ב"ה
ר' שמעלקה מניקולסבורג לפני שקיבל את הרבנות בעיר זו היהרב של פלך שלם והגיעו אליו נכבדים מעיירה מסויימת ובפיהם מעשים מוזרים שמיוחסים לשוחט בעירם וכן בקשה בפיהם שהרב יבוא ויוריד את השוחט ממשרתו.
ר' שמעלקע התלוה אליהם לבדוק במו עיניו מה העינין. איש צעיר שעמד בצד הדרך ביקש לעלות איתם בעגלה.
וכר' שמעלקה עצם את עיניו לנפוש כמעה הוא שמע קול האמור: "השוחט, שוחט כשר והרב נוסע למנוע ממנו פרנסה".
ר' שמעלקע מיד פתח את עיניו ולפני שהספיק לשאול את הצעיר הוא נעלם.
כמה פרסאות יותר רחוק, הסיפור חוזר על עצמו הפעם אם זקן מופלג.
ר' שמלקע בהגיעם למקום ניגש ישר לבית השוחט ושאל את אישתו היכן השוחט והיא אמרה שהוא בבוטקה הסמוך , משתכר אם שני ערלים, אחד צעיר ואחד זקן.
הוא ניגש לחלון של הבוטקה וראה ששלושתם יושבים ולומדים !!!
הוא כבר היה מבולבל, איזה ערלים ואיזה שיכורים?
לבסוף אחליט לדפוק בדלת, השוחט מיאן לפתוח ואז ר' שמעלקע גזר בתוקף של רב שיפתח.
השוחט פתח ולפלא הוא היה לבד, על השולחן היו שלושה כוסות וערמה של בקבוקים ריקים ואין זכר לספרים.
השוחט התחנן שהרב יעזבו לנפשו, אבל הרב מתקיפות גזר שוב שיגלה לו מה קורא כאן ?
השוחט בלית ברירה ביקש שהרב ייסד קרן לאלמנה וליתומים בלי לפרש ולאחר שהרב הסכים לתנאי הוא סיפר לו מי היו האנשים שראה (לצערי אינני זוכר).
למחרת בבוקר השוחט החזיר את נשמתו ור' שמלקע הבין מה היה הפירוש של התנאי.
לאחר המעשה המזעזע הוא הלך לר' לוי יצחק מברדיטש ולר' זושא מאנופולי ולאחיו בעל הנועם אלימלך ובקשם להקים בי"ד ולתת לו תיקון.
הורג נפש בשגגה דינו גלות, ולאחר שנתנו את פיסקם, הם גם קיבלו על עצמם גלות למשך שנה תמימה.
והפסק היה שלמעט בלילי שבת אין ללון בעיר שהיו בו ביום ומיד אם הנץ החמה לצאת לדרך.
לא עברו כמה חודשים ושמעו שר' שמעלקע קיבל את הרבנות בעיר ניקולסבורג, דבר שהיה תמוה ביותר בעיניים.
וכשאלו את ר' שמעלקע הוא אמר מה אני אעשה שבואו אלי במירמה ! שבתתי בעיר ומיד לאחר הבדלה התכוננתי לצאת לדרך ואז ניגש אלי המרח ואמר לי חילקת ברכות לכל אנשי העיר ולבת שלי לא נתת ! ואז כשהייתי כבר בעגלה אמרתי לבעל הבית שתבוא ואברך אותה, היא הגיע וברכתי אותה רק שההמון חסם את העגלה ולא נתן לי לנסוע. הילדה הזו לא דרכה מימיה על רגליה, איך יכולתי לדעת !!!
