התגוששות...

זה המצב בפורום בתקופה האחרונה..

מהמגזר החרדי די התנתקתי, וכעת מהדת"לי - התאכזבתי, אני פשוט נבוך ועצוב

וברור שלא כל אחד היה נוהג כך.

אולי אם נבין ונפנים שלהיות מצוין בכל תחום זה בא אחרי עבודה מאומצת,

ואולי אם נפסיק להלקות את עצמנו ולהגיד כמה אנחנו גרועים-

אולי אז יהיו לנו כוחות נפש וגוף לפעול ולהשתפר.

טאטע!!

את מה שאתה חושב שכך צריך להיות.

בסופו של דבר אתה לא צריך להגדיר את עצמיך בשביל לחיות.

השאלה באיזה ספרי אמונה וביטחון למדת?

או שאתה מחפש דרך חיים ללא תוכן?

לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו יותר מידי מנסים להתקרב,

וקצת מאבדים את הייחודיות שלנו, את מה שיש לנו לתת באמת.

לא פשוט לשלב את כל יקרת החיים באדם אחד.

גם להיות שפיצים בשירות המדינה, גם לימוד תורה, גם קיום מצוות מדוקדק, גם קירוב, גם אחדות..

תורה עם דרך ארץ. לא פשוט..

את דעתי אולי אכתוב בהמשך, כשלא יהיו לי עבודות על הראש, ולא בשעה כזאת...

לו היה חי כיום? נראה לכם שהוא היה מעודד את המשך ההתקרבות הזו?

כשהשומרון יהיה שוקק חיים? יישאר משהו מההתלהבות? או שאז, כשלא יהיה על מה להילחם, נשקע בשום כלום?

לילה טוב

בין רבבות החב"דניקים והברסלבים?

אם כן אז יש, לא מעט.

כמה בחורות שמתפשרות בענייני צניעות?

כמה בחורים חילונים תרבותית?

זו היתה רק דוגמא אחת

איפה בן אדם מחליט לשים את הדגש ואיפה לא.

לכל אדם קשה עם משהו אחר ולפי דעתי צריך לקבל את זה עם כל הקושי,

הבעיה מתחילה כאשר בני אדם מתפשרים ולא מבינים מה הבעיה בזה, זה כואב.

ואהבתי גם את הסגנון, אם נקפיד על סגנון כזה לא ניגרר להשתלחויות חסרות רסן,

אבל אני לא חושב שהמוסר של שאר האומות לא נחשב, האדם הוא חלק אלוה ממעל וכבר בו יש את הצדדים הטובים והמוסריים באמת,

כתוב שהאבות קיימו את התורה, לא נראה לי שהם ידעו מה כתוב בה, לדעתי הכוונה שהם היו טובים וקרובים לאלוהים כך שהם ידעו לבד מה טוב, וגם בנו, בלי התורה יש ניצוץ מזה,

כמובן שבמקרה שזה סותר את התורה זה ודאי מעוות,

מה דעתכם להוסיף תמיד, בסוף כל הודעה בדיונים כאלה סמייל, בשביל לשמור על אוירה טובה.

ואתה עדיין קורא לזה "המצוות השכליות"?

(עיין פרק שישי מהקדמת הרמב"ם לאבות)

או שדבריך ממש ממש לא מובנים.

אשמח אם תוכל להביא מראה מקום לדברי הרמב"ן שהזכרת.

מתוכם, חלק לא מבוטל, מעולם לא ראה ספר תורה. 

אז התורה אמרה שזה לא מוסרי לרצוח => הגוי לא מכיר את התורה => הגוי חושב שזה לא מוסרי לרצוח... המסקנה ההגיונית המתבקשת - אדם יכול להבין מה הבעיה ברצח גם בלי התורה. 

מש"ל. 

לא "בבעל שהחליט שכרגע לא מתאים לו לשמור מצוות אקטיבית."

ואיך היא יכלה לדעת שהוא לא ישפיע עליה? (למעשה הוא ניסה וכמעט הצליח להשפיע בעניין כיסוי הראש)

אגב, סביר להניח שהוא לא נחשב תינוק שנשבה, אז על תהרוג אותו, אבל להישאר נשוי לו?

וא"ת שהנסיון גדול? אולי, אבל למה הסימפטיה הגדולה בתגובות המגיבים?

הראש ב (אני לא כ"כ מכיר...) "עספור"? "אחגדול"? וכהנה

יש כאלה שיגידו לך שמי ששומע מוזיקה "חילונית" או "לועזית" הוא בעל תרבות חילונית, אחרים יגידו שמי שלא הולך עם שטריימל וקפוטה. 

יש כאלה שיגידו שמי שרואה האח הגדול. 

תשאל עשרה אנשים ותקבל עשר תשובות שונות. 

בזה רוב היום, ובספורט, הוא חילוני תרבותית,

וגם אם לא לכולי עלמא, דיברתי לפי נקודת המבט שלי,

יש לה סיכוי להחזירו למוטב.

יש גם זוגות שהאשה מתקרבת יותר לאט מהבעל כך יצא שהאשה בלי כיסוי ראש מכנסים והבעל נראה כחרדי גמור

ויש עוד דוגמאות מהכיוון השני.

אם לא התעסקת בקירוב אף פעם מאין לך ידע כ"כ מובהק בזה?

מה רצית? שיתגרשו? 

במסכת גיטין כתוב שכאשר זוג מתגרש, מזבח מזיל דמעות - גירושין זה לא דבר של מה בכך, ואם הם מסוגלים למצוא דרך לחיות ביחד ולהסכים על הדברים החשובים אז לא צריכים למהר לפרק את החבילה. 

כמובן שמלכתחילה, זוג מעורב דתי-חילוני הוא לא הרעיון הכי טוב בעולם...  

אני לא מבין מה גרם לך לחשוב שהכל טעות. 

וגם אם לא פשוט להפסיק את חיי הנישואין... הפריעו לי בעיקר התגובות

אני לא יודע מה מתחולל בנפשו פנימה - גם אם אינו שומר תורה ומצוות. 

יש שיקולים לכאן ולכאן ואני לא מכיר את התגובות - אבל סיפור כזה כן מעורר אמפתיה כלפי האישה. זו התמודדות אנושית לא קלה וככזאת, היא באופן טבעי תגרום לאנשים לחוש קרבה אליה. 

אני לא חושב שמישהו רואה בזה אידיאל או מקור לחיקוי.

תראה היה שם משהו לא בסדר,

לא נראה לי שזה רק מקרה שגם הבן חזר בשאלה,

הוא מדבר על "ליברליות קיצונית" שמי שרוצה מאמין במוחמד, מי שרוצה מאמין בישו (!?!)

נראה לי שברור שזה לא מצב שבו אפשר להשאיר את המשפחה מאוחדת,

בקלות הבת הקטנה שהיתה אז בת 8 יכלה להיות מושפעת,

ושוב, אני לא שופט, אבל לא נראה לי שיש מקום לתגובות תומכות כמו שיש שם

בלי להיות מושפע ממנו? אהבה ברמה של בעל ואשה?

והשופט היה מחליט על משמורת משותפת - אז המצב היה טוב יותר מבחינת הילדים? כאשר חצי מהזמן הם נמצאים רק עם האב ללא קשר לאם? 

או אפילו בלי משמורת משותפת - רק כל שבת שניה וחלק מהחופשים - זה היה יותר טוב מבחינתם? 

אני ממש לא בטוח. 

ויוצאים בשאלה יש גם מבתים חרדים למהדרין. ולא מעט. זה לא מחייב שזה בגלל זה. סביר להניח שהיתה לזה השפעה, אבל אני לא יודע אם ההשפעה של אב ליברלי שנותן לילד שלו לבחור בעצמו את דרכו בחיים, משפיע עליו לצאת בשאלה יותר מאב קפדן שומר תורה ומצוות שמקפיד מאוד על בנו. 

לא ראיתי את הסרט, אני לא יודע בדיוק על מה מסופר שם, רק כתבתי לפי מה שקראתי שכתבת על הסרט. 

בכל מקרה, כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה - זו עובדה, לא גישה. אני לא ממש מבין למה הכוונה כאן. 

אני לא מכיר את התגובות לסרט, אבל זה לא מצב פשוט בכלל, מסוג המצבים שגורמים לי להתכוון כשני אומר את המשפט: "ואל תביאני לא לידי נסיון". 

מחוברים? מה זה? איזה 400 ילדים בראשך?

אבל לא לגמרי הבנתי, נו, לא חשוב,

אך חנוך דאום הודיע קבל עם ועדה שהוא 'פורש' מהדת.

אפילו הגדיל לעשות ורשם באחד העיתונים הידועים טור בו הוא אומר שהוא לא בטוח שיש אלקים

הבנאדם הזה כנראה התחלק על השכל.

דה-ז'וו מטורף.

הלוואי שלא היה קורה.

ההחלטה שלהם הייתה קשה ללא ספק, ולא מתפקידי לשפוט. החלטה כזו משפיעה על הילדים שלהם כל כך הרבה, ולא רק לטובה (למרות שיש בזה השפעה טובה מדי פעם).

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