קשה לענות, כי למען האמת, תקופת ההדרכה היתה בשבילי תקופה לא כ"כ טובה..

אני חושבת שדבר ראשון חשוב שאת והמדשי"ת שלך תאמינו בעצמכן! אין כאן מקום לזלזול!

אתן אדירות שאתן רוצות להפוך את הסניף - לסניף! כלומר, זה סבבה שיש מבנה וכ'ו - אבל זה נשמע שבאווירה הסניף הוא לא באמת מקום כזה (זה כמו בן אדם שהוא חי, אבל מת.. לא פועל, עושה מפתח את עצמו וכ'ו)

אז תאמינו בעצמכן, שאתן עושות דבר נכון, שאתן משקיעות, וההשקעה שלכן שווה מאוד לטווח הארוך, שהשמים הם הגבול, ולא להתייאש!

איך לוקחים בת- בת והופכים אותן לשבט?

תלוי הגיל, אבל כמה רעיונות שעולים לי בשלופ - לעשות איתן איזה פרוייקט בקיץ,

פעילויות ודיונים - זה גורם להן יותר להכיר אחת את השניה.

שיחות אישיות (יש לי חברה שהיא והמדש"ית שלה עשות בחופש מסיבת פיג'מות לשבט בצורה כזאת: הם חילקו שבט של 20-30 בנות ל8 קבוצות, ובמשך הקיץ כל קבוצה ישנה אצל אחת המדריכות. נשמע נחמד? סבבה, טוב ויפה!

אממה, הם לקחו בנות שממש לא קשורות ועירבבו בניהן..

לבינתיים זה נשמע שזה ממש הביא פירות..)

להשקיע זמן ומחשבה, להכיר אטותן ולראות מה הן רוצות..

להמציא מורלים וכ'ו.. 

(מתחיל לצאת מבולגן)

זה ממש בגדול, מוזמנת גם לאישי, בשמחה!

בהצלחה ויישר כח גדול! 

ערב-שינה...ערב-כישרונות-צעירים...

תהפכו ת'סניף למשהו-עיתון,לוח מודעות,פינת ביטוי עצמי.........

פרויקט-ערב כשרונות צעירים,פוייקע,קומזיץ,התנדבות.התרמות (כל חודש שבט אחר)

יש הרבה מה לעשות..........

בהצלחה
 

הרי לשקם פה פורם לוקח שנה שלמה אז מה את לשקם סניף בחצי דקה??????.

אם לדעתכן סניף מטורף הוא סניף שכולם מכירים בו את כולם (לדוגמה), אז תגרמו לכולם שיכירו את כולם, וכן הלאה.

אבל אשרך שאת מרימה כאלה דברים ורוצה לעזור ולתרום בעזרת ה' תצליחי בהכל 

זה הכי חשוב...

רק שאני הייתי אז חניכה

בכלמקרה, אני יודעת שמה שהצוות אז עשה היה להפציץ בטיולים.

ההיגיון פשוט-

טיולים זה משהו שהחניכים נהנים ממנו.

כשחניך נהנה בסניף, הוא יבוא שוב.

כשיש טיול בחנוכה, החניך נהנה בטיול, בשבת שאחרי הוא יבוא לסניף.

טיולים בסניף זה לא העיקר, אבל זה אחלה אמצעי בשביל להרים את הפעילות השוטפת בסניף..

ותקפידו על פעילות שוטפת!

אם חניך נהנה בערב כיפי באמצע שבוע, הוא יבוא בשבת.

תקפידו על פעולות אמצע שבוע!

בהצלחה..

בס"ד

זה הבעיה.. הם עצלנים כאלה .. ;) קשה להתסיס אותם... אני צריכה משו שממש ממש ילהיב אותם למחנה הם אפילו לא רצו ללכת... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....