ללכת עם מיכנסים וזה שיייא העיצבן אותי!!

היא ניהית מעצבנת!!

שינתה את הדעות שלה לגמרי!

התחרפנתי איתה!!פשוט קיבלה מין טימטום כזה והתחילה להגיד את כל הדברים הכי מפגרים ששמעתי בחיים!

בחיי שלא נחמד להיות ליד בנאדם בגיל ההתבגרות שמשנה את דעותיו וכל דבר שני שאתה מוציא מהפה הוא לא איתך בדעה הזאת!!

אחחח...ואז זה ויכוחים שאת זה אני ממש שונאת!!!!

ככל שיותר מתעצבנים עליך אם אתה עושה משו זה גורם לך להמשיך איתו..

פשוט תהיי שם בשבילה ותמישיכי להיות חברה שלה איך שהיא עכשיו ותני להורים שלה לעשות את תפקיד המחנכים והמתווכחים..

לא אכפת לי שתלך ותעשה מה שבא לה!

אני אף פעם לא מעירה לחברות על בגדים!!

במיוחד שלפני שהיא התחילה ללכת עם מכנסים היא היתה יותר דוסית ממני....

וזה פשוט נחת עלי כמו איזה לא יודעת מה?שפתאום ראיתי אותה במקום מרוחק מהבית עם מכנס...

בהתחלה חשבתי שהיא צבועה...אבל לא!

ההורים שלה יודעים וכבר רווח לי...

אבל הדעות שלה השתנו וזה הכי מציק לי!

היא ניהית אנטי!!

דיברתי איתה עם עוד חברה והשיחה התגלגלה על ענייני דת...עוד שנייה חשבתי שהיא תעזוב את הדת לגמרי!!

היא שיבחה את הערבים ועוד שנייה שיבחתי את הכפה שהייתי נותנת לה!!!

מקווה שזה רק גיל התפגרות שניכנס בה חזק מאוד!!!!

ונראה לי שעוד כמה שנים אני יראה אותה מדוסדסת!!

כי לדעתי כרגע זה לא באמת מה שישנה אותה. אבל את תמיד יכולה להתפלל עליה שתחזור לדרך הנכונה והטובה.

אם עכשיו היא תתחיל ללכת עם חצאיות שוב... זה יהיה מבחירה טבעית... ולא מלחצים...

אח"כ על אחרים...

מי אמר שהיהדות זוהי הדרך?

אני אומרת שזה לא משו שאת צריכה לשמוח או לבכות כשהיא עוברת למכנסיים..
או שבעצם כן לשמוח-שהיא מצאה את הדרך שלה!!

מפה, ועד לומר לה שהיא טועה ושתחזור בתשובה?

זה הדרך שנראית לה-אז זה מה שהיא תעשה!!

יש לי גם 3 חברות שהולכות עם מכנס בחצי שנה האחרונה  הם שלמות עם זה..
ומרגישות יותר שלמות עם עצמם.. בסה"כ, זאת הדרך שהם בחרו..
לוחושבת שלי יש את הזכות לבוא ולהגיד להם שזה לא נכון ללכת ככה..
אפשר לקוות שהם יחזרו ללכת צנוע וכל זה, אבל לא יותר מזה.. זה רק יעצבן עם יעירו להם..

צריך ללמוד ספרי אמונה.

בין השאר יש ללמוד את ספר הכוזרי ולהיוכח בכך שהיהדות היא בהכרח אמת,זה לא עניין של ניחוש

אני תרצי אני אשמח לשלוח לך כמה מקורות (יותר כמו שיעורים) בנושא,אבל אני לא חושב שזה תחליף ללימוד מעמיק בספר הכוזרי וספרי אמונה,ממש חשוב ללמוד את זה מפי תלמיד חכם

ישלי חברה שגם התחילה ללכת עם מכנסיים ולא משחקת אותה וזה כבר.. היא אמיתית עם עצמה...

וזה מעצבן! כילו פעם היא היתה דוסה!

