לדעתי, אם המשמעות של קירוב אחינו שאינם דתיים, היא מה שאנו רואים בשטח - אז זו פשוט טעות,
ראיתי עכשיו סרטון של בוגרי מכללת קולנוע, שמספר על אישה דת"לית שבעלה חזר בשאלה והיא מתוך"הקרבה" והמשיכה בחיי הנישואין למרות הכל, העבודה נקראת "שתי מתכות בטבעת אחת" , ( כאן בערוץ 7)
והתגובות על המסר של הסרט, בעיקר אוהדות ומעריכות, על ה"הקרבה" וה"עמידה בניסיון"
זה פשוט גרם לי לחשוב שהכל טעות, מה דעתכם, דת"לים?
התגוששות...
זה המצב בפורום בתקופה האחרונה..
מהמגזר החרדי די התנתקתי, וכעת מהדת"לי - התאכזבתי, אני פשוט נבוך ועצוב
וברור שלא כל אחד היה נוהג כך.
אולי אם נבין ונפנים שלהיות מצוין בכל תחום זה בא אחרי עבודה מאומצת,
ואולי אם נפסיק להלקות את עצמנו ולהגיד כמה אנחנו גרועים-
אולי אז יהיו לנו כוחות נפש וגוף לפעול ולהשתפר.
טאטע!!
את מה שאתה חושב שכך צריך להיות.
בסופו של דבר אתה לא צריך להגדיר את עצמיך בשביל לחיות.
השאלה באיזה ספרי אמונה וביטחון למדת?
או שאתה מחפש דרך חיים ללא תוכן?
לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו יותר מידי מנסים להתקרב,
וקצת מאבדים את הייחודיות שלנו, את מה שיש לנו לתת באמת.
לא פשוט לשלב את כל יקרת החיים באדם אחד.
גם להיות שפיצים בשירות המדינה, גם לימוד תורה, גם קיום מצוות מדוקדק, גם קירוב, גם אחדות..
תורה עם דרך ארץ. לא פשוט..
את דעתי אולי אכתוב בהמשך, כשלא יהיו לי עבודות על הראש, ולא בשעה כזאת...
לו היה חי כיום? נראה לכם שהוא היה מעודד את המשך ההתקרבות הזו?
כשהשומרון יהיה שוקק חיים? יישאר משהו מההתלהבות? או שאז, כשלא יהיה על מה להילחם, נשקע בשום כלום?
לילה טוב
בין רבבות החב"דניקים והברסלבים?
אם כן אז יש, לא מעט.
כמה בחורות שמתפשרות בענייני צניעות?
כמה בחורים חילונים תרבותית?
זו היתה רק דוגמא אחת
איפה בן אדם מחליט לשים את הדגש ואיפה לא.
לכל אדם קשה עם משהו אחר ולפי דעתי צריך לקבל את זה עם כל הקושי,
הבעיה מתחילה כאשר בני אדם מתפשרים ולא מבינים מה הבעיה בזה, זה כואב.
ניתאי הארבליואהבתי גם את הסגנון, אם נקפיד על סגנון כזה לא ניגרר להשתלחויות חסרות רסן,
אבל אני לא חושב שהמוסר של שאר האומות לא נחשב, האדם הוא חלק אלוה ממעל וכבר בו יש את הצדדים הטובים והמוסריים באמת,
כתוב שהאבות קיימו את התורה, לא נראה לי שהם ידעו מה כתוב בה, לדעתי הכוונה שהם היו טובים וקרובים לאלוהים כך שהם ידעו לבד מה טוב, וגם בנו, בלי התורה יש ניצוץ מזה,
כמובן שבמקרה שזה סותר את התורה זה ודאי מעוות,
מה דעתכם להוסיף תמיד, בסוף כל הודעה בדיונים כאלה סמייל, בשביל לשמור על אוירה טובה.
ואתה עדיין קורא לזה "המצוות השכליות"?
(עיין פרק שישי מהקדמת הרמב"ם לאבות)
או שדבריך ממש ממש לא מובנים.
אשמח אם תוכל להביא מראה מקום לדברי הרמב"ן שהזכרת.
מתוכם, חלק לא מבוטל, מעולם לא ראה ספר תורה.
אז התורה אמרה שזה לא מוסרי לרצוח => הגוי לא מכיר את התורה => הגוי חושב שזה לא מוסרי לרצוח... המסקנה ההגיונית המתבקשת - אדם יכול להבין מה הבעיה ברצח גם בלי התורה.
מש"ל.
לא "בבעל שהחליט שכרגע לא מתאים לו לשמור מצוות אקטיבית."
ואיך היא יכלה לדעת שהוא לא ישפיע עליה? (למעשה הוא ניסה וכמעט הצליח להשפיע בעניין כיסוי הראש)
אגב, סביר להניח שהוא לא נחשב תינוק שנשבה, אז על תהרוג אותו, אבל להישאר נשוי לו?
וא"ת שהנסיון גדול? אולי, אבל למה הסימפטיה הגדולה בתגובות המגיבים?
הראש ב (אני לא כ"כ מכיר...) "עספור"? "אחגדול"? וכהנה
יש כאלה שיגידו לך שמי ששומע מוזיקה "חילונית" או "לועזית" הוא בעל תרבות חילונית, אחרים יגידו שמי שלא הולך עם שטריימל וקפוטה.
יש כאלה שיגידו שמי שרואה האח הגדול.
תשאל עשרה אנשים ותקבל עשר תשובות שונות.
בזה רוב היום, ובספורט, הוא חילוני תרבותית,
וגם אם לא לכולי עלמא, דיברתי לפי נקודת המבט שלי,
יש לה סיכוי להחזירו למוטב.
יש גם זוגות שהאשה מתקרבת יותר לאט מהבעל כך יצא שהאשה בלי כיסוי ראש מכנסים והבעל נראה כחרדי גמור
ויש עוד דוגמאות מהכיוון השני.
אם לא התעסקת בקירוב אף פעם מאין לך ידע כ"כ מובהק בזה?
מה רצית? שיתגרשו?
במסכת גיטין כתוב שכאשר זוג מתגרש, מזבח מזיל דמעות - גירושין זה לא דבר של מה בכך, ואם הם מסוגלים למצוא דרך לחיות ביחד ולהסכים על הדברים החשובים אז לא צריכים למהר לפרק את החבילה.
כמובן שמלכתחילה, זוג מעורב דתי-חילוני הוא לא הרעיון הכי טוב בעולם...
אני לא מבין מה גרם לך לחשוב שהכל טעות.
וגם אם לא פשוט להפסיק את חיי הנישואין... הפריעו לי בעיקר התגובות
אני לא יודע מה מתחולל בנפשו פנימה - גם אם אינו שומר תורה ומצוות.
יש שיקולים לכאן ולכאן ואני לא מכיר את התגובות - אבל סיפור כזה כן מעורר אמפתיה כלפי האישה. זו התמודדות אנושית לא קלה וככזאת, היא באופן טבעי תגרום לאנשים לחוש קרבה אליה.
אני לא חושב שמישהו רואה בזה אידיאל או מקור לחיקוי.
תראה היה שם משהו לא בסדר,
לא נראה לי שזה רק מקרה שגם הבן חזר בשאלה,
הוא מדבר על "ליברליות קיצונית" שמי שרוצה מאמין במוחמד, מי שרוצה מאמין בישו (!?!)
נראה לי שברור שזה לא מצב שבו אפשר להשאיר את המשפחה מאוחדת,
בקלות הבת הקטנה שהיתה אז בת 8 יכלה להיות מושפעת,
ושוב, אני לא שופט, אבל לא נראה לי שיש מקום לתגובות תומכות כמו שיש שם
בלי להיות מושפע ממנו? אהבה ברמה של בעל ואשה?
והשופט היה מחליט על משמורת משותפת - אז המצב היה טוב יותר מבחינת הילדים? כאשר חצי מהזמן הם נמצאים רק עם האב ללא קשר לאם?
או אפילו בלי משמורת משותפת - רק כל שבת שניה וחלק מהחופשים - זה היה יותר טוב מבחינתם?
אני ממש לא בטוח.
ויוצאים בשאלה יש גם מבתים חרדים למהדרין. ולא מעט. זה לא מחייב שזה בגלל זה. סביר להניח שהיתה לזה השפעה, אבל אני לא יודע אם ההשפעה של אב ליברלי שנותן לילד שלו לבחור בעצמו את דרכו בחיים, משפיע עליו לצאת בשאלה יותר מאב קפדן שומר תורה ומצוות שמקפיד מאוד על בנו.
לא ראיתי את הסרט, אני לא יודע בדיוק על מה מסופר שם, רק כתבתי לפי מה שקראתי שכתבת על הסרט.
בכל מקרה, כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה - זו עובדה, לא גישה. אני לא ממש מבין למה הכוונה כאן.
אני לא מכיר את התגובות לסרט, אבל זה לא מצב פשוט בכלל, מסוג המצבים שגורמים לי להתכוון כשני אומר את המשפט: "ואל תביאני לא לידי נסיון".
מחוברים? מה זה? איזה 400 ילדים בראשך?
אבל לא לגמרי הבנתי, נו, לא חשוב,
אך חנוך דאום הודיע קבל עם ועדה שהוא 'פורש' מהדת.
אפילו הגדיל לעשות ורשם באחד העיתונים הידועים טור בו הוא אומר שהוא לא בטוח שיש אלקים
הבנאדם הזה כנראה התחלק על השכל.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
העסק ישן..
תתחילו להפציץ
