עצוב לשמוע על המצב בו את נמצאת, זה וודאי נורא מתסכל כשלא מוצאים מה לעשות וסיכסוכים עם ההורים וכל זה...
את יכולה להשאר במצב הזה. אין שום בעייה. את אחראית לעצמך.
אך אם את רוצה לצאת מזה, אז אולי יעזרו לך הדברים הבאים:
אל תשכחי, הדבר שמייחד אותנו, כבני אדם, הוא כוח הרצון.
נדמה לך שאין לך כוח לכלום. אז תדעי שגם כדי להגיד "ואין לי כוח לכלום" - צריך הרבה מאוד כוח. כי זה אומר שאת מכניסה את עצמך להתמודדות לא פשוטה עם תסכול ושעמום על ידי האמירה הזו.
אז אם כבר יש לך כוח להגיד ולחיות כך- פשוט תנתבי אותו לנתיבים אחרים!
גם לא לעשות כלום זו בחירה שלך, ואיפהשהוא עמוק בפנים כנראה שנוח לך עם זה,, את רק צריכה לשאול את עצמך איזה צורך זה משרת לך, אולי את מנסה להשיג תשומת לב, אהבה, רחמים, איכפתיות מאנשים. וכן הלאה.
השאלה היא, האם אפשר להשיג את הדברים האלו בדרכים חיוביות, בדרכים של בנייה, של חום, עשייה ויצירה- אני מאמין שאפשר ושאת יכולה!
ובתור עצה להתחלה, תעשי ספורט, כושר גופני, פעליות גופנית מסויימת שאת מחבבת. הגוף הוא המשכן לנפש , וכשתרגישי שאת בפעילות, אז מדעית, מבחינה פיזית זה ישפיע על ההרגשות שלך.
בהצלחה.