קבוצת סטודנטים יהודים נכנסה פעם לחדרו של הרבי כדי לשמוע את דעתו בסוגיות שונות שהעסיקו אותם. הסטודנטים שאלו שאלות בנושאי יהדות, אמונה ומדע וכדומה, והרבי השיב. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים: "האם נכון מה שאומרים כי לרבי יש כוחות על- טבעיים"?

דממה מתוחה השתררה לרגע בחדר למשמע השאלה הנועזת. הרבי השיב בפשטות: "לאמיתו של דבר, בכל יהודי קיים פוטנציאל של שליטה על הטבע. בכל יהודי יש נשמה אלוקית הקשורה בבורא האין-סופי. על-ידי התורה והמצוות יכול האדם להתחבר עם הבורא, להתרומם מעל מגבלות הטבע ולחולל דברים הנחשבים פלאיים. השאלה היא רק באיזו מידה הוא מביא יכולת זו, שקיימת בו, לידי מימוש".

הראשון-לציון הרב מרדכי-אליהו, הרב הראשי לישראל (לשעבר) על הרבי:


הרבי מליובאוויטש הוא אישיות תורנית נדירה מסוגה בדורות האחרונים. הוא שולט בכל חלקי התורה ומסוגל לשוחח בכל סוגיה תורנית - בתלמוד, בהלכה, באגדה ובתורת-הסוד, כאילו אך זה עתה סיים ללומדה. כבר דורות רבים לא קם לישראל איש קדוש כזה, תלמיד-חכם מופלג כל-כך שחידושיו ופוריותו התורנית בעלי היקף כה מדהים.

כשאנו פותחים את ארון-הקודש בחגים, מוסיפים תפילה מיוחדת ובה מבקשים: "ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'". בקשה זו תמוהה לכאורה, שהרי הפסוק "ונחה עליו רוח ה'" אמור על המשיח, ואיך אנו מבקשים שפסוק זה "יתקיים בנו"? מוסבר על כך, שהבקשה אפשרית משום שבתוך כל יהודי מצוי 'ניצוץ משיח', ולכן יכול כל יהודי לבקש בקשה שבעצם צריך לבקשה המשיח.

תפיסה זו, שלפיה נשמתו של כל יהודי היא 'ניצוץ' מהנשמה הגדולה והמרכזית של המשיח, עומדת גם ביסוד ההתקשרות הפנימית והעמוקה שבין חסידים לרבי. רבי אינו רק מורה-דרך ופועל ישועות. חסיד רואה את עצמו 'ניצוץ' מנשמתו הכללית של הרבי, ולכן הוא מתמסר אליו בכל ליבו ונפשו.

קשורים למוח

בפרק השני של ספר ה'תניא', מיד לאחר אזכור העובדה שלכל יהודי יש נשמה שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש", עומד המחבר בהרחבה על המבנה הנשמתי הכולל של עם-ישראל. הוא מסביר שאין זה אוסף אקראי של נשמות ושל אנשים, אלא יש כאן מבנה מסודר ומדורג, כעין פסיפס ענק שמרכיב תמונה שלמה. הדימוי שהוא בוחר להשתמש בו הוא של איברים בגוף. לכל איבר מהות עצמאית ותכונות ייחודיות, אך יש זיקה עמוקה בין כל האיברים, וכולם יחד מרכיבים מהות של אדם שלם.

הקשר העמוק שבין האיברים הוא שמעניק גם לציפורן הקטנה שברגל את ערכה כציפורן של אדם. אפשר היה לטעון, שה'אדם' הוא המוח, הלב וכדומה, ואילו שאר האיברים הם כמו איברים של בעלי-חיים. אך לא. הואיל וכל האיברים קשורים יחדיו, וכולם מחוברים לראש ולמוח - נחשבים כולם חלק מהמהות הכוללת של האדם, וכולם איברים של גוף אדם.

נמצא אפוא, שעל-אף ההבדלים הערכיים העצומים בין המוח ובין היד ועד הציפורן הקטנה שברגל, כל האיברים הם מהות אחת שלמה, וכל זה - בזכות הקשר שלהם אל המוח שבראש. כל עוד קשורים האיברים אל המוח, מקבלים ממנו את חיותם ופועלים על-פי הוראותיו - נהנים כולם מהמעמד הרם של איברי אדם, חלק מהמהות האנושית.

