כי אני לא מצליח להשיג את המספר שלו...

נראה לי מחיר מאוד גבוה. עדיף ללמוד עם מישהו פרטי ויסודי.

למישהו טוב צריך לשלם אכן אבל לא נראה לי 7000 שח שאפשר פרטי ויסודי באיזה 4000 שח .

הרבה חברים שלי למדו אצלו וממש כולם כבר לא כותבים את הכתב שלו (בניית אותיות שונה ואיטית מאוד)..ובכלל לרוב לא כותבים. חבל לזרוק כזה סכום . מי שיכול לשבת שעות ויש לו כישרון שישקיע.

ועדיין אפשר בפחות.

ב"ה

זה שחברים עזבו כליל את המקצוע אינו קשור כלל למורה ולסכום ששילמו.

המקצוע עצמו מלא מכשולים ואך ורק מי שבאמת נתפס ומתמיד מגיע לרמה והספק ראוי.

זה מקצוע שצריך לאהוב מכל הלב, אחרת נשברים מהר מאוד ושוב אין לזה תלות לא במי שלימד ולא בכסף שהושקע.

אני אישית עזבתי לתקופה של בערך 6 שנים לאחר שיריעה שלימה אחליטה לטבול במי הספונגי'ה.

אבל גם אז הייתי רק בתחילת הדרך ונשברתי.

כשחזרתי חשבתי לתוצי להגיע לעולם שמאריכים את האומנות של הסופר והתבדתי, לרוב מי שמחפף ומוכר במחיר הקלף בתוספת קופסת סיגריות מעורך ע"י הסוחרים ומי שמשקיע באיכות וביופי מקבל סטירת לחי.

אני באחלט מבין את מי שמתאייש וכן מבין שאין צורך להשקיע הון כדי ללמוד, לכן הנני ממליץ על הקורסים של לשכת התעסוקה אם הם עוד קיימים בעלות של 500 ש"ח כולל הספרים, זה נותן לפחות אינדיקציה אם הבן אדם בנוי לכך או לא. לפחות גם אם הוא לא ילך על זה הוא הוציא רק 500 ש"ח לא 4000 ולא 7000.

גם בעל אהבה למקצוע וכישרון ..  על פיכותרת תהיה קשה יותר.

לאדם שאוהב לשבת וכן כישרון הייתי כן ממליץ ללמוד באופן אישי ויסודי ולא ב500 שח חפיף.

אני אישית למדתי בקורס ממש לא לעניין, המורה בעצמו לא כ"כ ידע לכתוב, חלק ההלכה היתה ע"פ הרמב"ם מאוד מעניין אבל לא היה שימושי כ"כ בשביל הלכה למעשה (וגם לא לתעודה)

אחרי כשנה שניסיתי לכתוב ולא עלה בידי הלכתי לסופר מומחה, למדתי מהתחלה את הכתיבה, לקח לי 8 פגישות לעבור על האותיות והיה עולם אחר.

לענ"ד שהולכים ללמוד כתיבה, חשוב מאוד שמורה יהיה בעל אשיות כתיבתית ולאו דוקא הלכתית. ברוב הקורסים המוצעים, מתמקדים בחלק ההלכתי ובחלק המעשי מראים את האותיות וסדר כתיבתן (אם זה אשכנז אז סדר ציורן) וזהו. יש כאלה אפילו לא מלמדים להכין קולמוס, מלמדים בברזל או פלאסטיק והסופר יוצא משועבד לקביים לכל החיים. הסופר צריך קודם כל לדעת לכתוב ולא לקרתע בכתיבה, בשלב השני ילמד את ההלכות עם חברותא+ספרים ולאו דוקא מאותו אחד שלימד את הכתיבה.

אם הסופר יידע לכתוב לא יהיו לו הרבה בעיות הלכתיות אבל אם הוא לא יודע לכתוב יהיו לו הרבה בעיות גם אם הוא ידע הרבה הלכות

אני אומנם למדתי אצל סופר לא מומחה במיוחד, אבל נחמד, אבל באמת הוא לימד אותנו לכתוב (לא הסכים ללמד את האות הבאה עד שאתה לא יודע לכתוב את האות הנוכחית...) לעשות קולמוס, סכינים, מחיקות, תיוג וכו'.

ב"ה

כמו בכל כיתה לרוב:

1. איכות המורה תלויה באיכות התלמידים: זה נכון שמכל קורס של 20-25 תלמידים יוצא אולי 1-2 סופרים אבל לשכת התעסוקה ומשמרת סת"ם אינם אשמים !!!
2. 5 אנשים מגיעים אך ורק לקבל דמי הבטלה, יותר נחמד לבוא לכיתה ממוזגת מלעבוד במפעל !
3. 5 חב"דניקים ו-5 ברסלבים, לא משתתפים באופן פעיל עד שמסיימים להגיד חת"ת או התיקון הכללי.
4. 5 מבוגרים ששכחו מזמן מהוא לימוד אינטנסיבי.
5. 5 צעירים היושבים על שולחן אביהם ואין להם כלל דאגה לעתידם.
6. נו ומה נשאר, 2 אם ידיים שמאליות (קושי בחלק המעשי) ו-2 אם ראש סתום (קושי בהבנת ההלכות).
7. נשאר לנו 1 שכן ידע לשאוב מהמורה את המיטב, והפיקח הזה למד מקצוע וחסך 6500 ש"ח.

קורסים של לשה"ת לא חפיף בכלל, אני מכיר כמה שלמדו שם והצליחו יפה.

לומדים אפילו יותר מדי, חצי שנה כל יום וחצי יום.

חיים, אהבתי את התיאור,

הזכיר לי איזה כולל שהייתי בו פעם (שכחת את החוק לישראל של הספרדי גם!)

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.