לא אני לא גננת, ולא בן של גננת. אבל החלטתי להזכיר לכם שלבן אדם יש 5 חושים" ראיה, שמיעה, מישוש, ריח וחוש הטעם.
כל אחד כאן מכיר את האנשים שאין להם את חוש הראיה, אתם בח שואלים איך הם מסתדרים, והתשובה היא שהם מסתדרים מצוין, והם חזקים בזיכרון, הרבה יותר זהירים בפעולות שלהם ויש להם הרבה יתרונות על פנינו.
אבל אני החלטתי להציג לכם חוש, שאתם לא יודעים מה זה לחיות עם חוש שהוא חצי משותק, חוש הטעם, החוש שבזכותו לאנשים יש עדיפות לאכול כל דבר, החוש שנותן לכם את התשוקה לאכול (יחד עם הריח כמובן), החוש שגורם לכם לרצות לגוון בתפריט, ולא לחזור על התפריט כל יום (להוציא את העצלנים).
אך אני לצערי, בתחילת השבוע היה לי וירוס בלשון, כל הלשון שלי הייתה לבנה, חוץ מהכאבים העזים שיש לי מידי פעם. חוש הטעם שלי נהיה חלש, ממתקים אינם ממתקים, בשר אינו בשר, וארוחת הבוקר שלי היא בסך הכל למילוי הבטן, ולא לסיפוק תאוות.
להיות בלי חוש הטעם זה לא כיף, וברוך השם אני יודע להעריך את זה, וזה כבר חוזר לעצמו, כן אני מרגיש את הטעמים שוב.
אבל רציתי שתשימו לב, שיש הרב טעם לחוש הטעם. כי בלי זה אני לא יודע כמה תאבון היה לכם לאכול איזה פרגית או אנטריקוט או כל דבר אחר חלבי בשרי ופרווה, מתוק, מלוח, חמוץ, ומר...
