מודע.....אולי זה גם אסוציאטיבית מזכיר לך כל מיני דמויות שלא היית רוצה שיהיו קשורות לדמות של בעלך...

 

שה' ישמח אותך ויתקן אותך בעצות טובות! ואם יש פה משהו באמת אמיתי, הלוואי שתצליחי להתגבר על הקטע הזה....

לא יודעת אם נסערת זאת המילה המתאימה פה..אנונימי (פותח)

יותר- אובדת עצות.

מעולם לא חשבתי שאסיים קשר בגלל דבר חיצוני שולי שניתן לשינוי.

והנה זה תופס אותי כל כך חזק ולא נותן לי להתקדם.

מנוכר לי לסיים בגלל זה קשר ועוד יותר מנוכר לי להיות לצד הופעה כזאת.

 

כן, זה מזכיר לי דמויות, וכן אני לא רוצה שככה בעלי ייראה...

 

אבל אולי ה' מארגן לי שינוי בתוכניות ולא סתם זימן לי פתאום בחור כזה?!

לו רק הייתי יודעת את התשובה..

 

טרילילי

ואי אחותי את נסחפת.. ואולי זה פשוט נראה לי בגלל הסימני קריאה

 

א. נראה לי שכל הבלאגן שלך זה- "איך יכול להיות שהופעה חיצונית מטרידה אותי??!!"

אז הגיע הזמן להפנים- זה קורה לטובים ביותר.

ב. אפשר לעשות שני דברים- 1. לנסות לעבוד על זה ולשחרר קצת.

                                     2. אחרי ש1. לא מצליח לקלוט שזה דבר שמשמעותי עבורי/מחליץ אותי/---

ולא משנה איפה תהיי, אם בדקת באמת עם עצמך- את בסדר.

 

בהצלחה בובה

אל לחץ.

ולא בכוח

למה צריך את כל זה?נפשי תערוג

בדרך כלל מתוך חינוך

שאתה רואה את אבא (הר"מ או כל דמות מוערכת) הולך עם החולצה בפנים,

אתה מתרגל לעניין שהופעה מכובדת היא עם חולצה בפנים.

 

כנ"ל לגבי המכנס, והנעלים האלגנטיות.

 

גם אני מכיר כמה סוגי הופעות

יש לי חברים שהולכים עם חליפה (גוואלעד, רחמנא ליצלן) בשבתות

ויש לי חברים שהולכים עם חולצות לא מכופתרות ושורש (גם זה גוואלעד )

 

הכל תלוי חינוך והרגל.

את מוזמנת לדבר איתו על העניין.

 

 

 

זאת הבעיה! שלא נראלי שייך לפתוח את זה בתחילת קשר..אנונימי (פותח)

מרגיש לי קצת לא מתאים ונוח לפתוח את הנושא כשנמצאים בתחילת קשר..

צריך בסיס טוב כדי לתת ביקורת בונה, כדי להרגיש ממש פתוחים אחד עם השניה.

 

ואני ממש לא רוצה לחכות עד שיהיה בסיס טוב ולמרוח את הזמן בחוסר חשק וחסימה-

רק בשביל לעלות את זה בהמשך ולראות אם בכלל ניתן לשינוי.

כשבפנים קשה לי להתחבר למה שהוא בוחר לשדר..

 

אוחח.. איזה דילמה..

אל תרגישי יוצאת דופןנפשי תערוג

העניין שזה מפריע לך הוא לגיטימי לגמרי.

לא קל להתחבר למישהו שמשדר משהו שאנחנו מחפשים בדיוק הפוך...

 

לדעתי, אין בהופעה נ"ל משהו כ"כ שלילי

אבל מקריאת הודעותייך אני מבין שהדבר מפריע לך ואף צורם.

