עלון קרליבך-20120720125234.pdf
הסיפור מהעלון:
הכל יודעים שהרב הקדוש רבי נחום מטשרנבול, זכותו תגן עלינו, היה מוסר נפשו על איסוף כסף לצדקה. הוא היה מכתת את רגלו בדרכים, לא לאות, בקיץ ובחורף. שום מכשול לא עצר בעדו. אך לא מיד השיג, רבי נחום את דבקותו השלמה במצוה הקדושה הזאת.
ובכן זה הסיפור: פעם כשהיה צעיר.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: 'נחום! בכפר פלוני יש עשר כלות עניות. אני זקוק לעשרת אלפים רבולים כדאי להשיא אותן.' החליט רבי נחום ללכת לברודי, עיר גדולה בפולין שהיו בה כמה וכמה בעלי בתים עשרים. הוא היה בטוח שתוך כמה ימים יצליח לאסוף את הכסף שביקש רבו. אבל הפעם, משום מה, זה היה ממש קשה. אחרי ששהה בברודי כשבועים, אסף בקושי חמישים רובלים. במר ליבו יצא ר' נחום את העיר, והלך לפוש מעט מתחת לאילן שבצידי הדרך. הוא הרגיש צורך לשפוח את שיחו לפני ה'. הוא רצה להתנקות מהתסכול שקנין בו. וכך אמר ר' נחום: 'ריבנו של עולם! לו הייתי בא הנה כדי לעשות כסף לעצמי, אני מבין- אתה יכול לעזור לי ואתה יכול לא לעזור לי. אתה בטח יודע מה טוב. אבל לא למעני אני עובד, ריבונו של עולם! לא בשביל עצמי באתי לבורדי, אלא בשביל כלות עניות שאני אפילו לא מכיר. חוץ מזה הלוא שלחו של הבעל שם טוב אני! אז למה לא עזרת לי? תסלח לי, ריבונו של עולם, אבל הלב שלי מתמלא כעס. הילדים שלי רעבים, ובמקום לדאוג להם, אני מכתת את רגלי בדרכים לשוא.'
ופתאום התפרץ: 'דע לך, ריבונו של עולם, אני חוזר הביתה! הלוא אמרו חז"ל: חייך קודמים! החים של הילדים שלי קודמים!' ר' נחום היה שבור. הוא לא רצה לכעוס, רק לנקות את הלב. וההתפרצות הזאת פתאום....הוא חשב שהוא כבר מעל זה....
עמד ר' נחום לקום כשפתאום ראה שני שוטרים מתקרבים, והם אוחזים זאיזה ייד'לה. ולמרבה הפלא, היהודי הזה מלא שמחה! נדמה שהוא אפילו מזמזם איזה ניגון.... התפעל ר' נחום ואמר לעצמו: אני חופשי ויושב ובוכה, והיהודי הזה שנתפס בידי גויים קורן משמחה! והוא החל קצת להתבייש.... כשחלפו לידו שאל ר' נחום את האביר: 'מי אתה, יהודי יקר, ועל מה נתפסת?' השוטרים עצרו לרגע, והיידלה השיב: 'אתה לא מכיר אותי אני הגנב הכי מפורסם בברודי!' 'תסלח לי, אני לא מברודי', אמר ר' נחום. 'הייתי שם רק כמה ימים ולא זכיתי לפגוש אותך. אך אמור לי מויש'לה: אם אתה גנב כל כך מיומן, איך הצליחו לתפוס אותך?' 'תשמע', אמר מויש'לה, 'אלה הם סיכוני המקצוע. גם הגנב הכי מימן נתפס לפעמים.'
אמר לו ר' נחום: 'מויש'לה, אתה עומד לשבת בכלא לכמה שנים! לטובתך אני אומר לך: אני מקווה שלמדת את הלקח, וכשתצא מהכלא תפסיק לגנוב.' צוחק מויש'לה בפה מלא, נעץ את ענייו בר' נחום ואמר: 'אתה יודע מה פירוש יהודי? יהודי הוא מישהו שלעולם לא מפסיק את מה ה[שהתחיל!'
ר' נחום קלט את המסר....
הוא חזר העירה מלא שמחה ואמונה, ותוך כמה ימים אסף את כל עשרת הרובלים. וכשבסוף הביא את הכסף למז'יבוז', אמר לו השעל שם טוב: 'נו נחום, איך נראה אליהו הנביא בדמות גנב שאוחזים בו שני שוטרים?'