קשר לצדיק

מצב דומה שורר בנמשל, בקשר שבין נשמות-ישראל. בנשמות יש, כידוע, רמות אין-ספור. יש נשמות עליונות וזכות ביותר ויש נשמות ירודות ופשוטות ביותר. ובכל-זאת, כל נשמה היא "חלק א-לוה ממעל ממש" וקשורה בקשר אמיץ עם מקורה האלוקי. איך ייתכן שנשמה פשוטה של עם-הארץ תהיה קשורה עם אותו מקור כמו נשמה גבוהה? הדבר נעשה על-ידי ההתקשרות של הנשמה הפשוטה עם ה'ראש' - עם אותה נשמה שעומדת במעמד של 'ראש' ו'מוח'.

נשמת הצדיק היא אפוא בחינת 'ראש' לגבי נשמות ההמון, ועל-ידי הקשר עמה, מתקשרות כולן עם השורש העליון של כל הנשמות - עם השכינה. מכאן ההתבטלות המוחלטת של חסיד לרבו.

שלמות הקשר הזה קיימת בין נשמת משיח לבין נשמות כל ישראל. נשמתו של משיח-צדקנו היא הגבוהה והעליונה מכל הנשמות. עליו נאמר (ישעיה נב,יג): "הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא וגבה מאוד", ומבואר בתורת הקבלה (רמ"ז לזוהר חלק ב, מ,ג; חלק ג, רס,ב; ועוד), שהמשיח יעמוד בדרגה העליונה ביותר - הוא זוכה לדרגת הנשמה שנקראת 'יחידה'.

ניצוץ מאותה נשמה שוכן בליבו של כל יהודי, וזהו 'ניצוץ משיח' שבקרבו. כאשר כל יהודי קושר את עצמו עם הנשמה הכללית של הדור, שהוא בחינת המשיח של הדור, הוא מגלה בכך את עצם נשמתו שלו וגם מסייע לגילוי נשמת משיח הכללית ולבוא הגאולה האמיתית והשלמה
(מאתר צעירי חב"ד)

אתמול היה בכפר חב"ד התוועדות גדולה מאוד לרגל ג' תמוז, ובין השאר סופרו שם סיפורים אישיים ממש יפים. וכן דיברו על התחזקות אישית בתורה ומצוות, על התקשרות לרבי ועל המשמעות של זה. אי"ה אכתוב על זה קצת כשיהיה לי קצת יותר פנאי.
בכפר חב"ד יש בית, שהוא העתק של 770 בניו יורק. שם יש גם העתק מדויק של החדר של הרבי, ששם הוא קיבל אנשים ליחידות. היום הוא היה פתוח, ואנשים הגיעו כדי להיכנס, להגיד פרקי תהילים, לכתוב פ"נ (פדיון-נפש) וגם כדי להיזכר ולהתגעגע...

יצא לי היום גם לשמוע ברדיו קול-חי שלושה סיפורים יפים מאוד על הרבי, ואכתוב גם אותם בל"נ.

ואם כבר מדברים, שבת שעברה (לפני שבוע) היה שבת הכנה לג' תמוז בשביל כל תלמידי ישיבות חב"ד, שעשו שבת שלימה ביחד עם הרבה רבנים ומשפיעים, וגם עם הרב יואל כהן, ה"חוזר". אני אמנם כבר לא בחור, אבל הייתי איתם קצת, פשוט היה מקסים ביותר.

החוזר שעושה המון דברים ממה שהרבי אומר לא לעשות לא ניכנס לוויכוח אם צריך או לא אבל לעניננו יום זה הוא האתחלתא דגאולה כמו שהרבי קורא לזה .

ואגב בקשר לגעגוע אני לא יודעת על מה אתה מדבר אנחנו חיים עם הרבי יום יום דקה דקה, רואים ניסים מופתים וכד' ואתה מדבר על געגוע.

בקשר לכניסה לחדר של הרבי יש ענין לבקש רשות מבעל המקום להיכנס וכדאי נכון וראוי לעשות זאת.

אני לא יודע על מה את מדברת בקשר למעשיו של ה"חוזר", אני לא בטוח שאת יודעת איך הוא נראה בכלל. ואני בטוח שאף אחד מאיתנו לא יכול להעיד על עצמו שהוא לא עושה דברים שהרבי אמר לא לעשות... דווקא עליו לא ידוע לי דבר כזה. הרבי אמר לו שתפקידו בעולם זה ללמד חסידות, וזה מה שהוא עושה.