 

 

לא כדאי להמשיך קשר שלא ניתן להתחבר לבחור בשלמות

אך גם לא כדאי להפסיק קשר על משהו כזה, בידיעה שאולי הדבר ניתן לשינוי בקלות

 

ולכן, אני ממליץ לך לדבר איתו על העניין עוד עכשיו (למרות שזה עוד ההתחלה)

יכול להיות שזה דבר שנתון לשינוי, ואז הרווחת בחור נפלא (שמוכן גם לעשות למענך)

יכול להיות שהדבר לא נתון לשינוי, אך תוך כדי השיחה תביני שהדבר לא מפריע לך עד כדי כך.

ויכול להיות שהדבר לא נתון לשינוי, והעניין יהיה לך עקרוני עד מאוד, ותאלצו להפסיק את הקשר, אך לפחות ימנעו לך ספקות עתדיות.

 

שיהיה לך הרבה בהצלחה!

בחירות עם הרבה ס"ד

 

 

 

אשמח, אם לא קשה ומפריע, לשמוע מדוע הדבר הזה כל כך צורם לך.

(כמובן אם זה מרגיש לך נעים לפתוח את זה,

אם יהיה לך יותר נוח שלא לפתוח את זה בפומבי,

את יכולה לשלוח לי את זה במסר)

מבינה אותך לגמרי!!!כאילו אתה גבראז תתלבש בהתאם!!!!טלי4
וזאת הבעיה שלי עם לבקש תמונהיעל מהדרום

ואז להחליט אם אתה רוצה להפגש עם הבנאדם או לא.

מראה חיצוני לפעמים מטעה, וחבל..

 

אולי הוא מתלבש ככה רק בשבת? וזה פשוט היה נראה לו יותר מכובד לבוא ככה לדייט?!

אם זה הדבר היחיד שמפריע, אז חבל לפסול בגללו.

 

 

אפשר פשוט לשאולמקשיב_בסבלנות

אתה תמיד הולך ככה?

זה כי ככה התרגלת?

איך תרגיש נגיד ללמוד זה וזה וזה?

עד כמה זה עקרוני לך?

 

וכו'

 

אצלי סגנון הלבוש השתנה מקצה לקצה כתוצאה מהעבודה של הגרושה. היא לימדה אותי להתלבש לטעמה וקיבלתי את זה. לא היה לי כזה עקרוני.

 

פשוט לדבר, לשאול, לבקש ואז להחליט.

אבל בטח זה שינוי שנעשה במהלך הנישואין..אנונימי (פותח)

היא כנראה הייתה מוכנה לקבל אותך כמו שאתה, ולכן בעצם התחתנתם, למרות הכל.

ואח"כ היא פעלה עם השינויים..

 

 

אבל אני נמצאת הרבה הרבה לפני זה -

אנחנו בתחילת קשר.

מראש לא נוח לי עם המראה הזה.

כמובן יש עוד מה לברר ולבדוק,

אבל ההופעה הזאת יוצרת אצלי כל מיני דברים שמעדיפה לא לפרט בפומביות,

מחשש כבוד החברים פה שמתלבשים ככה.

וזה פשוט חוסם והלב לא מוכן להיפתח..

 

השאלה היא אם הלבוש הזה מעיד על השתייכות לחברהיעל מהדרום

מסויימת? או שהבחור פשוט אוהב לבוש אלגנטי??

אם זה משו חיצוני נטו- אז לא נראה לי שזה אמור להפריע לחיים טובים ומאושרים..

למרות שאני מבינה את הרצון שהבנאדם יתלבש כמו שתמיד חלמתי..מלאך

 

ואני אישית, לא בטוחה שהייתי ממשיכה קשר עם מישהו שיגיד לי איך להתלבש. אתם יודעים, זה עניין של טעם..

 

 

אולי תפגשו באמצע השבוע, וככה תוכלי לראות מה הסגנון שלו ביומיום?..

וגם אם הם יקבעו פגישה באמצע השבוענפשי תערוג

זה לא אומר שהוא יגיע לפגישה כמו שהוא הולך ביום-יום.

כולנו מגיעים לפגישות טיפה יותר טוב ממה שאנחנו ביום-יום.

 

יש כאלה שנוהגים לבוא לפגישה עם חולצה מכופתרת

למרות שביום-יום הם ממש לא הולכים ככה.

