מכמה אנשים שונים (לא מהרב), שהרב לא המליץ על ההידור הזה..

אבל כל מי שהיה רגיל לשאול את הרב יודע שהוא היה עונה לכל שאלה לפי השואל.

הייתה יכולה להיות אותה שאלה לשני אנשים עם שתי תשובות שונות.

חבר טוב שלי שאל את הרב לפני שנים, הוא אמר שזה "הידור בכסף" עדיין לא הבנו מה הכוונה. חבר אמר שהוא אמר את זה במין חיוך שהיה נשמע לו שאין עניין בזה.

באתר של תפילין בית אל כותבים שלפי הרב כן יש בזה הידור.

לא ענו לי! מה אעשה?

בשורות טובות יהי רצון שנשאל את הרב בעצמו כבר השבוע!

שלום.אשמח לשמוע מה ההידור במקשה לדעת הסוברים שיש

אף פעם לא ראיתי מקור לדבר הזה.

אולי בזכותכם אזכה לפגוש את  הרב !

אבל אני לא מצפה להפתעות

כמדומני שהרש צודק, כלומר שזו אחת מהשאלות האלו....

אם אני כבר פה אז בינתיים אוסיף פה לאוסף השמועות את התשובה שהגיעה אלינו :

ע"פ השמועה הרב אמר להדר בזה רק אם לא צריך להוסיף בשביל זה עוד כסף 

אחד שהיה מקורב למרן הגר"מ, והזמין תפילין ריבוע רגל.

והרב אמר לו שיחליף למקשה כי זה יותר מהודר.

אז כמו שכתבתי לעיל - תשובותיו של הרב היו הרבה פעמים לפי השואל.

אבל רואים שהוא כן ייחס לזה חשיבות.

עד כמה שהבנתי ההידור במקשה הוא שגובה התיתורא המאפשר יצירת המעברתא הינו עור אחד ולא נוצר ע"י הדבקת ריבוע נוסף לתחתית התיתורא העליונה.

זה לפי הבנתי הידור שמשמעותי רק כאשר הפרשיות גדולות ובולטות לעובי הנ"ל שאם הוא מודבק זה פחות מהודר.כך שבמקרה שהפרשיות אינן בולטות לא נראה לי שיש הידור במקשה זו.

אינני מבין כ"כ בעשיית הבתים ובהלכותיהם וחומרותיהם למעשה, אז איני יכול לומר ע"ז נכון או לא.,

אבל הדברים הגיוניים ומתקבלים על הדעת. תודה.

על פניו אתה צודק, ומצד שני פעם שאלתי על זה את הרב גרוס ואמר לי שאין הבדל בכל מקרה.

(בשני סוגי הבתים יהיה לא מהודר) כי זה יורד מתחת לקציצה.

אבל שמעתי שיש פוסקים (אלה שפוסלים במקרה שפרשיות יורדות לתיתורא) במקשה הם כן מכשירים.

לא בדקתי את העניין לעומק.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.