ג' תמוז זה אתחלתא דגאולה של הרבי הריי"ץ ממאסרו, נכון. אבל כמה עשרות שנים אחר כך, בתשנ"ד, התאריך הזה קיבל משמעות נוספת וחשובה מאוד עבורינו.

למה לא מובן מה אני מדבר על געגוע? תחשבי שלא ראית את אבא 14 שנה. לא תתגעגעי אליו? אנחנו חיים עם הרבי כל רגע, חושבים עליו ומשתדלים לקיים את הוראותיו והדרכותיו בעבודת ה', ולומדים את שיחותיו. לחשוב עליו ולחיות אותו כל רגע, בשעה שאנחנו לא יכולים לראותו, בעברית זה נקרא להתגעגע. את לא מתגעגעת לראות את הרבי שוב בגשמיות? חבל. צריך לחזק משהו בהתקשרות.

ובקשר לכניסה לחדרו של הרבי, לא הבנתי את ההערה. דיברתי על העתק של 770 בכפר חב"ד. מי בעל המקום? אגו"ח? הרבי ביקש לבנות את זה כדי שיכנסו לשם, ולא בשביל שיעלה אבק.

אני יודעת איך הוא נראה

וחוצמזה קרא את בן המלך הנאמן.............. ותבין.!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

ג' תמוז, בבית אגו"ח 770 שבכפר חב"ד. תפילת שחרית ב"חדר של הרבי". מי שמדבר בסוף זה הרב מרדכי שמואל אשכנזי. תלחצו כאן.

אפילו הכותרת הזאת לא משקפת את השרשור הזה.
דובלה מדבר על 770 בכפר חב"ד, ושירת הבריאה מדברת על 770 האורגינלי - בית חיינו.
אתם באמת לא שמים לב על מה אתם מתווכחים?

הרבי קידש את המקום בכפר חב"ד, אבל זה לא אומר שהוא נהיה 770. הרי את לא מצפה מחסידים לסוע לרבי לכפר חב"ד, נכון?
בטח שבמקרה הזה זה שונה לגמרי. ישנו הבדל בין החדר הפרטי של הרבי שבו הרבי חי וניהל את עניניו ממנו, לבין העתק של החדר הזה קדוש ככל שיהיה.
הרבי התבטא על כניסה לחדר של הרבי הקודם סכנה, אבל מעולם לא שמעתי שהרבי התבטא כך על ההעתק בכפר.

והיא ממשיכה להקשות אם שאלו אותו רשות. לא הבנתי בכלל מה היא רוצה.

אם זה רק בכאילו כמו שלא יושבים על כיסא דמוי כיסא של הרבי

עוד הרבה שחושבים ככה...................

ע ל הרבי מליובאוויטש :נשיא דורינו נביא דורינו,משה רבינו של הדור

בכל יום ראשון בבוקר , החל מיום הולדתו ב- י"א ניסן תשמ'ו { אפריל 1986 } היו אלפי אנשים נאספים כדי לקבל את ברכתו של הרבי. היו שם אנשים מכל גווני הקשת החל מחסידים וכלה במדינאים.
אנשי בידור ועד בעלי העסקים הגדולים ביותר. חלקם חיפשו השראה רוחנית, אחרים ביקשו עצה שנגעה לטיפול בבעיה מסויימת.
נוסף לברכה נהג הרבי לתת לכל אחד מהאנשים שטר של דולר אחד, חדש ומבריק כדי שייתנו אותו או את תמורתו לצדקה, במרוצת השנים שלאחר מכן העניק הרבי מאות אלפי דולרים. ותמיד הזכיר לכולם את הצורך לתת לצדקה, לנזקקים.

לאחר המהומות בקראון הייטס בשנת 1991, ביקר דייויד דיקנס ראש עיריית ניו- יורק דאז, אצל הרבי וביקש ברכה לשלום בין שתי החברות - היהודים והשחורים.
הגיב הרבי : " לא שתי חברות אלא חברה אחת - תחת ממשל אחד ואלוקים אחד ".

בשיחה עם פסיכולוג דיבר הרבי על הצורך הדחוק של החברה לדעת את הקווים המנחים ואת גבולות האינטימיות ' זה הכרחי ' כך אמר ' כדי לקיים ולשמור על נישואין בריאים שהם הבסיס לחברה איתנה.
ב- 1975 יזם הרבי מסע לעידוד טהרת המשפחה, וקרא לסניפים העולמיים של נשות חב"ד להקים וועדות שיפרסמו מאמרים ,יארגנו חוגי לימוד ויבקרו זוגות כדי לשוחח איתם בפרטיות על תקנות התורה הנוגעות לבניית נישואין איתנים ואינטימיות בריאה.

