אמש סבי ע"ה נפטר... ):
החלטתי שלע"נ אשתדל בלנ"ד לפרסם כאן כל שבת ד"ת לפרשת השבוע בעזהשי"ת.
"לכן, אמר: הנני נתן לו את בריתי שלום" (כה, יב)
נשאלת השאלה: שלום לא מגיע לפנחס. פנחס הרג אדם. למרות שההריגה הזו חשובה והיא מצוה - היא עדיין הריגה. מה עניין השלום אצל פנחס?
עונה הרב נריה זצ"ל:
כתוב בזוהר (ריד, א) שכל כהן שהרג מישהו פסול לכהונה לעולם. כן פוסק הרמב"ם (תפילה וברכת כהנים טו, ג) במפורש: כהן שהרג את הנפש, אפלו בשגגה, ואף על פי שעשה תשובה - לא ישא את כפיו, שנאמר: "ידיכם דמים מלאו" (ישעיה א, טו), וכתוב: "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם" (שם)". כך גם כתוב בגמרא (נדרים לב, ב). ומאידך גיסא, אומרת הגמרא (זבחים קא, ב) דבר הפוך בשם ר' אלעזר: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי". היאך פנחס יכול להתכהן אם הרג את הנפש?! ולא סתם, אלא שהוא לא נתכהן עד שלא הרג את זמרי - דהיינו, הריגת זמרי הפכה אותו לכהן!
התשובה פשוטה: אין קנאתו של פינחס קנאה פסולה, קנאה של אדם פרטי שברצונו להוציא את נפש חברו עקב יחסם העכור, כי אם קנאה קדושה במגמה קדושה. מסירות הנפש שלו עצומה - הרג נשיא בית אב בעם ישראל, והכל בשביל כלל ישראל. "בקנאו את קנאתי בתוכם" (כה, יא) - למענם. קנאתו היא הקנאה הכי אוהבת השלום שיש.
על כן יברכו הוא ובניו לדורותיהם: "לברך את עמו ישראל באהבה" (ברכת כהנים, סידור התפלה). אהבת עם ישראל שמתבטאת גם בקנאה קדושה.
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה ז"ל
שבת שלום, ושנתבשר רק בשורות טובות! 