 

הצעתי שידברו על זה, לא בשביל שהיא תכתיב לו איך להתלבש,

אלא כדי שכבר עכשיו יראו אם יש בכלל על מה לדבר

הקשר נבחן, בין השאר, בנקודות מחלוקת, ואיך מגשרים עליהן.

 

ואם ממש קשה לה לדבר איתו על זה,

היא יכולה לבקש ממנו מס' של חבר (די דומה לבירורים לפני הפגישה) 

ולהתעניין איך הוא מתלבש ביום-יום.

זה לא שיש לי בעיה מהותית עם חולצות מכופתרות..אנונימי (פותח)

השאלה איזה חולצה מכופתרת ואיך היא יושבת על הבנ"א???

 

יש כאלה שזה מונח סבבה, וזה כמובן בחוץ וזה לא דומה לחולצות של החברה בני 60+ אלא משהו יותר צעיר..

 

ויש כאלה שזה עושה אותם כ"כ רשמיים, כ"כ חנונים, כ"כ "זקנים וכבדים",

שאני פשוט לא יכולה למצוא את עצמי לידו 

 

אתה צודק לגבי הצעתך,

אבל בשלב זה קשה לי לדבר איתו על זה,

וגם לא מעיזה לשאול חבר שאלה כזאת..

 

 

גם אני לא הייתי רוצה לשמוע בתחילת קשר הערות מבחוראנונימי (פותח)

על הלבוש שלי.

 

בהמשך הייתי מקבלת את זה יותר בהבנה ולוקחת למקום בונה.

אבל בהתחלה? זה מרגיש לי כ"כ לא צנוע וגם מבאס שהוא לא שמח בי כפי שאני..

 

אין לנו אפשרות להיפגש באמצע שבוע, לפחות לא ב-5 חודשים הקרובים.

יש לי רק שאלה אחת:האדם היושב

את על סמים? 

 

הבחור הולך עם חולצה בתוך המכנסיים בשבת. זו סיבה לסיים קשר? את מבינה עד כמה זה מגוחך? 

 

מצטער על השיפוטיות, אבל זה אחד השירשורים ההזויים ביותר שאני זוכר שמישהו אי פעם פתח. 

לי יש עוד שאלה:קיש חצילים

אם כן, אז על איזה

מסקרנות - הוא ספרדי?מישהו10
מתוקה אני מבינה אותךמעריצה של אבא

גם אני יצאתי פעם עם בחור שלבש ככה...וזה ממש לא הסגנון שאני אוהבת.מסודר מדי חולצה בתוך המכנסים וכו'..אבל לא שללתי בגלל זה למרות שזה הפריע לי.כי אם נשלול כל פעם על דברים חיצוניים וקטנים זאת תהיה בעיה אז פשוט לתת לזה צ'אנס ואולי זה יהיה ניתן לשינוי.

הוא לא..אנונימי (פותח)
סליחה...ד.

אבל אני חושב שיש בזה צד של "קטנות" אמיתית.. עם ההבנה לכך שאכן, סובייקטיבית לגמרי, לעיתים לבוש מסוים מעורר רתיעה כלשהי אצל מישהו.

 

אני קראתי בכותרת: "עד ש..", אז חשבתי, מי יודע מה ההמשך...

 

ו.. "חולצה בפנים, מכנסיים כהות, ונעליים אלגנטיות"... בשבת.

 

ובהמשך הפירוט מה "צריך להיות": "חולצה לבנה מחוץ למכנסיים, מכנסיים בז' "...

 

בחור לא הולך לפי מה שבדמיון של הבחורה.

 

אם זה משהו שנובע מתוך אופי שונה משמעותית, אז כמו כל דבר שמעיד על שונות פנימית, ואז העיקר זו השונות הזאת.

אבל אם "הכל בסדר" - אז זה הענין?

 

יתכן - ומסתבר - שאצלו כך היא תחושת כבוד השבת: חולצה בפנים, מכנסיים כהות.. יש הרבה כאלה.

