לכולנו קורה לפעמים שאנחנו מקיימים מצוות שלא לשם שמיים באמת.
אנחנו באים למניין בנוסח שלנו כי הוא יותר מאוחר.
אנחנו מביאים לחבר שנייה לפני המבחן עט כדי שבפעם הבאה הוא יתן לנו.
וכו' וכו' וכו'...
כמה פעמים יצא לנו לקיים מצוה לשם שמיים באמת?
אנחנו קוראים בפרשה (מטות) דבר תמוה: "כאשר צוה ד' את משה, כן עשו בנות צלפחד" (לו, י).
התמיהה היא מה עניין הפסוק הזה, והרי לאחר מכן כתוב במפורש: "ותהיינה... בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים" (שם, יא). תזכורת קטנה משבוע שעבר: בנות צלפחד רצו שנחלת אביהן לא תעבור לשבט אחר מכיוון שאין לו בנים, ורק בנים יורשים. לכן משה אומר להן להתחתן עם בני דודיהן כדי שvנחלה תישאר באותו שבט. אם כן, הפסוק הזה לא מחדש שום דבר, הן התחתנו עם בנות דודיהן!
הספורנו עונה: התורה באה להדגיש לנו שבנות צלפחד התחתנו עם בני דודיהן לשם שמיים. הן לא התחתנו עם בני דודיהן משום שיש להם כסף או אפילו מידות טובות להבדיל, אלא גרידא מפני שכך צוה ד' את משה! הן עשו הכל ללא פניות ורק לשם שמיים.
הד"ת לע"נ סבי סעדיה בן רומיה הריני כפרת משכבו. שבת שלום ושנתבשר רק בשורות טובות! 
