ולא עם כל מיני שטויות. זה אפשרי ולא מסובך בכלל, ועד לפני כמה שנים זה היה הסטנדרט. לנוחות הסופרים התחילו להגביה את הבתים, אבל ודאי שעדיף מרובעים מכל הכיוונים. כמובן שכמו בדיני הריבוע גם בזה סטייה קלה לא משמעותית. אםאינני טועה ניתןבקלות להשיג אצל היצרנים גם בתים כאלה, ולכאורה ללא תוספת מחיר.

כדאי לדעתי לשבח את הלקוח על הדרישה ההגיונית.

בבתים קטנים (פצפונים) בתפילין של יד יש הבדל משמעותי, כ- 2 מ"מ וקצת.

אני בד"כ לא מזלזל בדרישות של הלקוחות שלי, אבל את זה שמעתי פעם ראשונה (מה גם זכרתי שבשו"ע כתוב במפורש שלא מקפידים בזה - אחרי בדיקה התברר שלי שזה בעצם הרמ"א)  וגם לא יודע למה אבל באים אלי כל מיני עם חומרות מעניינות. טוב אני שמח שהמקרה הזה לגיטימי...

עם קריצה לר' חיים,

פעם איזה ת"ח ספרדי התקשר לברר בקשר לתפילין, תוך כדי השיחה, שאל אותי לתדהמתי, אם אשתי מכסה את הראש! האמת היא, הייתי טיפה בהלם, גמגמתי לו שכן, מה זאת אומרת?!...אתה ראית סופר שאשתו לא מכסה את הראש?!...

הוא אומר לי בסוף: התכוונתי לשאול אם היא מכסה את הראש או חובשת פאה...!!!

נסיתי להכניס פרשיות לבית בינוני (מוקטן) ותש"י לא נכנס לתוך הבית אלא ירד לתוספת כשני מילמטר.

אע"פ שזה כשר לכתחילה באופן זה ובכל זאת זה לא מהודר.

הייתי צריך להוריד קצת מהפרשיות למעלה ולמטה.

הורדה בקדושה?

ועכשיו ברצינות:

לגבי ס"ת יש תשובה של הרב ואזנר בשבט הלוי (מובא במשנת הסופר - לא זוכר איפה - במטוס אולי יהיה לי פנאי לבדוק) שאסור לחתוך את הגליונות אם הספר גדול מדי או כבד וכד'. אינני זוכר אם זה רק לאחר שהספר כבר היה בשימוש, או שאפילו תפירה כבר מספיקה כדי לאסור (נבדוק אולי במטוס). לכאורה לפי זה גם בתפילין יהיה אותו הדין. רק ששוב יתכן שרק לאחר שכבר היו בשימוש.

בעז"ה ביום חמישי מתי שהוא תהיה לי תשובה יותר ברורה.

לפני כן מותר לצורך, כך גם מובא במנחת יצחק,

וגם שאלתי את הרב גרוס על ספר תורה (להקטין מ-50 ל-48) הרב בדק ואמר לי שמותר.

לגבי תפילין אותו הדין.

ד"א בעניין זה, ראיתי מתקנים שחותכים חפשי (ס"ת ישנים), נסיתי לברר איזה היתר יש להם אבל לא מצאתי.

ב"ה

... לאחר שנקלעתי לשאלות דומות לגבי הכיסוי ראש ולא רציתי להסתבך עניתי שלאישתי אין ראש !!!

כי אם היה לה ראש היא לא הייתה מתחתנת איתי !!!

ואז השיער אינו שייך לראשה ואין שוב חובה הלכתית לכסותו לא בפאה ולא במתפחת !

סוף סוף היה לי זמן לבדוק. כל עוד הפרשיות חדשות ודאי שאין שום בעיה לקצר את הגליונות. אבל יש יש בזה עוד פרטים ועוד חזון למועד כשאתאושש.

מאמץ את זה!

בס"ד

רציתי לציין לגבי השאלה אם יש עיניין שגובה הבית יהיה שווה לרוחבו ראיתי באגרות קודש של הרבי שאצלו זה כך !

לפועל יש מפעלים שלוקחים על זה תוספת ויש שלא

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.