 

אבל אני מסכים, לענ"ד, עם שני דברים: האחד - שאת לא הולכת לשנות אותו. בוודאי לא באופן שדבר כזה הוא "תנאי" להמשך (גם אם מותר לך לצפות בסתר הלב, שאם תתחתני עם מישהו, תהיה לך השפעה מסויימת על סיגנון לבושו כל זמן שאינו ממש נגד עקרונותיו/אופיו).

 

ודבר שני: שאם דבר כזה הוא משמעותי לך עד כדי אי יכולת להרגיש איתו טוב - אז הבחור לא צריך לסבול מזה,שהרי הוא בסדר גמור. אלא אם כן תשני לגמרי מבט בתוכך.

 

 

 

 

 

ציפיתי שתבואנה גם תגובות כאלה..אנונימי (פותח)

הקדמתי ואמרתי שכמעט אף פעם לא סיימתי קשר בגלל סיבה חיצונית.

החיצוניות זה לא כ"כ עניין שמלווה אותי ביומיום בצורה חזקה.

ולכן בעצם נוצר אצלי המצב המורכב, שמעמיד אותי בפלונטר, בקונפליקט..

 

ברור שלא על זה בונים קשר ולא על זה מקימים בית, וברור שזה לא מה שצריך לצעוד בראש,

אבל אם המראה שלו משדר אווירה שאני לא מתחברת אליה, כי אני חיה אווירה אחרת, רצונות ודמיונות אחרים-

זה בכלל לא "קטנות", ונכון שזה לא "סוף העולם" אבל ברור שזה משפיע על מציאת החן!!!

 

לא אמרתי ש"הכל בסדר", אמרתי שהכל היה נחמד.

אם אחליט להמשיך- בהחלט יש לנו עוד הרבה מה לבדוק, לברר, לחשוב ולהתבונן- כדי להגיע למצב ש"הכל בסדר"..

 

לגבי השוני- עצוב לי להכניס את עצמי למציאות כזאת של פשרה ושל תקווה שהוא ישתנה,

בזמן שמסביב יש שפע ביינישים שלא מתלבשים ככה, ואני כל החיים רק אצטרך להעלים עין על איך שהוא נראה..

 

לגבי העניין השני שכתבת- אם זה כ"כ הכניס אותי לסרטים ומפריע לי, אז כנראה שזה באמת משמעותי,

כי זה לא החולצה בפנים או דווקא החגורה - אלא זה ההופעה הכללית ביחד ומה שהיא משדרת עבורי ..

אמרתי שהוא לא בסדר גמור?!?! שיש לו איזושהיא מגבלה?!

ממש לא! רק רציתי לשתף בתסבוך אליו נקלעתי ולשמוע מחשבות נבונות של אנשים פה..

 

דומני,ד.

שקצת "הגזמת" באיך שהבנת את התגובה...

 

הרי ביקשת לשמוע דעה - לא רק "הסכמה"..

 

אז הסברתי:

 

א. אם רק זה הענין בפני עצמו - זה באמת "קטנוּת". והדגשתי שאכן לעיתים, גם קטנוּת חוסמת מישהו. מה לעשות. אבל זה לא משנה את המשמעות האובייקטיבית  של הענין. לפעמים ניתן מתוך הערה כזו "להתנער" ולשנות מבט - ולפעמים לא..

 

ב.אכן אמרתי: אם זה דבר שמבטא "מנטליות", אופי, שלא מתאים לך - אז זה ענין אחר. ובמקרה כזה, לא בגלל הביטוי - אלא בגלל מה שהוא מדגיש, שבעייתי לגבייך סובייקטיבית. אבל חשוב לראות אם אכן זה מבטא משהו אחר, או שהכל "דמיונות", איך אמור להיראות בחור.

 

ג. אכן, הדגשתי - אני חושב שאם זה כ"כ משמעותי לך, אפילו אם זה רק חיצוני, שתצטרכי "להעלים עין" תמיד כדי שימצא חן בעינייך - אז הוא לא צריך לסבול מזה.

 

ד. "בזמן שמסביב יש שפע ביינישים שלא מתלבשים ככה". אני חוזר ואומר, שאם ההכרעה לגבי הבייניש זו הנקודה הזו, באמת זה מצער לדעתי. אע"פ שכמו שאמרתי, אם אכן זה כך - אז זו העובדה. מה נעשה?.. הרי הוא לא צריך לשלם על כך במחיר של יחס לא כ"כ אוהד.

 

ה. "הענין השני שכתבתי" כנראה לא הובן כמו שהתכוונתי..  לא חשבתי שאמרת ש"הוא לא בסדר גמור"... להיפך: אני בטוח שאיתו אין שום בעיה. רק אמרתי, שאם לבחורה, מאיזו סיבה שהיא - תהא אפילו דמיונית לגמרי - משהו מאד משמעותי עד כדי כך שממש מפריע לה, אז כנ"ל, אי אפשר שהבחור יצטרך לשלם על כך..

 

הקיצור: המחשבה שלי בענין, מתוך המחשבות שרצית לשמוע, היא - שהענין החיצוני הזה בפני עצמו זה שום-דבר מצד האמת. שאם זה ביטוי של מנטליות - אז זה ענין של חשבון שלך על ההתאמה; ושגם אם זה רק בגלל החיצוניות, ואפילו אם זה שטות גמורה, אז את צריכה לבדוק אם אפשר שזה לא יפריע לך - כי לא הבחור צריך "לסבול" מזה. זה הכל.

איזה מזל...הרש

שזו שאני יוצא איתה לא ראתה אותי בשבת, עם חולצת 'עוף וויט', וכתמי מטבוחה על כל טפח לבן...

 

 

אין עליך הרש..אנונימי (פותח)

10 קבין של הומור ירדו לעולם-8.5 נטל הרש..

זה עוד בסדר-מה עם שורש?!אנונימי (פותח)

מה תגידי על סנדלי שורש?!

מבחינתי בלתי מקובל בעליל!!

ועוד עם חולצה מכופתרת...ממש לא שייך...חחחח

צריך להוציא את הסנדלי שורש מהלקסיקון גם לבנים וגם לבנות לא?!

לאאאאג'נדס

כי על טעם ועל ריח אין מה להתווכח!

 

לא ששורש זה הדבר המקסים ביותר בעיניי, אבל מה אכפת לך שיש אנשים שחיים באושר (באמת באושר!!) עם הסנדלים האלו? אגב, גם האשה שלהם חיה בסיפוק רב....

 

חחחאנונימי (פותח)

חח יש מצב..באמת א"א להתווכח על זה....בכל אופן לבנות זה כ"כ לא נשי...

אוי לא...itay0432

אני והשורש (החדשות והיפות) ממש חברים...

אבדה תיקווה...צוחק

חחח-בעד חוק נגד שורש!אנונימי (פותח)

אז נחוקק בחוק איסור לבישת שורש ברבים ובטח שלא בדייטים!!!

למישהו יש בעיות עםשורש וגרביים
סורי לא התכוונתי לפגוע אישית..אנונימי (פותח)


ולחתונה של אחים זה בסדר?!יעל מהדרום

אני השקעתי בסנדלי שורש יקרות...יאמי

מי משקיע בשורש לחתונה?הקולה טובה

(הרי בכ"מ רוקדים יחפים חושף שיניים)

 

 

ולנושא השרשור- רק אנקדוטה קצרה, יש לי חברה, שתמיד יצאה נגד שורש וגרביים. (או כל סנדל אחר בתוספת גרב) לא יפה, מוזנח וכו'. 

בסוף לא רק שהיא התחתנה עם אחד כזה- הוא שכנע אותה לשים גרביים גם...

 

כשבוחרים בן-זוג, אי אפשר למצוא באמת את מי שדמיינו כל השנים. צריך למצוא מישהו שהיתרונות שלו שווים את מחיר החסרונות שלו.

דווקא עם סנדלי שורש אין לי בעיה.. אפילו מעדיפה אנונימי (פותח)

אולי זה יעזור להבין את הפער המשמעותי בין ההופעה אליה אני מתחברת ואוהבת לבין ההופעה של הבחור הנ"ל..

רוצה להגיד לך משהו....!!אהבה אחישנה
לא מגיבה ככה בדרך כלל....
אבל...
עם כל ההבנה וההזדהות
(ואני מוכנה לספר לך שגם לי היו מקרים מאוד דומים שמאוד מאוד הפריע וחסם אותי לבוש חיצוני שלא בסגנון שלי...)
אני מוכרחה לומר
ש...
אם בגלל זה הלב נחסם כנראה שהמזון שמזין ומפעיל את הלב שלך הוא חיצוני.
אנחנו נוטים לרצות מישהו מכל מיני סיבות...
לפעמים אלו סיבות 'מבחוץ'- המראה החיצוני, הסגנון, הקול,השדר שמשדר ,הדיבור הסמכותי, הסגנון של עבודת ה' שדומה לשלי, המשפחה שלו, מה שהוא לומד/עובד...
--- זה הכל חלק. ויש להכל מקום.
אבל
אם על זה עומד הכל.....
זה לא יחזיק מעמד...
במקרה שלך זה החולצה בתוך המכנסיים
במקרה אחר זה יהיה הכיפה שיחליף פתאם
או הישיבה שיעבור אליה- והיא לא בסגנון שרצית...
אם בגלל זה מתמוסס הכל כנראה שאין פה משהו אמיתי.
לאו דוקא כי 'זה לא זה'... אלא כי את לא מכוונת את עצמך לרצות אותו מתוך מקום מהותי ופנימי.
תעשי תרגיל דמיון מודרך קטן-
תדמייני אותו לבוש בדיוק כמו שאת רוצה
ותתבונני עכשיו
במי שהוא
באישיות שלו, בתכונות שלו...
במה שהוא יכל לתת לך
באיך את לידו...
ברצונות שלו...
ותראי עם יש נק' שנפגשות ומעוררות בך רצון...
אם לא- אז ברור שהשאלה של החולצה במכנסיים לא רלוונטית, כי זה רק סממן לחסימה יותר פנימית...
ואם כן יש- אז ברור שהשאלה של החולצה במכנסיים לא רלוונטית, כי מה זה כבר משנה...?זה ישתנה, או אצלך שכבר תתרגלי. או אצלו שישנה עבורך.
ואם את עוד לא מספיק יודעת לענות כן/ לא...אז-
קצת סבלנות!
אל תתקעי בנק' בזאת ותנפחי אותה יותר ממה שהיא
תעבדי על עצמך לבוא פתוחה לפגוש אותו..מבפנים...
אל תחשבי על זה כל הזמן.
זה אפשרי אם עובדים נכון- אם באים בעין טובה ופותחים מקומות יותר פנימיים שיציפו את העולמות הפנימיים שלכם החוצה.
ושוב...
היו לי מקרים בדיוק כאלו...מבינה אותך
אבל חושבת שאפשר לעבוד.
מבינה מאד אך לדעתי צריך להתעלם בשלב הזהאד

כשיצאתי עם בעלי הוא הגיע עם שורש וגרביים וחולצה מכופתרת ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...

הפריע לי מאד...

אך לאחר שהקשר התקדם, הסתבר שהוא הגיע כך רק כי אחותו אמרה לו שהוא חייב ללכת כך אחרת כל בחורה נורמלית תזרוק אותו....

אז חשוב לזכור שזוהי רק הופעה חיצונית שכדאי להתעלם ממנה למרות הקושי ולנסות לבחון את המקום האמיתי.

אם באמת תתאימו ותתקדמו בקשר- או שכבר לא יפריע לך, או שהוא מרצונו ישמח לשנות את הופעתו כך נראה לי...)

(חברה שלי לבשה שורש בתור נעלי כלה)רוני בלילה
מגניב... יותר נוח מכל נעלי העקב למיניהן!!יעל מהדרום
^^^^מומלץ לקרוא את התגובה של "אהבה אחישנה"!ניל"ס

שאלה לפותחת השרשור:

מה את חושבת שזה משדר, הלבוש המסוים שלו בשבתות(חשוב להדגיש- שבתות!)