משלי כ"ז א' : "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם " - מהי א ה ב ה ?
בימי ראשון אחר הצהריים, נהג הרבי לעמוד מחוץ לדלת משרדו ולקדם בשלום ולברך כל מי שבא לראות את פניו, ונתן לכל אחד שטר של דולר למתן צדקה.
לעיתים קרובות היה עומד במשך שעות ,בעוד טור של אלפי אנשים עובר לידו. אנשים שרבים מהם מבקשים ברכה או עצה בנושא אישי או התלבטות רוחנית כלשהיא.
פעם נשאל הרבי מניין הוא לוקח את הכוח לעמוד י ו ם ש ל ם לפעמים במשך 7 - 8 שעות כדי לעזור ולברך את כולם.
" כשאני רואה את כל האנשים האלה הרי זה כמו ספירת יהלומים, אינך מתעייף או נחלש כשאתה סופר משהו יפה כיהלום " ענה בחיוך.



ארה"ב - יום החינוך .
.במשך 40 שנות מנהיגותו ייסד הרבי יותר מ- 2000 מוסדות חינוך חדשים בכל העולם. ב- 1976 פתח
במבצע חינוכי מיוחד והכריז על השנה כ" שנת החינוך ". במהלך השנה ייסד בתי ספר חדשים, מחנות קיץ ותוכניות לימודים. ב- 1978 קבעה ממשלת ארה"ב את יום הולדתו של הרבי - כיום החינוך האמריקאי.
וכך כל שנה ושנה מכריזים על יום זה בסנאט. ב-1978 קרא הרבי לממשלות העולם לספק " חינוך אשר מדגיש יותר את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות ואת חובת הצדק והמוסר" . הרבי קיבל מכתבי הוקרה מנשיאי ארה"ב : קארטר, רייגן, בוש וקלינטון.
זמן קצר לפני ג' בתמוז תשנ"ד 1994, נתקבלה הצעת חוק בבית הנבחרים האמריקאי, להעניק לרבי את מדליית הזהב של הקונגרס. הצעת החוק נתקבלה פה אחד בשני בתי הנבחרים והמדליה ניתנה כאות כבוד לרבי על "תרומותיו המיוחדות והמתמידות בתחום שיפור החינוך המוסר ומעשי הצדקה בעולם כולו".
ממשל = תפקיד הממשל הוא לאזן את טובת הציבור וטובת הפרט. זה אפשרי רק כאשר שולטים בחברה עקרונות של מוסר וצדק, חוק וסדר, ומעליהם אלוקים אחד. -אמר הרבי.
ב-1990 כתב גו'רג' בוש לרבי " מסורת המוסר בארצנו ולמעשה התפתחותה של כל תרבות המערב הושפעו מהחוקים וההלכות הכלולים בתנ"ך. היתה זו השקפת העולם התנכ"ית על האדם אשר הדגישה את כבודו וערכו של האדם שנוצר בצלם אלוקים השקפה שהיתה השראה לעקרונות שעל פיהם נוסדה ארה"ב.


פעם עודד הרבי תלמיד מחונן לנצל את זמנו החופשי כדי להשפיע על חבריו התלמידים שיעסקו לא רק בלימודים אקדמיים אלא גם בלימוד תורה.
"סדר היום שלי עמוס כ"כ שאיני יודע איך אני יכול להוסיף עליו משהו" ענה. ואז משהבין שסדר היום של הרבי עמוס הרבה יותר אמר : " האמת היא שאיני מבין מנין אתה לוקח את הכוח והדחף לעבוד כמו שאתה עובד". "לכל אדם יש גוף ונשמה" אמר הרבי " דומה הדבר לציפור שיש לה כנפיים ,תאר לעצמך שהציפור לא היתה יודעת שהכנפיים מאפשרות לה לעוף, אילו כך היה הן היו רק תוספת של משקל כבד.
אולם כאשר היא מניעה את כנפיה, הן נושאות אותה לשמים, לכולנו יש כנפיים = נשמתינו, שיכולות להעלות אותנו גבוה ככל שנדרש, עלינו רק ללמוד להשתמש בהן.

הלידה ;;; הרבי הסביר שיש שלוש סיבות לשמוח בזמן לידתו של ילד :
שמחתו של העם כולו על שנולד חבר חדש. שימחתם של ההורים על שבורכו בילד, ושמחתו של הילד על שהובא אל העולם. איש אחד שאלו : " אולם איך אנו יכולים לחגוג אם עדיין איננו יודעים מה ייצא ממנו ? "הלידה מסמנת את הרגע שבו נכנסת הנשמה לגוף " אמר הרבי "ומאחר שהנשמה קשורה ישירות אל ה' די בזה כדי לחגוג".

מורה שהיה מקורב לרבי בא אליו לבקש עצה, הוא היה ניצול שואה. וכאבו הרגשי העמוק מנע ממנו למלא את התחייבותיו כמורה . "אין מילים שתוכלנה לנחם אותך " אמר הרבי ,"אולם אינך יכול להניח לשואה להימשך בחייך" הוא יעץ למורה במילים שלמד מחותנו הרבי הקודם { הריי"צ }, שאמר " אנן פעלא יממא אנן" = אנחנו פועלי היום. תפקידנו להפיץ אור. אסור לנו לבזבז את כוחותינו במלחמה בחושך, אנו צריכים רק ליצור את היום --- והלילה יחוויר. " את החושך לא מגרשים עם מקל" !!!

כאשר היה הרבי ילד, פרץ פוגרום בעיר מולדתו, ניקולאייב שברוסיה. אימו לקחה אותו ואת אחיו למקום מחבוא. היו שם עוד נשים רבות וילדים, כמה מהילדים הקטנים היו כה מבוהלים שהחלו להתייפח בקול רם. האמהות נבהלו מאוד כי אילו נשמע בכיים של הילדים היה מקום המחבוא עלול להתגלות.
הרבי הרגיע בשלווה את הילדים הבוכים בלטיפה על הלחי או בלחישה רכה. הוא היה אז כבן חמש.

אחד האדמו"רים כשהיה ילד קטן נשאל פעם " איפה אלוקים נמצא ?" ענה לו הילד בתמימות " בכל מקום שבו תיתן לו להיכנס ".

אחד מהאדמו"רים כשהיה ילד קטן נשאל ע"י איש מבוגר : "אתן לך כסף אם תאמר לי היכן נמצא אלוקים"
ענה לו הילד זאז, " אשלם לך פי עשרה אם תגלה לי היכן הוא לא נמצא ".


קירבה מיוחדת היתה לרבי כלפי חיילי צה"ל וכל אימת שהיה מזכירם היה מוסיף מילים על גודל זכותם ועל מסירות נפשם. כמה פעמים כיבד באחת ה"הקפות" של שמחת תורה את כל אלו ששירתו בצה"ל.
מדי חג ומועד שיגר הרבי מאות מחסידיו ליחידות צה"ל כדי להביא אליהם את שמחת החג ולכבדם בסופגניה בחנוכה ובמשלוח מנות בפורים.
בקיץ תשל"ו נפגש הרבי עם קבוצה של נכי צה"ל, הרבי הפגין כלפיהם אהבה וחיבה יוצאת דופן בין יתר הדברים אמר : " כאשר חסר למישהו דבר באיברי גופו ,אין זו סיבה להיות נופל ברוחו ח"ו. כי אם אדרבה זה גופא מהווה הוכחה שהקב"ה בורא האדם ומנהיגו, נתן לו או לה כוחות רוחניים מיוחדים כדי שעל ידם, יוכל להתגבר על חיסרון הגשמי והגופני. ואדרבה, להשיג עמדה ולעלות בעניינים חשובים וטובים למעלה, מהישגים של אדם מן השורה. אי לכך ,אין דעתי נוחה מהשם 'נכי ישראל' המורה על נחיתות וירידה.
אלא יש צורך להדגיש ולהבליט שאדם כזה הוא מיוחד ומצויין ע"י בורא האדם, שנתן לו כוחות מיוחדים יתרים על הכוחות הקיימים אצל בן אדם מן השורה. שדווקא לכן בכוחו להתגבר על קשיים ומניעות שאין ביכולת אדם מן השורה להתגבר עליהם. ובכן הייתי מציע לכנותם בשם "מצוייני ישראל".

השאלה היתהבישיבות חרדיות אסור להתגייס, בהסדר חלק מהישיבה זה הצבא, איפה חבד ממוקמות על הרף של אסור עד חובה?