אם היית יודעת שחברה שלך עושה משהו שיקצר לה את תוחלת החיים חלילה,או יפגע בה בצורה כזו או אחרת חלילה,והיא הייתה "שלמה עם זה",היית נותנת לה דחיפה ? היית שמחה שדבר כזה מתרחש מול עינייך ? למה פה כן ?

באופן כללי,היא דוחה לצד מצווה חשובה של צניעות שהיא חייבת בה.במה יש לשמוח כאן ?,אם זה מחוסר ידע עליה ללמוד זאת,ולפני שעושים מהלך כזה שהוא גם מהלך פסיכולוגי חברתי לא טוב,שהרי כל החברה שלה לא מתלבשת כך והיא יכולה לחשוב שזה מוציא אותה מהחברה שלה(החברה הדתית). זה כמובן לא קשור,שגם אם אדם לא מקיים מצווה כלשהי למרות שזה אסור ולא לגיטמי הרי שחלילה שידחה מהחברה שהיא שומרת מצוות אדרבא שיתעלה ויקיים מצווה זאת, אבל כך היא יכולה לחשוב מבחינה פסיכולוגית,כיאלו היא הוציאה את עצמה מהציבור חלילה,וזה מסוכן כי אז אפשר חלילה לגלוש גם לדברים אחרים מעבר לעניין זה.קודם שעושים מהלכים צריך לברר האם הם נכונים תורנית.

היא צריכה להתייעץ עם רב ולפרוס את מה שהיא מרגישה ולדעת שהיא מקבלת תשובה תורנית.

בס"ד

אם דבר אחד אני לא יודע אם זה נכון, וזה לשאול רב.

אני חושב שנערה כזאת שנייה אחת לאחר ש"פרקה עול" לא תרצה לפזול לעבר רבנים ולא לדבר איתם. מה שחברה טובה יכולה לעשות ולהשפיע עליה. השאלה היא כמובן הגישה שבאים. הגישה היא לא להראות שאנחנו באים לשנות את אותה האחת כי אז היא תתנגד, אלא לעשות את זה בדרך חכמה (לפחות כך לענייות דעתי)

לא התכוונתי ללחוץ עליה דווקא ללכת לשאול עכשיו,אלא שבאופן עקרוני היא צריכה לברר זאת,ואני גם לא יודע אם נכון שהחברה שלה תגיד לה זאת או לא.הדבר הנכון לדעתי שהחברה שלה דווקא תתייעץ עם רב ותשאל כיצד נכון לפנות ולהשפיע עליה לטובה

אבל אני לא יכול להוסיף את זה להודעה המקורית 

בס"ד

רוב האנשים הנורמלים בעולם לא רצים לרב כל פעם שהם נופלים ובטח לא כשהם עושים זאת מבחירה.

באידיאל ובתאוריה זה אולי נכון וראוי אבל זה לא המציאות.

שתתייעץ כיצד נכון לפנות ולהשפיע לטובה,זה באמת מטעה,אם תוכלי לערוך שזה יתשמע שדיברתי על פותחת השרשור ולא על החברה שלה אני אשמח,אני לא יכול לערוך

בס"ד

אני חושבת שמישהו מבוגר שמכיר את שתיהן מספיק בהחלט.

חוץ מזה בתור חברה אני חושבת שפשוט צריך להיות שם בשבילה ואני מניחה שהמבוגרים רואים את המצב ואם הם ירצו שהחברה תדבר איתה על זה (מה שממש לא נראה לי) הם יפנו אליה.

ואיך

יש מצווה להוכיח אדם אחר רק במקרה שאתה יודע שרוב הסיכויים שהוא יקשיב לך ושזה יזיז לו במשהו. 

ויש גם מצווה שאם אתה יודע שרוב הסיכויים שלא יקשיבו לך אז לאאאא להעיר.

לא נראה לי שצריך להעיר... ממש לא המקום.

להיות איתה, וזהו.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...