מה את חושבת שלבוש אחר משדר?

 

הבעיה עם בנים (נא לא להיעלב. תכל'ס, גם אני נכללת בזה לפעמים...) היא שהם לא מייחסים כ-ל--כ-ך הרבה מחשבה למה עומד מאחורי מילים/מעשים/לבוש וכד'. הם עושים מה שנראה להם נכון. לעומת זאת בנות, מתחילת לפרש כל דבר למיליון ושניים פירושים, שלא בהכרח תואמים את כוונת המשורר (וגם בזה אני "חוטאת" לא מעט...).

 

אז קודם כל, תחשבי מה את חושבת שזה משדר.

דבר שני- להבין שזה לא בהכרח תואם את מה שהוא חשב.

ודבר שלישי (קצת פחות קשור)- אני יכולה לספר לך שבעלי הולך ככה בשבתות(ומאז החתונה- גם בחליפה בחורף, ואפילו לא עם חולצה לבנה, כמו בחתונה עצמה....), וביומיום עם דגמ"ח וחולצת-טי. ואני לא יודעת מה את חושבת שזה משדר(אמרת משהו על אווירה?....), אבל אני יודעת שבשבילו זה פשוט כבוד לשבת, אז על זה לשבור קשר שכזה?

מאוווווד מבינה אותךאישה קטנהאחרונה
אם זה מתחבר לך עם האופי שלו,בחור לא זורם,חנון משהו,למה את עדיין איתו??
לי קרה משהו מצחיק,אנחנו נשואים ב״ה 7 שנים,
גם אני חיפשתי בחור זורם,שמתלבש עם חולצה בחוץ ,ולשבת מכנסיים אופורייט, ואכן כך בעלי היה בתחילת הנישואין,ואי אפשר לחשוד בו שאינו זורם או גברי,
אך לאחר שעבד בתור מגייס כספים בחו״ל,וכעת כשעובד בחברה גדולה,מתלבש ממש מסודר,כבר לא כמו בייניש, חולצות מכופתרות ובשבת חולצה בפנים,מכנסיים כהות ונעליים שחורות,כי חושב שכך מכובד לכבוד שבת,אז האמת היא שזה מבאס אותי קצת,אך א. אני מעריכה אותו על כך שחושב על כבוד השבת ולא איך הוא יהיה חתיך בעיניי,וב. אני יודעת שבאופי הוא זורם ולא חנון בכלל,לכן שאלתי מה עם האופי...
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.אחרונה
זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

את צודקתחדשכאן

המחיר אחרי הנישואים גדול יותר. לכן בהחלט יש הרבה יותר מקום לעבודה, להכלה ולניסיון לגשר על הפערים.


גם לרווקות מאוחרת יש מחירים. אבל כמובן שלא לכל רווק יש לו את אותם מחירים.

חשוב לשים לב לזה, ואולי בזמנים מסוימים, כן צריך לסגל יותר הכלה וניסיון לגשר על הפערים.


בהצלחה גדולה!

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

פשוט תהיי עצמךבחור עצוב
ותסבירי לבחור במילים ברורות מאוד מה טוב לך ומה לא.

תודה!אני:)))))
פשוט לבוא עם אנרגיה טובה I guessחתול זמני

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

 

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

 

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

 

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

תודה!אני:)))))
בקצרה כעתארץ השוקולד

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.


2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.


3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.


4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.


5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.


6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.


בהצלחה רבה

כן?הפי
סתם נקודה 6 של @ארץ השוקולד הזכירה ליחתול זמני
תודה!אני:)))))

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

 

שניה/שלישית לדעתיארץ השוקולד
לדעתי, רק רק דבר אחד:*צדיק יסוד עלום

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.


בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...


סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

_אבל אישה צריכה שיחזרו אחריההההה_חתול זמני
גם נכון. ושייזמו ויובילו.אני:)))))
וירימו משקלים כבדיםחתול זמני

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

כן גם ,אולי בלי החלק של הדובים..אני:)))))

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

דווקא החלק של הדובים הכי מגניב חתול זמני
נשים מסתפרותחתול זמני

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

נראה לי המשפט הכי מהמם ששמעתי מבחורה זהחתול זמני

"לא התאפרתי כי אני מרגישה בנוח איתך".

