להתאבד....באש ובמים

לא אל תדאגו אני לא רוצה להתאבד!

אבל היה חשוב לי לדבר כאן על משו

היה לנו היום נסיון להתאבדות של איזו אישה בעיר שלנו ואני גם במקרה מכירה אותה ואת הבת שלה...

עזבו סיפור ארוך ואני לא אכנס לפרטים, אבל חשבתם על זה פעם?

כילו בזמן שאנחנו חיים את חיינו באושר והנסיונות שלנו מסתכמים בדברים הקוטנים (חס וחליליה לא מתוך זלזול ואני גם יודעת שיש כאן בפורום אנשים מדהימים אבל בכללי) יש אנשים שפשוט סובלים מדכאון והחיים שלהם בזבל... הם פשוט מסכנים!

אין להם כלום, אין להם מצרכים בסיסיים שאדם צריך. אושר, אהבה, כל מיני כמט כסף, משפחה, בריאות והכי חשוב זה אמונה בקב"ה! אין להם את זה....

להגיע עד כדי מצב של לנסות להתאבד? הם אנשים מסכנים! ודי אנחנו כולה מחייכים וצוחקים ועושים שטויות הם מלאים בכאב!! 

למה ה'?! מה עושים?! איך עוזרים? אני לא רוצה להמשיך בשגרת חיי שאני יודעת שיש אנשים כאלו.....

איך אני הקטנה עוזרת להם? 

ולמה למען ה' העולם הזה כ"כ לא פייר?!

באלי פשוט לגשת לזאתי שנסתה היום להתאבד ולחבק אותה, חיבוק אמיץ, אוהב, תומך.. ללחוש לה באוזן שאני שם בשבילה ואני אוהבת אותה וה' אוהב אותה....

אז למה אני לא עושה את זה?! כי אני לא מכירה אותה?1 אז מה?!

תביניבדמייך חיי

בס"ד

הקב"ה אוהב כל אחד ואחת מילדיו כאילו כל אחד ואחת בניו היחידים!ברגע שאת אומרת דבר כזה שאינלהם כלום והם מסכנים או שאת טועה ואינך רואה מתחת לדברים או שהם טועים בדרך החשיבה שלהם,אף אדם לא מגיע למצב בו אינלו כלום!תמיד יהיה לו משהו ביד-זה שהוא לא מוכן להסתכל על זה זה כבר בעיה שלו-זווית החשיבה שלנו לפעמים לא נכונה,כי אנחנו מסתכלים בדר"כ על החיצוניות-על מה שהעין רואה,סומכים על חושינו,אבל בעולמנו היפה והיקר לנו מכל-ישנם דברים שהם מעבר לזה,מעבר לראיה המוגבלת בעיניים,אלא מתאימים לראייה שמהנשמה-שם מצאי הרבה יותר,אדם לפעמים לא מעריך את מה שישלו עד שהוא מאבד זאת ורק אז מעריך אך עדיין לא מספיק-למרות שזה קשה,למרות כל הכאב והצער,למרות החולשות והנסיונות הקשים "המכשולים שבדרך"אנחנו חייבים להעריך את מה שנותר לנו ביד,את החיים שניתנו לנו במתנה,את הבריאות,הצחוק היופי שבעולם,השמחה, להסתכל לשתי דקות ולומר תודה על העולם הנפלא הזה שלא הספקתי לראות בעיניי הצרות,ולא למדתי להעריך-הכל תלוי בדרך החשיבה ובזווית הראייה בה אנו רואים את עולמנו דוס

וכמו שכתוב בחתימתי הצנועה בדמייך חיי
עבר עריכה על ידי בחורה מבית טוב בתאריך ד' אב תשע"ב 08:55
מזתומרת אז מה???אברי


אז זה לא מתאים!!!

 

זה לא נכון....באש ובמים

בחורה מבית טוב, ברגע שאדם לא יודע שיש לו זה כילו שאין לו!

ואברי התכוונתי שזה כאילו כואב שזה לאנ מתאים....  וקיצר... זה לאר היה רציני...

למה? אני דווקא חושבת שחיבוק מלב אוהבאוסנת

יכול לעשות הרבה טוב...

בכל מקרה, הוא לא מזיק.

 

אפשר גם מכתב - אנחנו אוהבים אותך, רוצים שתשארי פה איתנו, ואם אנחנו יכולים לעזור, לתמוך, לתת קצת כח - אז בשמחה. רוצים שיהיה לך טוב.

אוהבת,בדמייך חיי

בס"ד 

ברגע שבנאדם לא יודע שיש לו,הכוונה היא שהוא לא יודע להעריך את הדברים-ודעי לך שאלו הם עם הכי הרבה ,כמו ילד מפונק שיש לו הכל מכל ועדיין אינו רואה סיפוק במתנותיו,אני לא באה להוכיח אותה,כמובן שלא -איני יודעת באיזה מצב היא נמצאת ומה אני הייתי עושה-אבל אין מצב שלאדם אין כלום!!!!תמיד יהיה לו בראש ובראשונה את הקב"ה איתו

דברים של אשה יהודיה חכמה:סוג'וק
עבר עריכה על ידי סוג'וק בתאריך ד' אב תשע"ב 01:06

אינני יכולה להרגיש את הכאב שלך. זה בלתי אפשרי. אם מישהו מכה אותך ואני מאמינה שאני "מרגישה" את זה, אני משליכה את מה שאתה ודאי מרגיש, לדעתי, וזה הכאב שאני מרגישה. אני נזכרת בפעם שמישהו הכה אותי, ואני מרגישה את הסיפור שלי עצמי. במציאות, לי לא כואב. אין כאן שניים שמרגישים כאב; יש רק אחד. מי אהיה בלי הסיפור שלי? חופשייה מכאב, שמחה, וזמינה לגמרי אם מישהו זקוק לי. שמעתי אנשים אומרים שחמלה פירושה לחוש את הכאב של מישהו אחר, כאילו שזה אפשרי בכלל. ובאיזה מצב אתם נוכחים בצורה מלאה יותר, זמינים יותר – כשכואב לכם או כשאתם ברורים ושמחים? כשלמישהו כואב, למה שהוא או היא ירצו שגם לכם יכאב? הם לא יעדיפו שתהיה נוכחים לחלוטין וזמינים?

 

(ביירון קייטי)

 

אולי חכמה, פה היא טועה.לך דומיה תהילה

גם איוב היה זמין לכל נזקק והיה מלא מעשי חסד.

הרב סולובייצ'יק מסביר ב"קול דודי דופק" שכל הטעות שלו הייתה שהחסד שלו נעשה בלי חיבור

לאדם שמולו, החסד שלו לא בא ממקום של הזדהות עם החבר. בגישתו הוא חשב "אני את שלי

עשיתי" ולא הרגיש את כאב הזולת. ועל כן באו עליו ייסורים.

 

"חסד - תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה. חסד - פירושו התמזגות עם הזולת, הזדהות עם

כאבו, הרגשת אחריות לגורלו..."

הייתי חייב להגיבעירוניסט גאהאחרונה

מתוך טיפה נסיון שיש לי עם אנשים פה בפורום יש פה אנשים שעוברים עליהם דברים

שהם הרבה יותר מ"סתם דברים קטנים"

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך