קינאה-
איזה דבר נורא זה. אבל עכשיו הכל צף ועולה מחדש כל האירועים שהיו בעבר מתנכז למה שהיה היום.
וזה עצוב-
למה אני לא יכול לשמוח בשבילו? למה הקנאה הזאת צצה?
היום אחי שקטן ממני עבר טסט, שלושה שבועות בלבד אחרי שאני קיבלתי את שלי. אני קיבלתי את זה לאחר שנה וחצי של עבודה ולאחר מספר טסטים מתקדמים. והוא אחרי תקופה כ"כ קצרה ובקלות על הטסט הראשון. זה לא הכאב על כך שעד שסוף סוף יש לי אוטו (כי אבא שלי לא אוהב לנהוג) ועכשיו אני צריך להתחלק איתו עם עוד אחד ("אני רוצה לנהוג לצפון") אלא על כל העמל שאני השקעתי וייגעתי והוא זה בא לא כ"כ בקלות.
זה מחזיר אותי 4 שנים (+) אחורה-
הייתי בישיבה ופתאום אבא שלי מתקשר אליי "תאjל מזל טוב לאח שלך, הוועדה הסכימה להקפיץ אותו כיתה" לכאורה זה משמח, אבל הוא קפץ לשכבת גיל שלי והוא לומד עם חברים שלי שאיתי בשבט והחברים שלי נהיו החברים גם שלו.
וזה מתווסף לעוד עובדה קטנה, שלא אמורה להשפיע על אף אחד אבל במצטרף עם כל המקרים זה פוגע וכואב.
הוא עקף אותי בגבוה, אנחנו הולכים ברחוב וכולם מסתכלים עלינו וחושבים שהוא הגדול ואני הקטן וקשה לי לכתוב את זה אבל אני מרגיש כאילו הוא גנב ממני את הבכורה כי כולם בטוחים שהוא הגדול וכולם מסתכלים עליו.
וזה מתווסף למקרים היום יומיים-
הוא כאילו הילד המוצלח ההוא שאם נשבר משהו אז ההורים אומרים "חכה שהוא יבוא והוא יסדר לך את זה" או "תראה איזה יופי הוא טיפל בזה"
אם לא הבנתם עדיין מה כ"כ מפריע לי אז כסיימתי שמינית זה לא היה כזה מיוחד, כי היה עוד אחד שסיים איתיץ שסיימתי נהיגה היה עוד אחד ששלושה שבועות אחר כך סיים איתי.
אני יודע שזה לא טוב לקנא ושזה אסור, אבל הייצר גובר עליי וקשה לי להחזיק עם זה מעמד.
קשה לי לחיות עם העובדה שאחי שמתחתיי הוא יותר מוצלח ממני (למרות שזאת עובדה לא נכונה, אבל היא מורגשת) כל דבר שאני עושה הוא עוקף אותי בסיבוב ואותי שוכחים ממני כבר מתעלמים כי יש אותו האח המוצלח שסיים את הבגרויות בהצלחה את המבחנים בהצלחה הכל יותר טוב ממני.
עכשיו אני מרגיש רע עם עצמי -
איך אני כך מקנא באחי הצעיר? איך אני לא שמח בשמחתו?
להבדיל-
אני מרגיש כמו אדם שיוצא לדייטים כבר שנים ועבר עשרות פגישות ועשרות שברוני לב ואכזבות ואח שלו הצעיר אחרי הראשונה ואחרי כמות פגישות ספורה כבר צועד עם בת זוגתו בדרך לחופה. זאת בדיוק אותה ההרגשה שאיך אני יכול לשמוח בשבילו (ותאמינו לי, בלנ"ו עוסקים רבות בשאלה הזאת והיא ממש לא פשוטה).
בבקשה ה' אני מבקש ומתפלל אליך שי"הי רצום מלפניך ה' אלקוינו ואלוקי אבותינו שלא תעלה קנאת אדם עליי ולא קנאתי על אחרים" בבקשה, קשה לי, כואב לי, ואני לא יכול לסבול את זה, אנא ממך מלך רחום תן לי את הכוחות לנצח את ייצר הקנאה הזה ואת הכוחות להחזיק מעמד.
אתם לא חייבים להגיב, פשוט הייתי חייב לפרוק את מה שעליבי ואת הדמעות שיש לי בעיניים. ותודה על המקום לפריקה.
רק אשמח לשמוע את דעתכם אם לשלוח את מה שכתבתי כאן להוריי שיבינו צה עובר עליי או שזה מיותר?
---
נ.ב. אני ניק מוכר כאן בערוץ. כל מי שחושב שהוא זיהה אותי אני מבקש ממנו בכל לשון של בקשה שישמור את זה בליבו. תודה.