זה מעניין..אני:)))))

כי אני דווקא לאחרונה חשבתי על משפט שמישהו אמר פה פעם, שהלוואי שנרצה תמיד להראות במיטבנו מול הבני זוג.

ויש סיפור על צדיק אחד שלפני שנכנס לבית לאשתו היה מסתכל במראה ומסתדר.

 

אפשר להראות במיטבנורקאני

בלי איפור...

האיפור זה תוספת נחמדה להתייפות עוד יותר

כל אחד והיכולות שלואני:)))))

גם תכשיטים זה תוספת..

נכוןרקאני

אפשר להראות במיטבנו גם בלי תכשיטים

אני חושבת שהבסיס זה להיות נקיה ורעננה עם בגדים נקיים

וחיוך

יותר מזה זה תוספת

..אני:)))))

זה אני חושבת מול אנשים זרים אבל בבית כן להשקיע יותר. למה להישאר עם הבסיס?

לא סתם עזרא תיקן שימכרו בכול עיירה תמרוקים ותכשיטים. 

אישה אוהבת להתקשט ולהשקיע בנראות וכל הכוחות האלה נועדו בעיקר לבית וחבל שמשקיעים יותר ביציאה מהבית.

אולי אנחנו לא מדברות על אותו דבר...

כי בסוףרקאני

ביום יום קשה להשקיע

ולכן חשוב לזכור שהבסיס הוא מהמם

ולא צריך להתאמץ כדי להיות רעננה ויפה לבעלך

מידי פעם אפשר גם להתקשט ולהוסיף

אבל כן לזכור שגם כשאין כוח להשקיע

עדיין יש דרך קלה לקבל את בעלך מהממת

וזה פשוט להתקלח ולהתלבש יפה ולחייך

..אני:)))))

להיות נקייה זה משהו בסיסי שמצופה מכל אחד גם אם הוא לא אישה\בעלי.

אבל אני כן מבינה שלא תמיד יש כוחות להשקיע וזה בסדר גמור!(:

יש נקייהרקאני

 ויש נקייה ורעננה ומחייכת 😉

 

שמעתי פעם דבר מענייןנקדימוןאחרונה

מפסיכולוג קנדי...


הוא ניתח את הרעיון של האיפור במבט תת-מודעי כזה, ואמר שהסיבה בגללה נשים התחילו להתאפר (לפני נצח בימי קדם קדמונים) זה למעשה כדי להראות בריאות. מכיוון שאישה בזמן הווסת היא עייפה יותר, חלשה יותר, וחיוורת יותר לפעמים אז האיפור נועד להחזיר את המראה הבריא ובכך לשדר לגבר (ולעולם) שהכל בסדר ותקין ב"ה.

מכאן זה כמובן התפתח למשהו קצת יותר תרבותי, כמו כל תופעה אנושית אחרת..


זה הסבר ששם דגש על היחסים הגופניים בעיקרו, אבל זה נשמע לי מעניין והגיוני. זהו, סוף שיתוף.

איני נגד איפורחתול זמני

דווקא זה יכול להיות נחמד מהצד האומנותי שבזה (יש לי תפישה קצת אחרת ביחש ליופי אני חושב)

חושבני שיש משהו גם בזה וגם בזה

..אני:)))))

אני לא מתחברת לאיפור כבד...

וכל אחד ומה שהוא מתחבר

 

תודה!אני:)))))

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

בסך הכל יש לכם דרישות מינימליות..אני:)))))

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

 

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

זה ידועהפי

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה


הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)


להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)


להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי


גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...


זהו  כל השאר מלמעלה

תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלתאחרונה
לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
המלחמה הזו רוקנה לי את החשק קצת אז אני מבקשמוקי_2020

ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה. 
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?

אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון)   ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם. 

לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניהאחרונה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלתאחרונה

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.אחרונה

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.

אולי יעניין אותך