בס"ד

הקב"ה אוהב כל אחד ואחת מילדיו כאילו כל אחד ואחת בניו היחידים!ברגע שאת אומרת דבר כזה שאינלהם כלום והם מסכנים או שאת טועה ואינך רואה מתחת לדברים או שהם טועים בדרך החשיבה שלהם,אף אדם לא מגיע למצב בו אינלו כלום!תמיד יהיה לו משהו ביד-זה שהוא לא מוכן להסתכל על זה זה כבר בעיה שלו-זווית החשיבה שלנו לפעמים לא נכונה,כי אנחנו מסתכלים בדר"כ על החיצוניות-על מה שהעין רואה,סומכים על חושינו,אבל בעולמנו היפה והיקר לנו מכל-ישנם דברים שהם מעבר לזה,מעבר לראיה המוגבלת בעיניים,אלא מתאימים לראייה שמהנשמה-שם מצאי הרבה יותר,אדם לפעמים לא מעריך את מה שישלו עד שהוא מאבד זאת ורק אז מעריך אך עדיין לא מספיק-למרות שזה קשה,למרות כל הכאב והצער,למרות החולשות והנסיונות הקשים "המכשולים שבדרך"אנחנו חייבים להעריך את מה שנותר לנו ביד,את החיים שניתנו לנו במתנה,את הבריאות,הצחוק היופי שבעולם,השמחה, להסתכל לשתי דקות ולומר תודה על העולם הנפלא הזה שלא הספקתי לראות בעיניי הצרות,ולא למדתי להעריך-הכל תלוי בדרך החשיבה ובזווית הראייה בה אנו רואים את עולמנו 

אז זה לא מתאים!!!

 

בחורה מבית טוב, ברגע שאדם לא יודע שיש לו זה כילו שאין לו!

ואברי התכוונתי שזה כאילו כואב שזה לאנ מתאים....  וקיצר... זה לאר היה רציני...

יכול לעשות הרבה טוב...

בכל מקרה, הוא לא מזיק.

אפשר גם מכתב - אנחנו אוהבים אותך, רוצים שתשארי פה איתנו, ואם אנחנו יכולים לעזור, לתמוך, לתת קצת כח - אז בשמחה. רוצים שיהיה לך טוב.

בס"ד 

ברגע שבנאדם לא יודע שיש לו,הכוונה היא שהוא לא יודע להעריך את הדברים-ודעי לך שאלו הם עם הכי הרבה ,כמו ילד מפונק שיש לו הכל מכל ועדיין אינו רואה סיפוק במתנותיו,אני לא באה להוכיח אותה,כמובן שלא -איני יודעת באיזה מצב היא נמצאת ומה אני הייתי עושה-אבל אין מצב שלאדם אין כלום!!!!תמיד יהיה לו בראש ובראשונה את הקב"ה איתו

אינני יכולה להרגיש את הכאב שלך. זה בלתי אפשרי. אם מישהו מכה אותך ואני מאמינה שאני "מרגישה" את זה, אני משליכה את מה שאתה ודאי מרגיש, לדעתי, וזה הכאב שאני מרגישה. אני נזכרת בפעם שמישהו הכה אותי, ואני מרגישה את הסיפור שלי עצמי. במציאות, לי לא כואב. אין כאן שניים שמרגישים כאב; יש רק אחד. מי אהיה בלי הסיפור שלי? חופשייה מכאב, שמחה, וזמינה לגמרי אם מישהו זקוק לי. שמעתי אנשים אומרים שחמלה פירושה לחוש את הכאב של מישהו אחר, כאילו שזה אפשרי בכלל. ובאיזה מצב אתם נוכחים בצורה מלאה יותר, זמינים יותר – כשכואב לכם או כשאתם ברורים ושמחים? כשלמישהו כואב, למה שהוא או היא ירצו שגם לכם יכאב? הם לא יעדיפו שתהיה נוכחים לחלוטין וזמינים?

(ביירון קייטי)

 

גם איוב היה זמין לכל נזקק והיה מלא מעשי חסד.

הרב סולובייצ'יק מסביר ב"קול דודי דופק" שכל הטעות שלו הייתה שהחסד שלו נעשה בלי חיבור

לאדם שמולו, החסד שלו לא בא ממקום של הזדהות עם החבר. בגישתו הוא חשב "אני את שלי

עשיתי" ולא הרגיש את כאב הזולת. ועל כן באו עליו ייסורים.

"חסד - תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה. חסד - פירושו התמזגות עם הזולת, הזדהות עם

כאבו, הרגשת אחריות לגורלו..."

מתוך טיפה נסיון שיש לי עם אנשים פה בפורום יש פה אנשים שעוברים עליהם דברים

שהם הרבה יותר מ"סתם דברים קטנים"

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....