ככה הבנתי...

באוטובוס שהסיע ישראלים משדה התעופה בבורגס... ה' ישמור

ואווו שנשמע רק בשורות טובות!!!

יאוווו איזה עצוב...ברוך דיין האמת!

ברוך דיין האמת.

ה' יקום דמם.

חברים! סכנת נפשות!!!!!!

בס"ד.

יש המון דעות- ויש לא מעט שאומרים שמותר לצאת אם זה לא למטרת ירידה אלא גם לתייר (לשון תיירות)

ואני מעתיקה:

"...והרב מדן טען שלדעתו איסור יציאה לחו"ל זוהי רק מידת חסידות, עיקר האיסור הוא להשתקע שם ולא איסור לטייל, אך זה נושא לשיעור..."

"...ברור א"כ שמותר לצאת לצורך חשוב, השאלה היא רק מה נחשב חשוב. מו"ר הרב ליכטנשטיין אמר לנו פעם שאם לצאת להרויח רווח גשמי מותר, קל וחומר שאם יוצא להרויח רווח רוחני שמותר (הרב דיבר על טיול באירופה שמתוכו למד להכיר יותר טוב את העולם הנוצרי). שמעתי מהרב אשר וייס שהתיר אפילו לצאת מהארץ על מנת להירגע מהאוירה הלוחצת של הארץ. יסוד חשוב הוא לכמה זמן האדם יוצא, הרמב"ם מדגיש "ויחזור לארץ", כלומר צריך להיות ברור שהיציאה היא זמנית על מנת לחזור כמה שיותר מהר לארץ. כיום כשיש לנו מטוסים, נראה לי ברור שהיכולת לתכנן חזרה מדוייקת ומהירה הרבה יותר גדולה מימים עברו שם כל מסע בין ארצות דרש הוצאות משמעותיות, זמן רב וסכנת חיים..."
 

לשאלה ותשובה המדויקות מהם העתקתי- http://www.kipa.co.il/ask/show/44341-%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C

אז נא לא לחשוב בכלל ש"הם ירדו מהארץ ולכן נפגעו, אל תירדו מהארץ כי זה אסור"- כי א) אלה משפטים לא קשורים, אנחנו לא מבינים חשבונות שמים ובטח שאנחנו לא יכולים לדעת את זה. ב) "אסור לצאת מהארץ לטיול!!!עשרות רבנים הזהירו!!!" (קשקשן על הגג, שם,שם)- יש רבנים שהזהירו ויש רבנים שהתירו, ככה שלא להחיל את זה על כולם, ושכל אחד יקח את השאלה לרב שלו.

לוויכוח

אגב, אני לא מחזיק יותר מדי מהרב מדן (חרף היותי גר לידו)

איך אתם יכולים ככה לוותר על הארץ שלכם???

מה היא כזאת זולה בעיניכם??יש כאן הכל!!!!

תחשבו שזאת אותה ארץ ששועי עולם לא זכו להיכנס לארץ ישראל!!

תחשבו שמשה שלא היה כמהו ולא יהיה כמהו לא זכה להיכנס!!

וגם אהרון!!ומרים!!אפחד לא זכה!!

רבינו נחמן מברסלב לא זכה!!!

ואתם ככה מפקירים אותה?

אתם יודעים איזו מצווה גדולה זו??

מצווה שדוחה את כל המצוות!!

אז יהודים צדיקים..שימרו על עצמכם!!

מה שבטוח שבשלושת השבועות זה סכנה גדולה!

כבר אמרו לא ללכת לים ולמקומות בילוי בשלות השבועות כי זה זמנים של פורענות...

זה כ"כ לא במקום. מכיר את האמרה "אחרי מות קדושים אמר"? אחרי שמישהו מת (וק"ו אם הוא נרצח על עצם היותו יהודי שזהו קידוש ד' עצום, וכמקובלנו ברבנו הרצי"ה זצ"ל - קידוש ד' עולה על חילול ד'), אומרים רק את הדברים הטובים עליו. 

רק לפני יומיים החרדים ארגנו הפגנות ענק נגד גיוס, והיתה הפגנה גם נגדם, ואז הרב אליישיב נפטר והם ארגנו הלוויית ענק ועזבו את הגיוס.

רק היה פיגוע וכבר כולם שכחו את כל המריבות והפוליטיקות ומחבקים את הפצועים והמשפחות השכולות..

אשרינו שיש לנו עם שלפחות מדי פעם יודע להתאחד ככה.
חבל שזה קורה רק כשיש אסונות..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....