שיחה של הרבי מליובאוויטש - מעובדת לפרשת פנחס.
על-פי לקוטי שיחות חלק ח (שיחה א).
בקישור הבא:
<> מדוע כל השבטים ביזו את פנחס? הלא הוא פעל כשורה בהתאם לחיוב ההלכה - "הבועל ארמית קנאין פוגעין בו"!
<> מה פתאום השבטים מערבים את מעמדו של הסבא-יתרו? ממה-נפשך: אם סברו שהצדק עם פנחס - אז מה בכלל הטענה נגדו; ואם הם היו בדעה שאסור היה לפנחס להרוג את זמרי - היה עליהם לבזותו על כך שהוא עצמו רוצח ולא על כך שסבא שלו פיטם עגלים לעבודה-זרה?!
האחריות על הכותב בלבד.
תגובות והערות יתקבלו בברכה!
סיפור של "לימוד זכות" בקשר להוראה:
עם סיום התפילה של אחת משבתות השנה, יצאו המתפללים מבית־הכנסת ובתוכם רבי לוי־יצחק מברדיצ'וב. לפתע ראו יהודי הפוסע לאיטו כשסיגריה נתונה בין אצבעות ידיו, והוא, ללא כל בושה, ממשיך בדרכו ומעשן.
ניגש אליו רבי לוי־יצחק ואמר לו בנחת: "שבת שלום, יהודי". "שבת שלום" – השיב היהודי בכעס. "כנראה שכחת ששבת היום ולכן מעשן אתה" – אמר לו רבי לוי־יצחק בנעימות. השיב האיש: "לא רבי, יודע אני ששבת היום". "אם כן, בטח אינך יודע שאסור להבעיר אש ביום השבת, ומשום כך עשית זאת" – המשיך הרבי. "לא ולא, דווקא יודע אני שאסור לעשן בשבת" – השיב האיש נחרצות.
השתדל רבי לוי־יצחק ללמד עליו זכות ואמר לו: "מן הסתם הינך שרוי במתח ובטרדה כלשהי, וכדי להירגע אתה מעשן...". אך האיש שלל זאת והשיב: "אינני נתון בשום טרדה ואיני צריך להירגע, אני מעשן פשוט להנאתי".
נשא רבי לוי־יצחק את עיניו למרום ואמר: "ריבונו־של־עולם! ראה מי הם בניך, כמה דוברי אמת הם. אפילו מחלל שבת בפרהסיא אינו מעיז לשקר, ומוציא מפיו אך ורק דברי אמת"...
תודה לכל אלה שהשתתפו בהצעת הסיפורים הקשורים ל"שיחה לעם" השבועית. אני מודה מקרב לב.
